צה"ל הציג למשפחות השכולות ולקהילת קיבוץ חולית את ממצאי התחקיר המבצעי על אירועי השבעה באוקטובר - שבוצע בראשות אל"מ איילון פרץ וסוכם על ידי הרמטכ"ל לשעבר רב-אלוף הרצי הלוי. התחקיר קובע כי צה"ל נכשל במשימתו להגן על הקיבוץ ותושביו - כשבין היתר עולה מהממצאים כי חלפו מעל לשבע שעות מתחילת המתקפה עד שהכוחות הגיעו לקיבוץ.
במהלך המתקפה על הקיבוץ, נרצחו 13 אזרחים ושני עובדים זרים. תשעה אזרחים נחטפו לרצועת עזה - כששלושה מהם שוחררו באותו היום, וחמישה נחזרו מהשבי בעסקאות מאוחרות יותר. כמו כן שלושה אנשי כוחות ביטחון נפלו בקרבות הגבורה בתוך הקיבוץ: רבש"ץ הקיבוץ, חבר כיתת כוננות ולוחם הלוט"ר.
ציר הזמן והשתלשלות האירועים
שלב א': פתיחת המתקפה (06:29-06:58)
המתקפה החלה במטחי רקטות ופצמ"רים מאסיביים. בחסות הירי, חדרו עשרות מחבלים לשטח ישראל. סיירת נח"ל (גדוד 934), שהייתה האחראית על הגזרה, נתקלה במתקפה מאורגנת שכללה את שיתוק המפקדות. למרות לחימה הירואית של מפקדי הסיירת, שפגעו במחבלים רבים - הפגיעה במערכי הפיקוד והשליטה שיבשה את היכולת לספק הגנה אפקטיבית לקיבוץ חולית.
בשעה 06:54 פקד מפקד פלוגת 'סופה' על נגמ"ש 'אכזרית' ושני רכבי סיור לנוע להגנת הקיבוץ. רכבי הסיור הגיעו לשער בשעה 06:56, אך מאחר והשער היה נעול, הם נותרו מחוץ לקיבוץ והמשיכו להילחם שם. הנגמ"ש נתקל במחבלים ביציאה ממחנה סופה, נפגע מ-RPG ויצא מכלל שימוש.
שלב ב': הלחימה בתוך הקיבוץ (06:59-13:53)
בשעה 06:59 פוצצו המחבלים את הגדר המזרחית וחדרו לקיבוץ, כשבמשך קרוב לשבע שעות נלחמו תושבי הקיבוץ וחברי כיתת הכוננות לבדם. אביהב ברוך ז"ל, רבש"ץ הקיבוץ, פעל בגבורה ובאומץ לב נדיר כאשר חתר למגע לבדו מול עשרות מחבלים - ונפל בקרב בשעה 07:10.
בנקודה זו סגן הרבש"ץ נותר להילחם לבדו ברחבי הקיבוץ במשך שעות, כשבמהלך הקרה הוא הרג מחבלים שחדרו לביתו וכן ניהל את הקיבוץ תחת אש.
בכל הזמן הזה המחבלים עברו מבית לבית, רצחו משפחות והציתו מבנים. התחקיר מציין פעולות חילוץ וסיוע יוצאות דופן של אזרחים שהגנו על שכניהם בגופם.
שלב ג': הגעת התגבורת והשבת השליטה (13:53 והלאה)
הכוח הראשון שחדר לקיבוץ היה כוח 'גיריות' (מילואים), שהחל בסריקות וספג פצועים. נקודת המפנה הגיעה בשעה 14:06 עם הגעת מח"ט פארן וכוחות מגדוד קרקל ולוט"ר ניצנה - הגעת הטנק וניהול הקרב על ידי המח"ט, בלמו את המשך הפגיעה בתושבים והובילו לטיהור הקיבוץ.
מסקנות התחקיר ולקחים
כיתת הכוננות מנתה באותו בוקר ארבעה חמושים בלבד (מתוך 7 סה"כ) כשהתקן לכיתת הכוננות הוא 16 - מספר שלא איפשר הגנה אפקטיבית מול היקף המתקפה. כוחות תגבור שהגיעו למרחב לא הכירו את הקיבוץ, ולא הייתה בידם תמונת מצב עדכנית על המתרחש בתוכו. כמו כן הצבא הגיע באיחור רב, והאזרחים נאלצו להתמודד עם מתקפה רצחנית של מחבלים רבים.
התחקיר קבע כי ההחלטה לאפשר פינוי תושבים בשעות הצוהריים, בעוד הצירים והמרחב עדיין היו מאוימים בשל המחבלים שהיו באזור - הייתה שגויה. עוד עולה כי המגד"ים ושאר הכוחות התקשו לבנות את תמונת המצב על המתרחש במרחב.
התחקיר משבח את תושיית האזרחים, ואת גבורתה הבלתי נתפסת של אזרחית שנחטפה לעזה עם שני ילדים קטנים - ששוחררה סמוך לגדר והשיבה אותם לקיבוץ באופן עצמאי, תוך שהיא מגינה עליהם בגופה ועוד בדרך עוצרת להשקות את ילדיה מצינורות הקיבוץ בשטח.
אחד מהמתחקרים אמר כי מג"דית קרקל, ומג"ד ברדלס, הגיעו מגזרות אחרות לאוגדת עזה: "מצאנו סוגיות שהיה צריך לתחקר אותן מקצועית. נעשו שגיאות מקצועיות - אך לא מצאנו כשלים ערכיים".
כאמור, הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי קיבל את ממצאי התחקיר וקבע, כי פעולות האזרחים והרבש"ץ מהוות מודל לערבות הדדית וגבורה - בעוד צה"ל נדרש להפיק לקחים עמוקים מהכישלון המערכתי בהגנה על הבית.