התנאי של בן גביר, ההאשמות - והניסיון למנוע פיצוץ: הדיון הגורלי - ומה הלאה?

הרכב מורחב של תשעה שופטי בית המשפט העליון, בראשות הנשיא יצחק עמית, דנו אתמול (רביעי) במשך כעשר שעות בעתירות הדורשות להורות לראש הממשלה לפטר את איתמר בן גביר מתפקידו כשר לביטחון לאומי.

הדיון הועבר בשידור חי, לאחר שהשופטים קיבלו החלטה שלא לאפשר נוכחות קהל באולם בשל חשש להפרעות ושיבוש הדיון. מספר חברי כנסת הגיעו לדיון ועשו מה שהם יודעים לעשות היטב: הפריעו לדיון, קראו בשמות גנאי לשופטים ('חבורה של פחדנים' ועוד), התווכחו וקטעו את דבריהם. חלק מחברי הכנסת אף הוצאו מהאולם על ידי משמר בתי המשפט.

החלק הראשון של הדיון עסק בשאלה האם לבית המשפט יש סמכות בכלל לדון בפיטורי שר, כאשר ברקע הלכת דרעי-פנחסי קבעה בשנת 1993 כי הגשת כתב אישום נגד שר מכהן עשויה לחייב את פיטוריו על ידי ראש הממשלה.

לעמדת נציג ראש הממשלה, עו"ד מיכאל ראבילו, ונציג בן גביר, עו"ד דוד פטר, לבית המשפט אין סמכות שכזו. עו"ד ראבילו שב והדגיש כי נתניהו עומד בראש הרשות המבצעת ורק לו הסמכות להחליט אם לפטר שר.

עו"ד פטר בכלל הרגיז את השופטים כשסירב לכנות את עמית בתואר 'נשיא' והסתפק ב"היושב בראשות ההרכב", וגם כשהטיח בהם: "אין לכם שום סמכות". בתגובה, הוא זכה לעקיצה מהשופט אלכס שטיין שאמר לו: "הטיעונים שלך ברמה של שנה א'. אולי אפילו תיכון".

בהמשך, נציג העותרים, עו"ד גלעד ברנע, כינה את בן גביר 'חבר כנסת' ולא 'שר', וזכה לנזיפה מעו"ד פטר - האחרון השיב בעקיצה. השופט ח'אלד כבוב אמר לו: "אתה חרקת קודם שיניים במאמץ לא לכנות את הנשיא עמית 'נשיא'". מול טענת נציגי ראש הממשלה והשר בן גביר לחוסר סמכות, העלו השופטים את השאלה האם כאשר יש צבר אירועים וחשש לפוליטיזציה של השר האמון על המשטרה - אותה הוא הופך לכאורה למשטרה של הממשלה - יש בכל זאת מקום להתערבותם.

מול אי-הנחת שהביעו משורה של התבטאויות ומעשים של בן גביר לאורך תקופת כהונתו כשר, כמעט כל השופטים ציינו כי מהלך פיטורי שר הוא חסר תקדים וניסו לכוון לפשרה כלשהי שתמנע מהם להכריע כך.

המותב מתח ביקורת בין היתר על הגיבוי האוטומטי שהשר לביטחון לאומי נותן לשוטרים כאשר הם פועלים לטובת צד מסוים או כלפי מגזר מסוים, העיר על הקמת "מדור ההסתות" על ידי בן גביר (השופט אלכס שטיין ציין כי זה מזכיר את מזרח גרמניה וברית המועצות לשעבר), התייחס לתמיכה שבן גביר העניק לשוטר שתועד מעודד פעיל ימין להגיש תלונת שווא נגד אזרח שלא תקף אותו, ותקף פוסט של בן גביר ברשת X בו תיאר את השופט כבוב כאויב האומה.

בד בבד, המשנה לנשיא העליון, נעם סולברג, העלה כמה פעמים הצעה לפיה נציגי היועמ"שית, ראש הממשלה ובן גביר ישובו לדון על מסמך העקרונות שמתווה ומשרטט גבולות למידת מעורבותו של בן גביר במשטרה.

הצדדים כבר הגיעו להסכם ואף הציגו אותו בשנה שעברה בפני בג"ץ, אך המגעים התפוצצו ומסמך העקרונות הפך ללא רלוונטי, בעוד כל צד מאשים את השני בהפרתו.

