העימותים בין שוטרים למפגינים הפכו לאחד מסמלי התקופה: התמונות מהכבישים החסומים, הטענות לשימוש בכוח והביקורת נגד מדיניות האכיפה של משטרת ישראל תחת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ליוו כמעט כל מחאה גדולה.
תחת הדיווחים החוזרים על מעצרים ועיכובים במהלך הפגנות, נתוני מעצרי המפגינים של משטרת ישראל, שהגיעו לידי וואלה מציגים תמונה אחרת: דווקא בשנת 2025 נרשמה ירידה חדה במספר המעצרים שבוצעו במסגרת מחאות והפגנות ברחבי הארץ.
השינוי באיסוף הנתונים
איתמר בן גביר נכנס לתפקיד השר לביטחון לאומי בסוף דצמבר 2022, כך ששנת 2023 הייתה השנה הראשונה שבה כיהן לאורך שנה מלאה. במקביל, זו גם השנה הראשונה שבה החלה המשטרה לבצע פילוח נפרד של מעצרים ועיכובים שבוצעו במהלך הפגנות ומחאות. עד אז, הנתונים שנאספו התייחסו למעצרים ולעיכובים כלליים בלבד, ללא הבחנה ייעודית לאירועי מחאה.
הירידה במעצרים והטענות לעיכובי שווא
על פי נתוני משטרת ישראל, בשנת 2023 בוצעו 142 מעצרים על רקע הפגנות ברחבי הארץ. בשנת 2024, כבר ברקע עומק המלחמה, עדיין נרשמה עלייה במספר המעצרים, שעמד על 193. עם זאת, בשנת 2025 עד חודש נובמבר, צנח המספר באופן חד ל-37 מעצרים בלבד.
מעצרי המפגינים ירדו, אבל מה לגבי העיכובים?
גם בבחינת נתוני העיכובים הכלליים שביצעה המשטרה בשנים האחרונות ניכרת מגמת ירידה. על פי נתוני המשטרה, בשנת 2020 נערכו 152,039 עיכובים, בשנת 2021 עמד המספר על 148,865, ובשנת 2022 ירד המספר ל-127,669 עיכובים. המגמה נמשכה גם לאחר מכן: בשנת 2023 נרשמו 118,893 עיכובים - ירידה של יותר מ-20% לעומת שנת 2020.
בשנים 2024 ו-2025 נותר מספר העיכובים ברמה דומה יחסית, עם 124,274 עיכובים בשנת 2024 ו-125,365 עיכובים בשנת 2025. למרות העלייה הקלה לעומת 2023, מדובר עדיין בהיקפים נמוכים ביחס לשנים שקדמו.
מנגד, אל מול נתוני משטרת ישראל, במערך עוטף העצורים, שמייצגים עצורי מחאה, מציגים תמונה שונה עם נתונים הנוגעים למעצרים.
לפי נתוני המערך, מאז 1 בינואר 2023 נעצרו במסגרת המחאות כ-2,705 בני אדם, כאשר מאז 7 באוקטובר 2023 נעצרו 1,625 מפגינים. גם בנתוני המערך ניכרת מגמת ירידה לאורך השנים: בשנת 2023 נעצרו כ-1,100 בני אדם, בשנת 2024 ירד המספר ל-956, בשנת 2025 צנח ל-493, ובשנת 2026, עד כה, נעצרו 134 בני אדם בלבד.
"פחות מחאות, פחות מעצרים - אבל עדיין אלפי מעוכבים"
סמדר להב אבנשטיין, מנכ"לית מערך עוטף העצורים, מסרה לוואלה כי "נתוני מערך עוטף העצורים כפי שמופיעים אצלנו כוללים עיכובים ומעצרים של מפגינים שהובאו לתחנות וקיבלו ייעוץ מעורך דין". לדבריה, "מאז 2024 קיימת מגמת ירידה במעצרים ובעיכובים, אולם לא במעצרי השווא באלימות".
בהתייחסה לירידה במספר המעצרים שעליה הצביעה המשטרה, אמרה להב אבנשטיין כי הנתון אינו מפתיע אותה: "זה נתון שנובע רק מעצם העובדה שהיו פחות מחאות". עוד הוסיפה כי "בהקשר לרישומים כה גבוהים של עיכוב מפגינים, אלה מספרים שלא עולים על הדעת. המשטרה צריכה לתת את ההסבר למה היו כל כך הרבה מעוכבים".
הנתונים הללו מתפרסמים על רקע שנים של ביקורת ציבורית חריפה סביב התנהלות המשטרה במחאות, טענות לשימוש בכוח ותחושת החמרה באכיפה. אלא שנתונים אלו מציירים תמונה מורכבת יותר, כזו שמציבה סימני שאלה לא רק סביב מדיניות המשטרה עצמה, אלא גם סביב הפער בין התמונות מהרחובות, לבין המספרים בפועל.
מצד אחד, נתוני המשטרה מצביעים על ירידה ברורה במספר המעצרים שבוצעו במסגרת ההפגנות. מצד שני, במערך עוטף העצורים מדברים על אלפי מפגינים שעוכבו או נעצרו לאורך שנות המחאה, וטוענים כי התחושה בשטח הייתה שונה לחלוטין. בתוך הפער הזה, נותרת גם השאלה הגדולה באמת: האם מדיניות האכיפה השתנתה בפועל?