בזמן שהצפון בער, אבי סבגי לא הפסיק לעבד את האדמה שעל הגבול עם לבנון. במסירות והשקעה של חקלאי ותיק הוא גידל דלעות טריפולטאיות לתפארת. זה לא היה רק מהלך כלכלי - זו הייתה הצהרת נאמנות לאדמה. "במקום להשאיר את הקרקע חשופה ופצועה, בחרתי לשתול", הוא מספר.
אלא שהמלחמה, שגרמה לסגירת כבישים והרחיקה סוחרים, הפכה את היבול המרשים שגידל לסחורה ללא ביקוש. עכשיו יותר ממאה טון של הדלעות שקטף שוכבות בסככה, בתקווה שימצאו להן קונים.
את הדלעות שתל סבגי בין עצי שזיף במטע שגידל לתפארת ממש על קו הגבול. אלא שאחרי ה-7 באוקטובר נאסרה ההגעה למטע ועצי הפרי לא זכו לטיפול ולעיבוד שלהם נזקקו, והעצים התייבשו והתנוונו. "לא יכולתי לראות את האדמה שלי נשארת חשופה ופצועה", אמר סבגי.
לדבריו "גם כשהפיצוצים היו מעל הראש, בחרתי לשתול באדמה הזאת דלעת. רציתי להביא פרנסה לבית, אבל יותר מזה - רציתי להוכיח שהחקלאות פה לא עוצרת בגלל המלחמה". התוכנית היתה למכור את התוצרת לקראת פסח, אז עולה צריכת הדלעת. הדלעת של סבגי היא מזן "טריפולטאי" - זן כבד, מתוק ובשרני, כזה שמחזיק מעמד היטב בבישול ארוך ומהווה את הלב של המטבח הישראלי-צפון אפריקאי.
אלא שאז הגיע סבב לחימה נוסף בצפון - סוחרים ונהגי משאיות חששו להגיע למושב שעל הגבול וסבגי נותר עם כמות גדולה מאד של דלעות.
במיזם "אדמה לאדם" שמעו על הבעיה אליה נקלע סבגי ומנסים לעזור. מדובר במיזם קולינרי הפועל להצלת תוצרת חקלאית שאינה מנוצלת כיום למאכל. מאז ה-7 באוקטובר המיזם הפך לגוף משמעותי בסיוע לחקלאי הצפון. המטרה שלהם היא לקצר את הדרך בין החקלאי שנמצא בקו האש לבין הצרכן בבית, תוך עקיפת פערי התיווך והקשיים הלוגיסטיים של השוק הסיטונאי.
אילה נוי מאיר מ"אדמה לאדם" אמרה כי הם מנסים למצוא סוחרים שיקנו את הסחורה של סבגי במחיר הוגן ובנוסף יקימו ביום שישי הקרוב דוכן שבו ימכרו את הדלעות שלו, במסגרת שוק "אדמה לאדם" שנערך מדי חודש במושב ציפורי ושבו נמכרת תוצרת חקלאית שהצילו מהשמדה.
הבוקר (שלישי) החל סבגי לכרות את עצי השזיף שהתייבשו והוא מתכוון לנטוע מטע נקטרינות. "זה לא פשוט לראות עצים שגידלת במשך שנים מתייבשים כי לא הייתה גישה אליהם. עכשיו אני כורת אותם בלב כבד, מקווה שהגידול הבא, הנקטרינות, כבר יזכה לימים שקטים יותר. חקלאי שלא יהיה אופטימי - פשוט לא יהיה חקלאי. עברתי הרבה בשנים האחרונות על הגבול הזה, וגם 100 טון של דלעת תקועה לא ישברו אותי. אם יבואו לקנות אני אשמח מאוד, אבל גם אם לא - אני אמשיך הלאה, לאדמה הבאה", אמר סבגי.