הצעתו של השופט סולברג התקבלה על ידי הרכב השופטים וגם נציג ראש הממשלה, עו"ד ראבילו, ופרקליטו של בן גביר, עו"ד פטר, הודיעו לאחר התייעצות כי הם מסכימים לשוב ולקיים דיונים על מסמך העקרונות ואף להסתייע, במידה ולא תהיה הסכמה, בבית המשפט.

עו"ד פטר הדגיש כי לא יסכים לקיצוץ בסמכויותיו של בן גביר כשר, וראבילו הודיע כי לא יסכים לפגיעה בזכויות של ראש הממשלה ובשיקול הדעת שלו. עם זאת, בשעות אחר הצהריים, לאחר חזרה מהפסקה, הודיעה עו"ד שוש שמואלי מטעם היועמ"שית כי היא מבקשת מבג"ץ להוציא צו ביניים שיגביל את סמכויותיו של בן גביר עד לניסוח מסמך העקרונות המתווה את מעורבותו במשטרה.

נציגתה של בהרב-מיארה ביקשה שהצו יאסור על השר לקדם מינויים רגישים במשטרה, בדגש על כאלה שקשורים לחקירות רגישות וציבוריות ולחופש הביטוי; לאסור עליו להצטרף לפעילות מבצעית של שוטרים וליצור חיכוך עם אזרחים; לאסור עליו להיות בקשר עם קציני משטרה שלא בנוכחות המפכ"ל; ולאסור עליו להתבטא בנוגע לחקירות שמתנהלות ובנוגע להפעלת כוח כלפי אזרחים.

סניגורו של בן גביר השיב לה: "אתם מבקשים להדיח אותו בלי להדיח אותו". השופטת יעל וילנר שאלה את עו"ד פטר האם בן גביר יהיה מוכן להתחייב שימלא את מסמך העקרונות ויהיה מוכן למנגנון אכיפה כלשהו, וסניגורו השיב: "לא אתן לגבירתי כפתור להדחת שר בהסדר דיוני".

לקראת סופו של הדיון הציעו השופטים כי ייחתם מסמך עקרונות מוסכם ומנגנון שיקבע אם בן גביר מפר אותו. נציגו של בן גביר הסכים, אך בתנאי שהמשנה לנשיא, השופט סולברג, יהיה זה שיכריע לבדו ויקבע אם יש הפרה.

בתום הדיון פנה נשיא העליון עמית לבאי כוחם של הממשלה והשר בן גביר ואמר להם: "הדיון היום נרמל התבטאויות קשות מאוד של השר בן גביר. כאשר אומרים על בג"ץ 'אתם לא של ישראל', או מכנים שופטים 'אויבי האומה' - זו לא ביקורת, זה משהו אחר. שלא יהיו אי-הבנות, הדיון הזה לא מנרמל בכלל את ההתבטאויות הללו".

עם סוף הדיון, השופטים הודיעו כי יתנו החלטה במועד אחר והם ככל הנראה ימצאו פשרה בדמות צו ביניים שיחזיר את הצדדים לדון במסמך העקרונות ושימנע מהם, לפחות בשלב הזה, לכתוב פסק דין שמורה על פיטוריו של בן גביר - צעד שברור להם כי יעורר סערה ציבורית.

לאחר התדיינות זו, לבן גביר מחכה כבר היום מאבק משפטי נוסף בדמות עתירה אחרת שהוגשה נגדו לבית המשפט המחוזי בירושלים על ידי סגנית-ניצב רותי האוסליך, שבן גביר מסרב לחתום על קידומה לדרגת נציבת-משנה ולתפקיד ראש מחלקת החקירות במשטרה.

מינויה של האוסליך אושר כבר ביולי שעבר על ידי סגל הפיקוד הבכיר של המשטרה ועל ידי המפכ"ל, אך למרות שההמלצה הועברה לחתימתו של בן גביר, הוא סירב לאשר אותה במשך חודשים רבים וללא שום נימוק. רק לאחרונה, בעקבות פניות של המשנים ליועמ"שית, עורכי הדין גיל לימון ושרון אפק, אל השר בן גביר, הוא טען כי אינו מוכן לקדם את הקצינה כיוון שהציגה בוועדת החוקה בכנסת, בדיון בנושא חקירות של הסתה לטרור, עמדה המנוגדת למדיניותו.