מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דו"ח מעקב שמציג החמרה באובדן המשילות בנגב מאז שנת 2021. הדו"ח מפרט מציאות מתמשכת של סחיטת דמי חסות, התבססות פוליגמיה, פגיעה בתשתיות לאומיות, וקורא לראש הממשלה למנות פרויקטור לטיפול במשבר.
הדו"ח החדש חושף שורת מחדלים בטיפול הממשלתי באזור הנגב. לפי הנתונים, שיתוף הפעולה בין רשויות האכיפה והממשלה לוקה בחסר, וועדת השרים לפיתוח הנגב, הגליל והחוסן הלאומי לא התכנסה כלל בשנתיים האחרונות. בהיעדר גוף שמרכז את הפעילות, המבקר מזהיר שחלון ההזדמנויות להסדיר את התיישבות הפזורה הבדואית, שמונה עשרות אלפי תושבים, הולך ונסגר.
אחד הממצאים הבולטים נוגע למכת מדינה של סחיטת דמי חסות (פרוטקשן). אנגלמן הדגיש שקבלנים באזור משלמים סכומי עתק עבור שמירה שלא קיימת בפועל. סקר שערך ארגון הקבלנים חשף ש-87% מהיזמים נדרשו לשלם דמי חסות. מחציתם דיווחו שעלות הפרויקטים זינקה בשיעור שנע בין רבע מיליון למיליון שקלים. רוב הנפגעים חוששים להתלונן במשטרה וסובלים מגניבות ואיומים מאתרי הבנייה.
במקביל להתעצמות הפשיעה, תחנות המשטרה באזור סובלות ממצוקת כוח אדם חריפה. מתברר שחסרים עשרות שוטרים בתחנות שמשרתות את היישובים הבדואים. בתחנת עיירות חסרים כרבע מתקני השוטרים, ובתחנות ערוער ושגב שלום נרשם חוסר של יותר מ-20%. המבקר הסביר שהמחסור פוגע ישירות ביכולת האכיפה ובתחושת הביטחון של התושבים.
היעדר האכיפה ניכר גם בטיפול בתופעת הפוליגמיה. הדו"ח מצא שחלה עלייה של 16% במספר הנשים שחיות במשפחות פוליגמיות, ששיעורן עומד על יותר מ-16 אלף נשים. למרות הקמת מחלק ייעודי במשטרה, מתוך 113 תיקים שנפתחו בשלוש השנים האחרונות, הפרקליטות הגישה שלושה כתבי אישום בלבד. במקביל, המוסד לביטוח לאומי משלם קצבאות מוגדלות במאות אחוזים למשפחות אלו. נציגי הביטוח הלאומי הודו שאין בידם נתונים מדויקים על היקף התופעה.
נושא מדאיג נוסף שצוין בדו"ח הוא המגמה שמכונה "פלסטיניזציה" של צעירים בנגב. גורמי הביטחון מעריכים שכ-22% מהאוכלוסייה הבדואית באזור מפתחת זיקה פלסטינית. המצב נובע בין היתר מנישואים עם נשים משטחי הרשות והיעדר פיקוח במעברים היבשתיים. המבקר התריע שהניתוק מהמדינה עלול להוביל למעורבות בטרור ולהפוך לאיום אסטרטגי.
איום זה מתחבר לעלייה בתקריות ביטחוניות סביב בסיס חיל האוויר בנבטים. תושבי הפזורה מתקרבים לגדר הבסיס, מטיסים רחפנים לשטחו, ובשנה האחרונה החמירה תופעת הירי סמוך לבסיס עד כדי פגיעת קליע בכנף מטוס כתוצאה מזליגת ירי. באחד המקרים אף הוגש כתב אישום נגד תושבת המקום שאספה מידע על המראות מטוסי קרב עבור מודיעין איראני.
לצד האיומים הביטחוניים, נמשכת הפגיעה בתשתיות לאומיות. חברת מקורות וחברת החשמל סובלות מחבלות וגניבות קבועות, שכוללות חיתוך כבלים והצתת שנאים בעשרות מקרים בכל שנה. בנוסף, שטחי אש של צה"ל בצאלים משמשים להקמת חממות קנאביס, ולמרות השמדת אלפי גידולים ופינוי פולשים, התופעה טרם מוגרה. כמו כן, מורגש קושי רב באכיפת איכות הסביבה, עם תופעות רחבות של השלכת פסולת ושריפתה בשטחים ציבוריים.
