ישיר: בג"ץ יכריע על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר
בג"ץ דן היום (חמישי), בהרכב מורחב של שבעה שופטים, בעתירות להקמת ועדת חקירה ממלכתית למחדל 7 באוקטובר. לקראת הדיון הוחלט לאסור כניסת קהל לאולם מחשש להפרעות, ולהעבירו בשידור חי. אולם כעבור כשעתיים מתחילת הדיון, מאבטחי משמר בית המשפט נכנסו לאולם בסערה והורו לשופטים: "תעצרו את הדיון ותצאו לכיוון הלשכות, נקרא לכם לחזור".
הסיבה להחלטת המאבטחים לעצור את הדיון הייתה כי מתנגדים להקמת ועדת חקירה ממלכתית צבאו על דלתות האולם, וחלקם אף ניסו לפרוץ פנימה. "יצחק, רודן, גזען ומסוכן", צעקו.
לאחר כשחצי שעה, הדיון התחדש והשופט סולברג אמר כי "בהוראת משמר בתי המשפט הופסק הדיון משיקולי ביטחון, בעקבות ניסיונם של גורמים שונים להיכנס בכוח לאולם שבו התקיים הדיון, ללא אישור משמר בתי המשפט ובניגוד להחלטה שיפוטית. המשמר השתלט על האירוע, וכעת יימשך הדיון כסדרו".
המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג, דוד מינץ, יעל וילנר, עפר גרוסקופף, אלכס שטיין, חאלד כבוב ויחיאל כשר, דנים בעתירות והם יידרשו להכריע אם להפוך את הצו הזמני שהוציאו להקמת ועדת חקירה ממלכתית לצו מוחלט.
בפתח הדיון, עו"ד מיכאל ראבילו, נציג הממשלה, ציטט את שופט בית המשפט העליון (בדימוס) אשר גרוניס, שקבע כי "אין בכישוריו המקצועיים המיוחדים של שופט כדי להקנות לו סמכות, כושר ויכולת" להכריע אם יש להקים ועדת חקירה ממלכתית למלחמת לבנון השנייה.
"ראינו שיש הסכמה. אז מה כן? אלא אם אדוני אומר שהעניין לא מחייב בירור", שאל סולברג. "אנחנו לא רואים מאומה שנעשה בהקשר הזה. שום דבר לא התקדם, לרבות הצעת החוק", הוסיף. "את ההסכמה של הממשלה אי אפשר לקחת לחצי או לשליש", השיב ראבילו. "אין סמכות לבית המשפט לחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה. אין לכך תקדים - לא בארץ ולא בעולם, גם לא בהודו".
כבוב: "אדוני אומר שבהתקיים נסיבות חריגות ויוצאות דופן, כמו 7 באוקטובר, אם הממשלה לא הייתה נוקטת בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, בית המשפט לא היה יכול לעשות שימוש בסמכות הנתונה לו לפקח על הרשות המבצעת?" וילנר: "אני קוראת שוב ושוב את גרוניס. הוא לא סבור שאין סמכות".
גרוסקופף: "יש פה ממשלה שנמנעת מלעסוק בנושא שאינו נוח לה, ולכן היא מחליטה שלא לחקור אותו, כך שמידע לגביו לא יהיה מונח בפני הציבור כשהוא ניגש לבחירות. האם אין זה נושא שבית המשפט צריך להיות מוסמך להתערב בו, כדי להניח בפני הציבור מידע שלם ולסייע בגיבוש עמדה פוליטית?"
וילנר: "לעמדתך, לעולם לא יהיה מצב שבו בית המשפט יוכל להתערב בוועדת חקירה? אם יהיה אסון קטסטרופלי שמעורב בו אח של ראש הממשלה, או של אחד השרים, והממשלה מחליטה לא לחקור - ניגוד עניינים מובהק. לבית המשפט לא יהיה מקום להתערב?"
ראבילו: "אני חושב שלא. הממשלה כפופה לביקורת הציבור. זה לא שהיא יכולה לעשות מה שהיא רוצה. ההיסטוריה הדמוקרטית מראה שאפשר להגיע לפתרונות, לא באמצעות כפייה".
וילנר: "כל פסקי הדין עד היום אומרים אחרת מאדוני. כולם אומרים: נכון, זה חריג שבחריג, אבל מסיימים בכך שעקרונית יש סמכות. מה יהיה המקרה החריג?"
ראבילו: "הפסיקה אמרה שיש מצבים, אם בכלל. יש הרבה כלים אחרים. גם הכנסת יכולה לאלץ את הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית, וגם הציבור יכול לנסות לשכנע את הממשלה".
