למרות חודשים ארוכים של מתיחות ביטחונית וירי מתמשך בצפון, חוקרי מו"פ צפון לא עצרו. דווקא בתקופה הזו הם המשיכו לעבוד בשטח ובמעבדה - והובילו למחקר חדש שמציע כיוון מפתיע לעתיד החקלאות.
המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Frontiers in Plant Science, מציג ממצא יוצא דופן: עלים צעירים של קינואה מסוגלים לשרוד ואף לשגשג בתנאי חום קיצוניים, עד 55 מעלות צלזיוס.
המחקר בוצע על ידי צוות בינלאומי בהובלת חוקרי מו"פ צפון, מכון מיגל ואוניברסיטת תל-חי בקריית שמונה, בשיתוף ד"ר דניאל ברטרו מאוניברסיטת בואנוס איירס שבארגנטינה. בראש צוות החוקרים עמד ד"ר ליאור רובינוביץ', ולצידו טליה פישביין, בוגרת תואר שני בביוטכנולוגיה בתל-חי, ויפעת מתיתיהו. המחקר התמקד בזן קינואה בשם Peppermint, שנבחן לא כגידול לגרעינים - אלא כירק עלים צעיר, המכונה Young Vegetative Quinoa (YVQ).
עשירים בחלבון, אף יותר מתרד או ברוקולי
בעוד שרובנו מכירים את הקינואה כתחליף בריא לאורז או לקוסקוס, מתברר שגם העלים שלה הם "סופר פוד" לא פחות מרשים. הם עשירים בחלבון, אף יותר מתרד או ברוקולי, ומכילים את כל חומצות האמינו החיוניות. בנוסף, מדובר בגידול מהיר במיוחד, עם מחזור של חודש עד חודשיים בלבד - מה שהופך אותו לאטרקטיבי במיוחד לאזורים חמים ויבשים.
כדי לבדוק את גבולות היכולת של הצמח, חשפו החוקרים את הקינואה הצעירה לגלי חום מדורגים, עד לטמפרטורות קיצוניות במיוחד. התוצאה: גם בתנאים של 55 מעלות לא נראתה פגיעה חיצונית בעלים. בטמפרטורות נמוכות יותר נרשמה ירידה זמנית בפעילות הצמח, אך תוך שבועיים הוא התאושש כמעט לחלוטין. אחת ההפתעות הגדולות הייתה דווקא עלייה בכמות החלבון בעלים בתנאי חום קיצוניים - ככל הנראה כתוצאה ממנגנוני הגנה טבעיים של הצמח.
המשמעות רחבה הרבה יותר מניסוי מעבדה. על רקע התחזיות לגלי חום תכופים וחזקים יותר גם בישראל, עולה הצורך בגידולים שיוכלו לשרוד ולהזין אוכלוסייה גדלה בתנאים קשים. בעוד שגידולים רבים, כולל קינואה לגרעינים, נפגעים מחום בתקופות קריטיות - הקינואה כירק עלים דווקא שומרת על ערכה התזונתי.
"מועמד רציני להשתלבות במערכות המזון העתידיות"
לדברי החוקרים, מדובר במועמד רציני להשתלבות במערכות המזון העתידיות, במיוחד באזורים חמים. חיה רק יהלום, מנהלת מו"פ צפון במכון מיגל, מסבירה כי פיתוח גידולים עמידים הוא חלק ממאמץ רחב להתמודד עם אתגרי האקלים והביטחון התזונתי של ישראל.
"התחזיות האקלימיות צופות שגלי חום של 45-50 מעלות יהפכו שכיחים יותר בשנים הקרובות, גם באזור הים-התיכון. גידולים חקלאיים רבים מתקשים לשרוד בתנאים כאלה - במיוחד ירקות עלים רגישים. לעומת זאת, קינואה צעירה מצטיירת כגידול שיכול להמשיך לייצר מזון עשיר בחלבון גם תחת חום קיצוני, ובזמן קצר יחסית. לכן היא עשויה להפוך לחלק חשוב ממערכות מזון עתידיות באזורים חמים, כולל ישראל", אמר רובינוביץ'.
לדברי חיה רק יהלום מנהלת מו"פ צפון במכון מיגל, "אנחנו פועלים ללא הרף לאיתור ופיתוח גידולים חדשים ומקורות מזון חדשניים, שיוכלו לתת מענה לאתגרים הדרמטיים עמם מתמודד העולם כולו - מהתחממות גלובלית ומיעוט משקעים ועד למחסור הצפוי במזון. המחקר הנוכחי בקינואה הוא נדבך נוסף במאמצים שלנו להבטיח את ביטחון המזון של ישראל בעתיד, תוך רתימת הטכנולוגיה והמדע ליצירת חקלאות עמידה, מזינה ומתקדמת גם בתנאי אקלים משתנים".