בשורה התחתונה, קבע אנגלמן שגופי הממשלה הנוכחיים מתקשים בהתמודדות עם אובדן השליטה, וקרא לראש הממשלה להתערב אישית. "חסרה יד מכוונת ומארגנת שתרכז את המידע", נכתב בדו"ח. המבקר קבע שרק טיפול רב-מערכתי ומינוי גורם שלטוני יחיד בעל סמכויות יוכלו לעצור את קריסת המשילות בדרום ולשקם את אמון הציבור.
חגי רזניק ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב אמר: "דוח מבקר המדינה מציב מראה ברורה מול מדינת ישראל: בעיית המשילות בנגב אינה חדשה, היא מוכרת, מתועדת ובעיקר מוזנחת. אנחנו במכון ריפמן מתריעים על כך כבר שנים, ואף הצגנו למבקר מקרוב את עומק האתגרים בשטח. הדוח חשוב, אבל לא חסרים דוחות, חסרה החלטה ממשלתית אמיצה ליישם תוכנית רב-מערכתית, הוליסטית וארוכת טווח לטיפול בשורש הבעיה".
עוד הוסיף כי "נדרש גוף מתכלל אחד, בעל סמכויות אמיתיות בתחומי הקרקע, התכנון, האכיפה והחינוך, שיידע לרכז מאמץ לאומי ולפעול בשטח לא רק לכתוב המלצות. לצד חיזוק המשילות והאכיפה נגד נשק בלתי חוקי וכלכלת פשיעה, חייבים לקדם גם מנועי צמיחה אזרחיים: חינוך מותאם, פיתוח כלכלי, פיקוח אפקטיבי על השלטון המקומי והסדרה אמיתית של ההתיישבות. אם המדינה תמשיך להסתפק בדיונים, בכותרות ובדוחות שום דבר לא ישתנה. ראינו את זה באירועים הקשים בדרום לפני חודשים ספורים: דיברו, הזדעזעו, והמשיכו הלאה. הנגב לא צריך עוד אבחונים, הוא צריך החלטות ומעשים".
תגובת השר
עוד טרם פרסום הדו"ח, השר לביטחון לאומי הגיב על הממצאים וטען: "כבר כעת ברור: מדובר בדו"ח מגמתי ומנותק, שמציג נתונים מסולפים ומעוותים על פעילות המשרד לביטחון לאומי בנגב. המבקר בחר להתעלם מהנתונים שהועברו לו, שסותרים לחלוטין את אלה שפרסם- אלו הם נתוני האמת על המהפכה שמוביל השר בן גביר בנגב".
לדברי השר, אלו הנתונים שיש בידיו: "מחזירים את הביטחון האישי: עלייה של 195% במספר כלי הנשק החוקיים בידי אזרחים מיומנים. מ-17,622 בשנת 2022 ל-52,000 כיום.
יותר שוטרים בשטח: עלייה של 13% במספר השוטרים במחוז דרום. מ-2,782 בשנת 2022 ל-3212 שוטרים כיום.( המבקר בטעות או שלא התייחס לאחוזי האיוש אבל התעלם מכך שהשר בן גביר גייס עוד מאות תקנים)
כיתות כוננות - ב 2022 - 2 כיתות כוננות רק בלהבים ומיתר עם 23 מתנדבים (ביחד) והיום 74 כיתות כוננות ו 892 מתנדבים
החזרת המשילות והריבונות: עלייה של 73% בהריסות מבנים בלתי חוקיים. מ-2,862 הריסות בשנת 2022 ל-4,946 הריסות כיום.
מלחמה חסרת פשרות בפרוטקשן: זינוק של 317% באכיפה ובהגשת כתבי אישום נגד דמי חסות. מ-36 כתבי אישום בשנת 2022 ל-150 כתבי אישום כיום".
"מול הניסיונות לעוות את המציאות באמצעות דוחות חלקיים - העובדות מדברות בעד עצמן. ממשיכים להחזיר את הביטחון והמשילות לנגב!", חתם.