מינץ: "אדוני אמר שחייבים להקים ועדת חקירה. השאלה הייתה איזו ועדת חקירה. נניח שהממשלה אומרת: חזרנו בנו, החלטנו לא להקים ועדת חקירה - לא מסוג א' ולא מסוג ב'. גם אז אדוני יאמר לנו שאין סמכות?"
ראבילו: "כן. זו החלטת הממשלה". סולברג: "האם החלטת הממשלה אינה קיצונית? בפועל לא נעשה דבר - זה לא קיצוני?"
כבוב: "הממשלה לא העלתה את הצעת החוק עד להגשת העתירות, ורק בעקבות הלחץ. היא גוררת רגליים. אם הייתה מתקדמת, אני כמעט בטוח שלא היינו מתכנסים כאן". במקביל, גוטליב קראה מהקהל כמה פעמים, והשופטים ביקשו ממנה להפסיק.
שטיין: "יש עיקרון בהפרדת רשויות שלפיו, כאשר הכנסת מחוקקת חוק, היא מתכוונת שיהיה בר-ביצוע. מכאן נגזר כלל במשפט המינהלי, שלפיו אם רשות מינהלית מתנהלת באופן שמסכל את החוק והופך אותו לאות מתה - קיימת עילה להתערבות, כדי ליצור את האיזון הנכון. השאלה היא האם האופן שבו הממשלה מתנהלת אינו מסכל את מטרת המחוקק? 7 באוקטובר משתווה, לכל הפחות, ליום כיפור, קיימת פרקטיקה של ועדות חקירה, ולכל הפחות יש ציפייה מוסדית".
גרוסקופף: "מדובר בעניינים שקרו לאחר הבחירות. הציבור לא הביע את עמדתו לגביהם. השאלה היא אם אין רלוונטיות, בהקשר שלנו, לעמדות הציבור? לציבור, שלא במסגרת הבחירות, קשה מאוד לחייב ממשלה לעשות דבר מסוים. מה קורה כשנוצר דיסוננס בין רצונות הציבור, כפי שהם מובעים בסקרי דעת הקהל, לבין עמדת הממשלה?"
הורים שכולים ביקשו לדבר. "אני אבא של ישי פיטוסי, שהגיע להציל את רוני אשל בנחל עוז. אני דורש מכם: לא הגיוני שאנו דורשים שתהיה ועדת חקירה מקיפה. הבן שלי התקשר אליי במשך ארבעה חודשים והתריע שיש מחבלים על הגדר, ובחסות בית המשפט המחבלים הגיעו לגדר, כבלתם את הידיים של הבנים שלנו. אנו דורשים שכל מי שנגע ב-7 באוקטובר ייחקר. לבית הזה יש חלק, כולכם צריכים להיחקר", אמר איציק פיטוסי.
"כולנו צריכים לחיות, לחזור לחיים. אנחנו נלחמים שתהיה ועדה שתביא צדק ולא טיוח. עם כל הכבוד, אחיכם, אין לנו אמון במערכת הזאת. צריך שכולם ייחקרו - ראש הממשלה, בג"ץ והסרבנות. אם תקום ועדת חקירה ממלכתית, לא נסגור מעגל לעולם", אמרה בקול שבור תמר תשובה, אחותו של ברק דוד, שנרצח בנובה.
ראבילו: "הממשלה סבורה שבמצב שבו הדרגים המדיניים והצבאיים נמצאים בעיצומה של מלחמת קיום, עליהם להתרכז בכך ולא להתייעץ עם עורכי דין".
וילנר: "בעיתוי הנוכחי, הממשלה חוזרת בה מהקמת ועדת חקירה או מבדיקה? הממשלה סבורה שגם עכשיו עדיין לא הזמן לחקור? זה שינוי דרמטי בעמדת הממשלה. מדבריך עולה כי השאלה אינה איזו ועדת חקירה - אלא שהממשלה סבורה שאין צורך לחקור".
ראבילו: "אנחנו בהפסקת אש שברירית מאוד. חששתי שלא אוכל להגיע לדיון היום". סולברג: "כמה שנים אפשר להמתין?" וילנר: "אחרי שנתיים-שלוש זה לא הזמן?" ראבילו: "הממשלה צריכה לנצח בכל החזיתות". וילנר: "ורק אז נתחיל לחקור מה שהיה לפני שלוש, ארבע או חמש שנים?"
וילנר: "נקודת המוצא בדיון הייתה שהממשלה החליטה שצריך לחקור, והשאלה היא רק איך. פתאום אדוני, בעיניי, מטיל פצצה. דרמה. בכלל לא מדובר בשאלה איך לחקור - כרגע לא חוקרים. היום יש הפסקת אש שברירית, מחר… ובכלל נחכה עד שננצח בכל החזיתות. לא חוקרים עכשיו, עוד לא הגיע העת, כשננצח בכל המלחמות".
