לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, הקירות בתיכון "יוצר עתיד" בבאר שבע נראים אחרת השנה. לא עוד לוחות מודעות שגרתיים, אלא קיר שמספר סיפורים אישיים - דרך כתב יד שנכתב ברגעים של חיים והפך לזיכרון.
במרכז המיזם מוצגים משפטים שכתבו חיילי צה"ל ונרצחים בפיגועי טרור עוד בחייהם. לצד כל משפט - סיפור חיים. "אל תחכה להזדמנות - צור אותה", כתב סרן (במיל') אדיר פורטוגל, שנהרג בנובמבר 2023. "מצוינות היא לעשות דבר רגיל בצורה בלתי רגילה", כתב סרן איתן פיש, שנהרג חודש לאחר מכן. "מצוינות איננה יכולת, היא עניין של גישה", כתבה לין דפני, שנרצחה במסיבת הנובה ב-7 באוקטובר.
המשפטים הללו, שהיו פעם חלק מכתבים אישיים, הפכו למסר ערכי שמלווה את תלמידי בית הספר בשגרת היום-יום. היוזמה נולדה מתוך מגמת מדיה חזותית וגרפיקה ממוחשבת בבית הספר, ועוצבה כולה על ידי תלמידים. אך מעבר לעיצוב, התהליך היה עמוק בהרבה: התלמידים לא רק בחרו משפטים, אלא גם למדו את הסיפורים שמאחוריהם - מי היו האנשים, מה אהבו, כיצד חיו ואיך נפלו. מתוך הלמידה הזו נוצר חיבור אישי, כמעט אינטימי, בין הדור הצעיר לבין אלו שאינם.
"זו דרך עבורנו להזכיר בזכות מי אנחנו יכולים להמשיך ללמוד, להתפתח ולחלום", אמר מנהל בית הספר, מאיר אבן שימול. "בית הספר שלנו רואה חשיבות גדולה בחיבור של התלמידים להיסטוריה, לערכים של נתינה, הקרבה ואהבת הארץ - בטח ובטח בשלב כה משמעותי בחייהם, רגע לפני הגיוס".
לדבריו, "המתחם הזה מאפשר לתלמידים לפגוש את הסיפורים האישיים של החללים בצורה חיה ונוגעת, ולשאוב מהם השראה בכל רגע - גם בזמן הלמידה וגם במרחבים החברתיים של בית הספר. זו דרך עבורנו להזכיר בזכות מי אנחנו יכולים להמשיך ללמוד, להתפתח ולחלום".
סמל אפיק טרי, שנהרג ב-1 במרץ 2024 בדרום רצועת עזה, הוא גם בין החללים שמונצחים במתחם. אמו, אושרית, מספרת כי הבחירה להנציח את בנה דרך כתב ידו נגעה בה במיוחד. "מאז נפילתו של אפיק אנחנו פועלים להנציח אותו בכל דרך. בין היתר אנו עושים זאת באמצעות הנצחת כתב ידו, שהיה מסודר מאוד ובלט ביופיו", אמרה. "היוזמה של 'יוצר עתיד' כשלעצמה ריגשה אותי מאוד. עבורי זו דרך מופלאה להנציח אותו".
אושרית סיפרה על בנה, שהיה "מרובה כישרונות. הוא היה תלמיד מבריק וחכם וכדורגלן מצטיין, אך בחר לבסוף להתגייס לחטיבת כפיר. כאדם היו בו רבדים רבים: הוא היה רגיש וגברי, רציני וגם מצחיק. כזה שניחן באינטליגנציה רגשית ורואה כל אדם בגובה העיניים. הוא אהב מאוד את האחים שלו, את החברים שלו ואת בת זוגו".
אושרית הוסיפה על דרכה של המשפחה להנציח ואמרה כי "מאז שהוא נפל אנחנו מנסים להנציח אותו בכל דרך אפשרית. גם ברחובות יש הנצחה, כמו קבוצת כדורגל על שמו. אנחנו מקיימים מדי יום שישי מפגשים בביתנו עם כל מי שאהב והכיר אותו, מאז בית הספר ועד לשירותו הצבאי. זו הדרך שלנו לזכור ולהזכיר אותו, וזה נותן מעט רגעי שמחה בתוך הכאב הגדול שקיים בנו מאז נפילתו. כתב היד שלו היה מאוד מסודר ובלט ביופיו. כשהציעו להציג אותו בפרויקט - זה ריגש אותי מאוד. עבורי זו דרך מופלאה להנציח אותו".