המשנה לנשיא בית המשפט העליון המכהן גם כיושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, השופט נועם סולברג, מסר היום (חמישי) כי עורכת הדין אורלי עדס הודיעה לו אתמול על החלטתה לפרוש מתפקידה כמנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית.
לפני כשבוע שלחה מפלגת הליכוד, באמצעות עורך הדין אילן בומבך - מכתב לסולברג בדרישה לברר את העומד מאחורי הארכת כהונתה של עדס. בין טענותיהם, הם הצביעו כי פרסום לפיו הנשיא יצחק הרצוג התערב ופנה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית כדי שתישאר בתפקיד.
עדס כיהנה בתפקיד החל משנת 2010, והובילה 7 מערכות בחירות - מתוכן 5 מערכות בין השנים 2022-2019. על כך אמר עליה סולברג, כי היא עשתה זאת "במקצועיות ובנחישות אין קץ - מתוך מחויבות עמוקה לטיוב הליך הבחירות ולקיומן הסדיר והתקין".
לדבריו, "במסגרת מילוי תפקידה, הובילה עו"ד עדס שלל תהליכים ניהוליים מורכבים - ששיפרו את המענה שנתנה הוועדה לאתגרים הכרוכים בקיום הבחירות, ושמירה על הוגנותן ועל טוהר הבחירות, כמו גם את מוכנותה להתמודדות עם האתגרים העתידים לבוא".
עוד טען סולברג, כי ניסה לשכנע את עדס להמשיך בתפקידה עד לאחר הבחירות - אך היא לא נענתה להפצרותיו. "צר לי על כך, אך אני מכבד את החלטתה - ומבקש להביע את מלוא ההערכה וההוקרה על פועלה לאורך השנים.
לפני כחודשיים התחוללה דרמה בוועדת הכספים בראשותו של חבר הכנסת חנוך מילביצקי, כאשר החליטה שלא להצביע על תקציב ועדת הבחירות המרכזית לשנת 2026 - נוכח מה שהוגדר כגידול משמעותי וחריג בהיקפו. על כך הזהירה אז אורלי עדס, כי ללא אישור התקציב "הוועדה תיאלץ להקפיא את עבודתה סביב הבחירות".
בפתח הדיון הציגה עדס את הצעת התקציב הכוללת העומדת על כ-740 מיליון שקלים. מתוך סכום זה, כ-629 מיליון שקלים מיועדים לקיום הבחירות לכנסת ה-26 וכ-111 מיליון שקלים לפעילות השוטפת.
לדבריה, התקציב נבנה על בסיס לקחי העבר וכולל מענה לאתגרים מורכבים כמו הגנת סייבר, התמודדות עם בינה מלאכותית (AI) והנגשת הבחירות למפוני המלחמה.
יו"ר הוועדה מילביצקי תקף אז בחריפות את הבקשה: "בימים של התמודדות עם יוקר המחייה וקיצוצים, בלתי מתקבל לאשר תקציב הגבוה ב-200 מיליון שקלים מהביצוע בפועל. מדובר בפער גדול מאוד בין התקציב לתקציב הביצוע בפועל בעבר. אם מה שמאושר לא ממוצה עד הסוף, איך מבקשים גם תוספות? אתם מבקשים 200 מיליון שקלים יותר, זה כמעט 30 אחוז מהתקציב".
"פער של 200 מיליון שקל"
מילביצקי הוסיף ודרש מהוועדה לשוב עם הצעה "מהודקת" יותר: "אני לא מתכוון לאשר את זה כך, במיוחד בימים של קיצוצים רוחביים ומצב כלכלי קשה. המ"מ עולה, מקצצים לחלשים. תביאו תקציב נורמלי ולא מנופח".
מנכ"לית הוועדה, אורלי עדס, הסבירה אז כי התקציב נועד להעניק "רשת ביטחון תקציבית מירבית לאירוע ששיאו ביום אחד ללא אפשרות לתיקון". היא ציינה כי כ-70 מיליון שקלים מהפער נובעים מהתייקרויות ומדד, וכי 125 מיליון שקלים מהתקציב כלל לא מיועדים לוועדה ישירות, אלא לגופים כמו צה"ל, המשטרה ומשרד החוץ.
"אנחנו לא מוציאים כסף שאנחנו לא צריכים, מה שלא יוצא מוחזר לאוצר המדינה", הבהירה עדס. היא אף ציינה כי הוועדה החליטה לבטל את העלאת שכר מזכירי הקלפי כדי לחסוך בעלויות, אך הדגישה כי ללא תקציב מאושר, אין לוועדה יכולת להשלים את התחייבויותיה והערכותיה לבחירות.
נציג אגף תקציבים באוצר, אלקנה ריקלין, חיזק את עמדת הריסון: "אנחנו בשנים עם אחריות פיסקלית מאוד משמעותית, רק השנה העברנו 15% פלט על כלל תקציבי המשרדים".
בסיכום הדיון הסוער אז, קרא מילביצקי לוועדת הבחירות להתכנס בדחיפות ולהגיש הצעה מעודכנת: "תביאו לפה תקציב משקף יותר, אני מעריך שאנחנו לא צריכים לעמוד על מעל 150 מיליון שקלים (תוספת), שכולל את כל ההתייקרויות".