כשר: "זו הפעם הראשונה שההרכב הזה שומע שנושא העיתוי חזר להיות על השולחן - אלו דבריו של אדוני היום". וילנר: "זו דרמה רצינית, כי הנושא של העיתוי ירד מסדר היום. מזכיר הממשלה אמר במפורש: העיתוי מאחורינו, צריך לחקור".
ראבילו: "יש אוגדות בלבנון, הפסקת האש שברירית מאוד. לומר שהסתיים מצב המלחמה… ייתכן מאוד שהמצב העובדתי שהיה בעת מתן הצו על תנאי יישאר, וייתכן שלא. הפסקת האש ביום כיפור לא הייתה שברירית כמו היום".
ראבילו: "הכוונה היא שעד סוף מושב הקיץ של הכנסת החוק יעבור בקריאה שנייה ושלישית. כפי שנאמר כאן, אני לא הכנסת". כבוב: "אם אדוני היה הכנסת, היינו אומרים שכבר לפני שנה אמרו 'אוטוטו זה הולך לעבור', אבל לא קרה שום דבר". ראבילו: "אנחנו מנסים באמת ובתמים להגיע להסכמה רחבה ככל האפשר. לממשלה יש רוב בכנסת, היא יכולה לפעול אחרת".
עו"ד יונתן ברמן, נציגה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בדיון, אמר: "אני רוצה להסתייג מהסימטריה בתשובת הממשלה - ועדת בדיקה ממשלתית תזכה להתנגדות האופוזיציה, וועדת חקירה ממלכתית תזכה… לא אומרים 'אני לא סומך', אלא 'הציבור לא סומך'. זו צביעה בצבעים פוליטיים של הרשות השופטת".
סולברג: "צו שיפוטי המורה על הקמת ועדת חקירה - יזכה לאמון חלקים גדולים בציבור?" בהמשך הוציא את גוטליב מהאולם לאחר שהזהיר אותה שיעשה זאת אם תתפרץ פעם נוספת, ומשמר בית המשפט ליווה אותה החוצה.
וילנר לנציג היועמ"שית: "לו נציע שהמתווה של ועדת חקירה לאומית יהיה בהסכמה - תסכימו? בהינתן שאדוני יודע שצו של בג"ץ יהיה חריג שבחריג, כמעין מתווה הסכמה?"
ברמן: "הדברים שנכתבו בחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה מצביעים על הקושי במנגנון פריטטי".
וילנר: "אז הקושי מבחינתכם הוא לא הזמן ושהחקיקה עוד לא התגבשה? אתם עומדים על כך שצריך ועדת חקירה ממלכתית?"
ברמן: "ועדת חקירה ממלכתית היא הגוף היחיד ההולם את 7 באוקטובר".
כבוב: "יש חוק במדינת ישראל - צריך לפעול לפיו. נכון לעכשיו נראה שהפיל שבחדר הוא מי ימנה את יו"ר הוועדה ואת חבריה. מתקבל הרושם שזה כל העניין: רצון הממשלה שנשיא העליון, או בית המשפט העליון, לא ימנה. כל השאר גנרי. אני שומע את האנשים פה - הם מקבלים את הרושם שבג"ץ נגד המדינה. אני לא מבין איך ולמה. מישהו, במשך הזמן, פמפם את המסר שמערכת המשפט נגד הממשלה".
חלק מהשופטים העלו את הרעיון שלא לתת צו שיפוטי, אלא להמתין לבחירות: "אנחנו צריכים להיות כנים. יש מחירים כבדים מאוד בעת הזו להקמת ועדת חקירה ממלכתית", אמר סולברג. "משהגענו עד הלום, חודשים ספורים לפני הבחירות - אנחנו רוצים שהכול ייחקר, ואנחנו כל כך רוצים את אמון הציבור. האם, כשהגענו עד הלום, לא כדאי להשאיר לממשלה הבאה את הקמת הוועדה? הדבר עשוי להתקבל טוב יותר בדעת הקהל".
וילנר: "אני לא הייתי רוצה לומר להשאיר לממשלה הבאה, אלא גם לציבור בתקופת הבחירות. אין לי ספק שהנושא הזה יהיה מדובר מאוד, והציבור יביע את עמדתו בנושא, בבחירות. בערב בחירות זה ממש יישום של משפט הציבור".
לפני הדיון קיימו הצהרה לתקשורת רובי וחגית חן, הוריו של החלל החטוף איתי חן; השר לשעבר יזהר שי, אביו של ירון שנפל בקרב ב-7 באוקטובר; איל אשל, אביה של רוני שנפלה במוצב נחל עוז; וגדי קדם, שבתו תמר, בעלה ושלושת ילדיהם נרצחו בניר עוז.
