בית המשפט אישר לראשונה מתן אזרחות למבקש מקלט מסודן שנמצא בזוגיות עם ישראלית. ההחלטה סיימה מאבק שניהלו הזוג במשך עשור להכרה במעמדו. בפסק דין תקדימי, מתחה השופטת מיכל אגמון-גונן ביקורת על גרירת הרגליים של רשות האוכלוסין וההגירה, שאת התנהלותה כינתה "מקוממת".
יעל וגויא הפכו בני זוג ב-2012. את ההליך החלו ארבע שנים לאחר מכן בליווי האגודה לזכויות האזרח באמצעות מסלול המאפשר הסדרת מעמד לידוע בציבור שבת זוגו ישראלית. בדרכם עמד מכשול מוכר למבקשי מקלט: הדרישה להצגת מסמכים מסודן, ממנה נמלט לישראל.
אף שהציגו את הבעיה בפני רשות האוכלוסין, זו החליטה לא להיענות לבקשה. בשנת 2019 בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב קיבל את ערעור שהגישו וקבע שגויא יוכל להשתלב בהליך להסדרת מעמדם של בני זוג של אזרחים ישראלים ללא שיידרש להעביר מסמכים. בית המשפט פסק שרשות האוכלוסין וההגירה מודעת לקשיים בהשגת מסמכים מסודן ועמידתה על הגשת המסמכים כתנאי להשלמת ההליך אינה נעשית בתום לב.
הרשות הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון - שנדחתה. כך, גויא קיבל תושבות קבע בנובמבר 2023, וכשנה לאחר מכן הגיש בקשה להתאזרח. אלא שהרשות לא הכריעה בבקשה במשך זמן רב, ושבה ודרשה מסמכים מסודן.
מוקדם יותר השנה עתרה האגודה לבית המשפט לעניינים מינהליים, ודרשה שהרשות תקנה לגויא אזרחות כפי שמקבלים בני זוג של אזרחים. הרשות התבצרה בעמדתה. לטענתה, דרישת המסמכים לגבי אזרחות מחמירה יותר מאשר בתושבות קבע, ובהיעדרם לא ניתן להעניקה.
בחודש שעבר בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב קיבל את העתירה. בהחלטתה ציינה אגמון-גונן כי התנהלות הרשות לקתה בחוסר הגינות בשל עיכובים ממושכים במתן ההחלטה והניסיון לגרור את בני הזוג לנהל עוד הליכים, ובשל החזרה על טענת היעדר המסמכים שהוכרעה כבר בהליכים קודמים.
היא הבהירה הקשיים האובייקטיביים בהשגת מסמכים מסודן, מדינת אויב שאינו יכול לשוב אליה, ידועים ומוכרים, וההתעקשות על דרישה זו אינה סבירה ואינה בתום לב. עוד נפסק שאין הבחנה מהותית לעניין דרישת המסמכים בין מתן תושבות קבע לבין אזרחות.
"יש לשים סוף לתופעה בה הרשות לא נותנת החלטות לתקופות ארוכות, מקבלת החלטה עם הגשת העתירה ואז מבקשת למחוק את העתירה ולמצות הליכים", כתבה אגמון-גונן. "אין מקום לאפשר לרשות להתגבר על מחדליה באמצעות החלטה חדשה ולגרור את העותרים להליכים נוספים בלוחות זמנים בלתי אפשריים".
"בחרנו לבנות יחד את חיינו ואת ביתנו"
הרשות חויבה להעניק לגויא אזרחות לפי הנוהל לבני זוג של אזרחים ישראלים שסיימו את הליך הסדרת המעמד. בנוסף לכך, קבעה השופטת, הרשות תידרש להעביר לגויא הוצאות משפט מוגברות של 40 אלף שקלים בעקבות התנהלותה. "גויא הגיע לארץ כפליט מחבל הנוביה שבסודן לפני קרוב לעשרים שנה. הרשויות מעולם לא השיבו לבקשת המקלט שלו, וזאת אף על פי שפנה לנציבות האו"ם לפליטים מיד עם הגעתו לארץ", אמרו לוואלה יעל וגויא.
"לשמחתנו, דרכינו הצטלבו שנים ספורות אחרי שגויא הגיע לישראל לקבל בה מקלט. התאהבנו ובחרנו לבנות יחד את חיינו ואת ביתנו", סיפרו. "אנחנו נמצאים בהליכים להסדרת מעמדו של גויא כבר מעל לעשור. כל רצוננו לקיים כאן יחד את חיי המשפחה שלנו, מבלי שכל צעד - כמו פתיחת חשבון בנק, רישום ללימודים, תכנון טיול משפחתי - ישלח אותנו לסחרור בירוקרטי ויותנה במבחנים משפילים ומתישים".
"לגויא אין בית מלבד ישראל, הוא למד את השפה העברית על בוריה, כאן משפחתנו המשותפת, כאן חברינו. אנחנו מקווים שההחלטה הצודקת של בית המשפט תביא לסיומו את המסע הארוך והסיזיפי שלנו מול הרשויות, ותיתן לנו את הקרקע היציבה שאנחנו כה זקוקים לה להמשך חיינו כזוג וכמשפחה", הביעו תקווה.
"מסע משפטי מיותר שנמשך למעלה מעשור"
עו"ד עודד פלר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, שמייצג את בני הזוג, מסר כי "גויא ויעל חיים כבני זוג מאז שנת 2012, וקשרם נבחן ואושר שוב ושוב על ידי הרשויות ועל ידי בתי המשפט. אף על פי כן, רשות האוכלוסין עשתה לאורך השנים כל שביכולתה כדי לסכל את מימוש זכותם לחיי משפחה ולשוויון, גם לאחר שניתנו פסקי דין בעניינם - לרבות בבית המשפט העליון".
"פסק הדין קובע, שרשות האוכלוסין וההגירה פעלה בעניינם של גויא ויעל בחוסר תום לב מתמשך, תוך גרירתם למסע משפטי מיותר שנמשך למעלה מעשור. נפסק, שאין הצדקה להוסיף ולדרוש ממבקש מקלט מסמכים, שהמדינה עצמה הכירה בקושי להשיגם. בית המשפט העביר מסר חד משמעי, שלפיו רשויות המדינה חייבות לנהוג בהגינות", הוסיף.
"אנו מקווים שהרשות תפנים את הדברים ותימנע מהמשך עיכובים מיותרים - לא רק בעניינם של גויא ויעל, אלא גם בעניינם של בני זוג נוספים המצויים במצב דומה, ותפעל סוף סוף בהתאם לחובתה לכבד את זכויות האדם של המבקשים את שירותיה", הדגיש.