בג"ץ הורה היום (ראשון) לנקוט בשורת צעדים למניעת הטבות מחרדים שלא השלימו גיוס מלא לצה"ל או שירתו בשירות לאומי. כחלק מהסנקציות, מועצת מקרקעי ישראל תיאלץ להתכנס בתוך 21 יום כדי להחליט באיזה אופן יתנו את ההטבה להנחה ברכישת דירה, כמו גם שקילה מחדש של סבסוד שכר הלימוד במעונות יום ובמשפחתונים.
בהוראותם הדגישו כי הודעת העדכון על ביצוע ההוראות תוגש עד 1 ביוני.
הסנקציות הצפויות
הנחה ברכישת דירה ("מחיר מטרה") - מועצת מקרקעי ישראל תתכנס בתוך 21 יום, על מנת להחליט באיזה אופן להתנות את מתן ההטבה בהסדרת מעמד מול רשויות הצבא.
סבסוד שכר הלימוד במעונות יום ובמשפחתונים - הגורם הרלבנטי במשרד העבודה ישקול ויקבל החלטה בתוך 21 יום באיזה אופןלתקן את מבחן התמיכה, כך שהסדרת מעמד הורה שנקרא לשירות מולרשויות הצבא תשמש כתנאי-סף לגבי כלל התבחינים המפורטים במבחן התמיכה.
סבסוד שכר הלימוד בצהרונים - הגורם הרלבנטי במשרד העבודה ישקול ויקבל החלטה בתוך 21 יום באיזה אופן לתקן את מבחן התמיכה, כך שהסדרת מעמד ההורה שנקרא לשירות אל מול רשויות הצבא תשמש כתנאי-סף לגבי כלל התבחינים המפורטים במבחן התמיכה.
הנחה לנוסעי תחבורה ציבורית - שר האוצר ושרת התחבורה ישקלו, בהתייעצות עם ועדת המחירים, ויקבלו החלטה בתוך 35 יום אם ובאיזה אופן לתקן את צווי הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, שניתנו מכוח חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996, כך שנוסע לא יהיה זכאי להנחות מכוחם, אם הוא חייב להתייצב לשירות בטחון, ולאהסדיר את מעמדו מול רשויות הצבא.
הנחה בארנונה - שר הפנים, או ממלא מקומו לעניין זה, ישקול ויקבל החלטה בתוך 35 יום אם ובאיזה אופן לתקן את תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג-1993, כך שייקבע בהן כי הנחה בארנונה מכוח התקנות והתבחינים שנקבעו לשם כך תותנה, לגבי מי שנקרא לשירות, בהסדרת מעמד מול רשויות הצבא.
בין ההסברים שנמנו להוראת בג"ץ, נמנו כלשונם שלושה סיבות עיקריות: מאז ועד היום - לא ננקטו צעדים של ממש ליישׂוּם פסק הדין. אמנם, ביום 18.1.2026, כשבועיים לאחר המועד שבו נדרש היה כבר לגבש, לפי פסק הדין, מדיניות אכיפה במישור הכלכלי-אזרחי, עלה הנושא לדיון בישיבת הממשלה, והוחלט על הקמת צוות שרים שיבחן את צעדי האכיפה הרלבנטיים בהקשר זה, ויגיש בתוך 30 יום את המלצותיו לראש הממשלה. ברם, 30 יום חלפו מבלי שהוגשו המלצות כאמור. מעבר לכך, לא נעשהדבר לטובת קידום הטיפול בסוגיה.
הוראות פסק הדין אינן מקוימות. נדגיש, כי אין מדובר 'רק' בקיום הוראות פסק דין, כי אם באכיפת החוק; הוראות חוק שירות הביטחון הקובע חובת גיוס כללית ושוויונית - אינן מיוּשׂמות; גם לא נאכפות.
על רקע האמור, ומשלא הוצגו צעדים קונקרטיים שיש בהם כדי ללמד על כוונה לפעול לאכיפת חובת הגיוס, ולקיום הוראות פסק הדין, שנבעו מהוראות חוק ברורות וחד-משמעיות, אין מנוס מלהורות על צעדים אופרטיביים, שאינם אלא מימושו הישיר של פסק הדין. למען הסר ספק, אין עוררין על כך שדרך המלך היא שהממשלה היאזו שתקבע כיצד לממש את החובה החוקית החלה עליה
על התנהלות המשטרה: קשה מאוד להפריז בחומרת התמונה הניבטת מןהנתונים; הן מבחינת היקף האכיפה בפועל, הן מבחינת עמידה בחובהלאכיפה שוויונית. דומה כי המשטרה אינה פועלת על-פי חובתה להפעילאת סמכויותיה, ולאכוף את הדין על משתמטים מקרב הציבור החרדי. זאת לא ניתן לקבל; חובה על המשטרה לסייע לרשויות האכיפה שלהצבא, ולהתחיל לפעול לאכיפת חובת הגיוס גם על בני הציבורהחרדי. זאת אף ביתר שאת, בהתחשב בכך שמדובר, כאמור, ב"הפרתחוק המונית, מוּדעת ומתמשכת" (פסקה 76 לפסק הדין). לא למותרלציין, כי המסר החברתי העולה מכך שהמשטרה נמנעת מלפעול דווקאכלפי מי שמנסים לסכל את פעולות האכיפה, באמצעות הפרות סדררחבות - בבחינת 'חוטא יוצא נשכר' - הוא מסר שלא ניתן להשלים עמו.