"לא נשתוק, לא נוותר עד שהאמת תצא לאור. אף אחד לא צריך לפחד מהאמת, גם לא ראש הממשלה", אמר חן. "אנחנו עדים בזמן האחרון למסע הסתה פרועה. אין יותר מקום לדמעות ולמריחות, הגיע הזמן לפסק דין היסטורי", הוסיף אשל. "ראש הממשלה בוחר שוב ושוב בדרך הפילוג. כך זה נראה הבוקר הזה כאן - הוא מוביל את המדינה למלחמת אחים, כך זה נראה סביבי, רק כדי לברוח מאחריות".
משפחות שכולות נוספות, שאינן נמנות עם מגישי העתירות, טענו כי "הם לא מייצגים אותנו. הם קפלן". יזהר שי אמר כי "אתם נותנים לפוליטיקאים את הכוח למנות את החוקרים. חבל, לא נקבל את האמת על הקדושים שלנו".
הצו הזמני שניתן הורה לממשלה לנמק מדוע אינה פועלת להקמת ועדת חקירה ממלכתית שתבחן באופן "עצמאי, מקצועי ובלתי תלוי" את המחדל, בהתאם לחוק. ההחלטה הגיעה לאחר שהשופטים קבעו כי "אין מחלוקת אמיתית על עצם הצורך בהקמת ועדה ממלכתית בעלת סמכויות חקירה נרחבות".
אתמול נקבע כי תוגבל הנוכחות באולם לעורכי דין, נציגי תקשורת ומורשי כניסה, בהם חברי כנסת. "קיים חשש מבוסס לכך שהדיון עלול להיות מלווה בהפרעות, התפרעויות או התפרצויות, בדרגה שצפויה להקשות באופן ממשי על ניהולו התקין", נימקו השופטים בהחלטתם.
בין העותרות נמנות התנועה לאיכות השלטון, פורום חומת מגן לישראל, משפחות 7 באוקטובר ומכון זולת, יחד עם 86 חברי כנסת. "מעל ל-920 ימים מאז המחדל הגדול מקום המדינה - הגיעה השעה שתקום ועדת חקירה ממלכתית, כלשונה בחוק", דרש מכון זולת.
"מהות הממשלה הזו: לחרחר ריב ומדון ולא לקחת אחריות"
גדי איזנקוט, יו"ר "ישר", אמר בתגובה לעימותים מחוץ לבג"ץ: "שנתיים וחצי אחרי טבח 7 באוקטובר - ממשלת ישראל מונעת הקמת ועדת חקירה ממלכתית. רגע אחרי יום הזיכרון, במקום לאחד, הממשלה מובילה למצב שבו משפחות שכולות תוקפות זו את זו. זו מהות הממשלה הזו: לחרחר ריב ומדון ולא לקחת אחריות".
לדבריו, "זוהי תוצאה בלתי נסבלת של בריחה מאחריות וחוסר יכולת של הממשלה וראשה לבצע את תפקידם ולהביא ביטחון לאזרחי ישראל. בהיעדר ועדת חקירה ממלכתית, קל יותר לדחות ולא לעשות את המעשה הנדרש".
יאיר גולן, יו"ר הדמוקרטים, הוסיף כי: "ממשלת נתניהו-סמוטריץ'-גולדקנוף פוגעת בביטחון ומפלגת את העם כדי לחמוק מוועדת חקירה ממלכתית. בחסות החידלון המדיני הזה, שנתיים וחצי לאחר הטבח, חמאס חי, נושם, משתקם, מקבל שוב כסף מקטאר ובונה מנהרות - הישגי לוחמינו, שנקנו בדם, יורדים לטמיון, והאסון הבא הוא כולו באחריותה המלאה והבלעדית של ממשלת המחדל. ההחלטה הראשונה שנקבל תהיה הקמת ועדת חקירה ממלכתית כדי לחשוף את האמת, להפיק לקחים ולהבטיח שמי שהפקיר את ביטחוננו לעולם לא יחזור להנהיג. ישראל חייבת תיקון עמוק, והתיקון הזה מתחיל בחקר האמת".
בני גנץ, יו"ר "כחול לבן", הדגיש כי "העימותים מחוץ לבית המשפט הבוקר בין הורים שכולים, פחות מ-48 שעות אחרי שהתייחדנו עם זכר הנופלים - קורעים את הלב. ישראל חייבת לצאת לבחירות ולהקים ממשלת אחדות רחבה וציונית שתעצור את מלחמת האחים ותשבור את המחנות. כך אסור להמשיך".