מושב הקיץ של הכנסת ייפתח בתחילת מאי. הוא יהיה מושב מכריע שבו נציגי העם יצטרכו להחליט אם הם מוכנים להמשיך במסע ההשפלה שבו השופטים מכופפים אותם שוב ושוב, או שסוף סוף הם ירימו את הראש כדי להגן על האינטרסים של העם מפני שלטון השופטים.
כחוקר במשפט חוקתי השוואתי, אני קובע שבישראל קיימת פתולוגיה משטרית שאין שנייה לה בשום מקום על גבי כדור הארץ כיום. ישראל כבר איננה דמוקרטיה פרלמנטרית כפי שהייתה עד 1995. ישראל אפילו כבר איננה דמוקרטיה חוקתית (החוקה שברק כתב), כפי שהייתה עד ינואר 2024, כשבג"ץ ביטל תיקון חוקתי בעניין עילת הסבירות. כיום ישראל היא יוריסטוקרטיה - שיטת משטר שבה הריבון הוא השופט, ונבחרי הציבור כפופים לפקידים וליוריסטוקרטיה הישראלית.
הזעם בבייס הימני עולה על גדותיו כנגד חברי הכנסת שכשלו בריסון היוריסטוקרטיה הישראלית. מפלגת הליכוד צפויה לשנות את פניה מהיסוד ולדחוק משורותיה את כל מי שמזוהה עם "הימין הממלכתי", כן אותו ימין של מנחם בגין שאמר "יש שופטים בירושלים", ואפשר לאהרן ברק להשתולל בבית המשפט העליון, ובמשך 28 שנות כהונה שם עיקר את הדמוקרטיה הישראלית מכל תוכן, העביר כמות כוח בלתי נתפסת וחסרת תקדים בעולם מהמוסדות שנבחרים על ידי העם אל השופטים ואל הפקידים.
ולכן, אם חברי הכנסת מהקואליציה הם תאבי חיים פוליטיים, הם נדרשים לעשות מעשה, ולא להסתפק בתיקוני חוקים עקרים שיצחק עמית פוסל, והממשלה והכנסת מצייתים לו ולבהרב-מיארה. על הכנסת לעשות מהלך יזום שבמסגרתו יוקם טריבונל שיפוטי שאת הרכבו הכנסת תקבע, שיחקור באמצעות תובע מיוחד את המרד של היוריסטוקרטיה הישראלית בעקרון היסוד בדמוקרטיה: ריבונות העם.
לחלופין, הכנסת יכולה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית, בדומה לוועדה שהיתה כוונה להקים בעניינו של גל הירש, אך לתת לה שיניים דומות לאלו של ועדת חקירה ממלכתית, וזאת באמצעות סמכות להוציא צווי הבאה לחשודים במרד כנגד ריבונות העם. אני מזכיר שהיוריסטוקרטיה היללה את סעיף 7 לחוק השב"כ, שקובע את סמכותו לפעול לשם הגנה על הדמוקרטיה, למשל במקרה של מרד, כאשר ביקשה להשאיר את רונן בר כראש השב"כ. עכשיו הסמכות הזו יכולה להיות מופעלת כנגד המורדים לכאורה היוריסטוקרטים.
מהלך משולב כזה, יחד עם סנקציות אמריקאיות, יכול להיות מהלך אפקטיבי. אני מזכיר שבימים אלו נכתב דוח סופי של ועדת המשפט והחוץ של הקונגרס בעניין מימון שהועבר לכאורה מממשל ביידן לארגוני מחאה, שדוח הביניים הגדיר כגופים "החותרים כנגד הדמוקרטיה הישראלית". סנקציות משולבות מצד הקונגרס, לצד סנקציות מכוח צווים נשיאותיים של טראמפ על בכירי היוריסטוקרטיה הישראלית, בדומה לצווים שהוצאו כנגד שופטי בית הדין הבין לאומי הפלילי בהאג, התובע הכללי שם, ושופט בית המשפט העליון הברזילאי ההיפר-אקטיביסט דה מוראס, יעשו את העבודה.
כי בסוף, ברגע של משבר חוקתי, המשטרה, השב"כ והבירוקרטיה צריכים להחליט למי לציית: לעם, שהוא הריבון במדינה דמוקרטית, או ליוריסטוקרטים שגזלו את הריבונות של העם בתהליך מתמשך בן עשרות שנים. אם וככל שחברי הכנסת לא יפעלו כדי להגן על העם, שהוא הריבון, אז הריבון, קרי העם, יחליף אותם בפריימריז לקראת הבחירות הקרובות.
פרופ' משה כהן אליה הוא מומחה למשפט חוקתי ומייסד "מסד הארץ"