סגן ראש הממשלה הירדני ושר החוץ איימן א-ספדי הצהיר כי "ירדן לא תאפשר לאף צד להפר את המרחב האווירי שלה או לאיים על ביטחונה או ביטחון אזרחיה", זאת על רקע המתיחות הגוברת בין ארצות הברית וישראל לאיראן בתחילת פברואר 2026.
ההצהרה הייתה חלק משורת מסרים ששידרה עמאן מתוך חשש כבד להיגרר למלחמה אזורית כוללת, כאשר א-ספדי הדגיש שוב ושוב את תמיכתה של ירדן בהרגעת המצב ובסיום המתיחות באזור וקרא לאמץ את הדיפלומטיה כאמצעי היחיד לפתרון המשבר עם איראן. אולם, למרות המאמץ של הממלכה הירדנית להרחיק את עצמה מהמלחמה עם איראן, המציאות בשטח הכתיבה תמונה שונה לחלוטין.
בשעה שמדינות המפרץ סירבו לאפשר לארצות הברית ולישראל לערוך התקפות על איראן מהשטח האווירי שלהן, ירדן הייתה המדינה הראשונה שהתגייסה לעשות זאת ולהעניק להן תמיכה אסטרטגית רחבה. הדבר אינו מפתיע. המלך עבדאללה היה המנהיג הראשון שזיהה את הסכנה האיראנית כבר בשנת 2004 וקרא לשיתוף פעולה אזורי נגדה. הוא לא רק עודד את הקשרים בין ישראל למדינות המפרץ על רקע האיום האיראני המשותף, אלא אף נטל את היוזמה וקיים מפגשים חשאיים בעמאן בין נציגים ישראליים למקביליהם מהמפרץ. שיתופי פעולה אלו הולידו ברבות הימים הסכמים מדיניים והבנות וסייעו לערב הסעודית לשמור על ערוץ אסטרטגי חשאי עם מדינת ישראל גם ללא צורך בנורמליזציה רשמית.
על רקע זה, אין פלא שלקראת המערכה העמידה ירדן לרשות ארצות הברית וכוחות נאט"ו את בסיס חיל האוויר מואפק אל-סלטי שבאל-אזרק, כ-100 קילומטרים מזרחית לעמאן. הבסיס, שהחל את דרכו כמנחת מטוסים קטן במלחמת העולם הראשונה, הפך עם השנים לאחד הנכסים האסטרטגיים החשובים ביותר באזור, לאחר ששימש גם את כוחות הקואליציה במאבק נגד דאע"ש. לקראת המלחמה, תגברה ארצות הברית את הבסיס באופן חסר תקדים. הוצבו בו טייסות F-15 ו-F-35, מטוסי תדלוק ומערכות התקפה בהיקף הגדול פי שלושה מהשגרה, לצד מערכות הגנה אווירית מתקדמות מסוג THAAD ומערכות התרעה מוקדמת.
היערכותה של ארצות הברית לקראת המלחמה, בהסכמתה של ירדן, בניגוד למדינות אחרות באזור, סייעה רבות לישראל להשיג את מטרותיה הצבאיות במלחמה, כשהיא מעניקה למטוסים נתיב בטוח ומוגן.
המכ"מים ומערכות היירוט שהוצבו בבסיס מואפק אל-סלטי ובאזורים נוספים בתוך שטח ירדן סיפקו לישראל התרעה מוקדמת קריטית על שיגור טילים בליסטיים, ובזמן אמת נטל חיל האוויר הירדני חלק פעיל ומרשים במאמצי היירוט. תוצאות היירוט היו מרשימות: לפי דיווחים רשמיים של הצבא הירדני, יורטו 261 טילים וכטב"מים מתוך 281 שנורו לעבר ישראל - הצלחה של כ-93%, אך מחיר הסיוע הורגש גם בתוך הממלכה הירדנית. משברי היירוטים נפצעו 28 אזרחים ירדנים ונפגעו מספר בניינים וכלי רכב.
כדי לשבש את פעילות הבסיס הוא היה יעד להתקפה איראנית ובאחת מהן הוא נפגע ומערכת התרעה ניזוקה. אמנם תוך זמן קצר הבסיס שב לפעילות רגילה והמשיך לשרת את ארצות הברית וכוחות נאט"ו, יחד עם ישראל, מה שהוכיח כי ירדן נותרה השותפה האסטרטגית הבכירה והאמינה ביותר של המערב ושל ישראל באזור.
פרופ' רונן יצחק הוא ראש החטיבה ללימודי המזרח התיכון במכללה האקדמית גליל מערבי וחוקר ירדן במרכז דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב.