בג"ץ הציע פשרה וחזרה למסמך העקרונות שיגדיר הפרות של בן גביר - שהציב תנאי משלו

בג"ץ דן היום (רביעי), בהרכב של תשעה שופטים, בעתירות להדחת השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. עם כניסת השופטים לאולם, סגן השר אלמוג כהן צעק לעבר עמית: "מקווה שחתמת הפעם על הסכם ניגוד עניינים". בתגובה, הוא הוצא מהאולם.

במהלך הדיון, הציעו השופטים לבן גביר כי ייחתם מתווה עקרונות מוסכם ומנגנון לצידו שייקבע אם בן גביר הפר אותו. בתגובה, עורך דינו של השר, דוד פטר, אמר שיסכימו בתנאי שהשופט נעם סולברג, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, שנחשב לסמן שמרני במותב בג"ץ, יהיה מי שיקבע אם התקיימה הפרה של המתווה.

לאורך הדיון הקשו השופטים על נציגת היועמ"שית שטענה כי יש להדיח את השר. "הדחת שר על ידי בית המשפט הוא צעד קיצוני ביותר שלא קיים בעולם ויש להימנע ממנו ככל האפשר", אמר שופט העליון אלכס שטיין.

נציגת היועמ"שית ביקשה מבג"ץ להוציא צו ביניים שיגביל את סמכויותיו של בן גביר, עד לניסוח מסמך העקרונות המתווה את מידת מעורבותו במשטרה. בין היתר ביקשה כי צו הביניים יאסור על בן גביר לקדם מינויים רגישים, בדגש על כאלה הקשורים לחקירות ציבוריות וחופש הביטוי, לאסור עליו להצטרף לפעילות מבצעית של שוטרים ולהיות בחיכוך עם אזרחים , לאסור עליו להיות בקשר עם קציני משטרה ללא נוכחות המפכ"ל ולאסור עליו להתבטא בנוגע לחקירות שמתנהלות.

נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, ביקש מהמשיבים בעתירה להתייחס לטענות שהועלו, לפיהן אין לבג"ץ סמכות כלל לקיים דיון בשאלת פיטורי השר. לדבריו, בג"ץ דן בעבר ב-16 עתירות על מינויים לשרים, ובהן בין היתר מינוי אריאל שרון, אביגדור ליברמן ואריה דרעי.

השופט אלכס שטיין אמר בדיון: "נניח שראש הממשלה מחליט שהוא לא ממנה נשים לתפקידים ציבוריים - גם אז זה לא בסמכות בג"ץ לדון?" עורך הדין מיכאל ראביליו, המייצג את ראש הממשלה, השיב: "לדעתי כן, והוא יעמוד אחר כך לבחירת הציבור. אם העתירות יתקבלו, חס וחלילה, מה שיקרה הוא שכל שני וחמישי יהיו פה עתירות לבג"ץ".

השופט סולברג ציין את פרשת דרעי-פנחסי, שבה נקבע כי כתב אישום מונע כהונה כשר: "אין פה עניין של כתב אישום, אבל התזה הכללית פה היא שיש צבר גדול מאוד של דברים שגורמים נזק כזה למשטרה, לתדמית שלה ולפעילות שלה". עמית הוסיף: "בדרעי-פנחסי זה עמד על אמון הציבור, פה זה מורחב יותר". עורך הדין ראביליו: "אני סבור שצריך לחזור מהלכת דרעי-פנחסי".

השופטת דפנה ברק-ארז פנתה לעורך הדין ראביליו, שייצג את המדינה: "אולי תתמודד עם הטענות על המובחנות המובהקת שלהן. יש טענה של פגיעה בשלטון החוק, באופן הפוגע בזכויות האזרח של הרבה אנשים". בתגובה השיב: "ראש הממשלה, שיש לו אחריות פוליטית וציבורית, היה יכול להעיר לשר אם חשב שיש צורך".

השופט עופר גרוסקופף: "הטענה בעתירות היא לפוליטיזציה של המשטרה - וזו סכנה לדמוקרטיה מכל זווית. הטענה היא שיש שר שפועל לפוליטיזציה של המשטרה. אולי לראש הממשלה אין אינטרס להעביר אותו. השאלה היא אם זו לא חובתו של בית המשפט לנקוט צעדים כדי למנוע את הפוליטיזציה".

השופט ח'אלד כבוב: "כשהוא טוען נגד פעולות חקירה שהמשטרה מבצעת, או אומר על מישהו שנחקר שהוא חף מפשע - זו פגיעה במשטרה!"

במהלך הדיון, סולברג העיר לעידית סילמן, וגוטליב התערבה. עמית הורה להוציא את גוטליה, אך היא סירבה. בתגובה, מאבטחי משמר בתי המשפט הוציאו אותה יחד עם חברת הכנסת לימור סון הר-מלך, שאמרה בתגובה: "חבורה של פחדנים". סילמן הוסיפה: "אבל למה אתם טוענים שיש פוליטיזציה? הנשיא עמית, פה זה לא איראן ואתה לא השליט העליון", ולאחר מכן הוצאה מהאולם.

השופטת יעל וילנר שאלה את עורך הדין ראביליו: "אדוני מסכים שאי אפשר לשבת בחיבוק ידיים, וראש הממשלה צריך לפעול? מה עשה ראש הממשלה בנידון, בתלונה אחר תלונה שהוגשה?" גרוסקופף גם פנה אליו: "לשיטתו של אדוני, אם יש פוליטיזציה - ראש הממשלה צריך לפעול בנידון. אבל אם לא פעל, לנו אין שום סמכות לעשות משהו?"

וילנר הוסיפה: "ברמה העקרונית, נניח שמונח עובדתית ויש הפרה אחרי הפרה (מתייחסת למתווה שנחתם עם בן גביר ושאותו הוא מפר, א"פ) - האם יש דרך משפטית אלטרנטיבית?"

עורך הדין ראביליו אמר בתגובה לשאלות: "במקרה הספציפי הזה, אין בסל הכלים של כבודכם אפשרות להורות לראש הממשלה לפטר שר מתפקידו. זה לא מקרה רגיל של שר שהכנסת הצביעה על מינויו. הוא הרי התפטר מתפקידו וחזר אליו עם חברי עוצמה יהודית. ראש הממשלה שקל ומינה שוב, הממשלה אישרה, והכנסת הביעה אמון ברוב של 65. 65 ח"כים רוצים פוליטיזציה של המשטרה?"

סולברג הציע לחדש את העבודה על מסמך העקרונות שמתווה את גבולות ההתערבות של בן גביר.

ראביליו: "המתווה של המסמך מקובל על השר ויש ויכוח אם הוא הפר אותו או לא".

עמית לראביליו: "לשיטתך, אם השר מצפצף על המתווה - אין מה לעשות?"

ראביליו: "הממשלה לא יכולה להסכים שיהיה מצב שמתווה פוגע בשיטת המשטר החוקתי".

כבוב: "זו לא השאלה. נניח שיש שר שיש לו רצון לעשות פוליטיזציה של המשטרה, יש מתווה - ויש זלזול בוטה בו. האם אתה סבור שגם במצב הזה אי אפשר להורות לראש הממשלה לפטר אותו?"

ראביליו: "זו העמדה של הממשלה".

סולברג: "האם עדיין מוסכם מבחינתכם להפוך את המתווה למעשי עד הבחירות, ולהמשיך יחד עם הייעוץ המשפטי את העבודה עליו?"

בהמשך עברו לדון במינויים במשטרה והשופט גרוסקופף אמר: "אם השר מעביר מסר למשטרה שמי שפועל לפי ההשקפה שלו יקודם - זו פוליטיזציה".

ראביליו: "ראש הממשלה בדק. בתקופת כהונתו של בן גביר הוא אישר למעלה מאלף מינויים. בתמונה הכללית מדובר רק בשני מקרים (ושלגביהם יש דיונים בבית המשפט), שלגביהם השר חושב שהתלונות עליהן מוצדקות. הוא לא חייב להיות חותמת גומי. ראש הממשלה מסתכל ולא רואה מינויים פוליטיים".

לאחר מכן עברו השופטים לדון במדור ההסתה שהקים בן גביר במשטרה. "אותו קצין שמונה לעמוד בראש המדור מתבטא בצורה בעייתית", אמר כבוב. לכך ענה ראביליו ואמר כי המדור הוקם על ידי השר והמפכ"ל. שופטת העליון וילנר הוסיפה: "אני מצטטת את השר שאמר: 'מדור ההסתה שהקמתי יחד עם המפכ"ל'. 'הקמתי' זה אני, לא המפכ"ל".

ראביליו: "המדור הוקם בהמלצת המפכ"ל. זה שהוא אומר 'אני הקמתי' - בתוך עמנו אנו חיים. אולי צריך לפטר את כל הממשלה והשרים שאומרים אני ואני".

ברק-ארז: "אי אפשר לזלזל באמירות של אנשי ציבור".

גרוסקופף: "הקמת מדור ההסתה יש בה פוטנציאל לשימוש פוליטי מהדרגה הראשונה. וכשהוא אומר 'אני הקמתי' - זה מעביר מסר מסוים".

עמית: "באופן תיאורטי, מה קורה כשאנחנו רואים לנגד עינינו שהמשטרה הופכת למשטרה של הממשלה?"

גרוסקופף: "אין טענה שאסור לשר לפעול משיקולים פוליטיים. הטענה היא שאסור לו לגרום למשטרה לפעול משיקולים פוליטיים".

עמית: "אנחנו רואים שהשר מאוד מגבה את השוטרים, וזה נפלא. הוא גם מגבה אותם מול המצלמות, כאשר שוטר מדיח לתלונת שקר ואומר לאזרח להגיש תלונה" (עמית מתייחס לשוטר שתועד אומר לרועי סטאר להגיש תלונה נגד האזרח שמנע ממנו להטריד את המפגינה בהבימה, א"פ).

פטר: "אני כופר בכל מה שנאמר כאן".

עמית: "שר שאחראי על אכיפת החוק אומר על שופטים שהם אויבי האומה - ואנחנו מנרמלים את זה. אם אדוני חושב שהדברים האלה שוליים, שימשיך".

לפני הדיון בן גביר נשא הצהרה לתקשורת ברחבת בית המשפט העליון ואמר כי "גלי בהרב-מיארה אומרת שאני קובע מדיניות ומשנה את המשטרה - היא צודקת. רק אתמול נחשף כי היא פנתה לרונן בר, ראש השירות החשאי, וביקשה ממנו למצוא חומרים עליי".

בנוסף, בן גביר השתלח במערכת המשפט: "אני אומר לדיקטטורה המשפטית: העם לא מפחד מכם. עם ישראל בחר בי ובעוצמה יהודית. אני שר של מעשים - עמדתי במילה לבוחרים שלי".

שר המשפטים יריב לוין גיבה את בן גביר ואמר כי הדיון הוא "בניגוד לחוק, ולהחלטת השופטים ממילא לא יהיה שום תוקף. הסמכות למנות או לפטר שר נתונה בחוק לראש הממשלה, ולא לבית המשפט. ידידי השר בן גביר ימשיך לכהן בתפקידו, מתוקף הכרעת העם ואמון הכנסת".

חבר הכנסת צבי סוכות הוסיף כי "היום מתבצע ניסיון חטיפה של הדמוקרטיה בישראל באופן רשמי. בג"ץ חטף לעצמו את הזכות לקבוע מי יהיו נציגי האזרחים בממשלה, וזאת בלי קשר לאף חוק - הם יקבעו מי לדעתם מתאים ומי לא. על הדרך, המורדת הראשית הפעילה את הארגון החשאי בניסיונות כושלים להדיח שר מכהן. ככה בדיוק נראית הפיכה משטרית".

בתגובה לדבריו של לוין, יו"ר כחול לבן בני גנץ אמר כי "‏בבוקר שבו יורים טילים על הצפון, עשרות אלפי עסקים עדיין לא קיבלו פיצוי וסיוע על המלחמה, וימים ספורים לפני שנגיע ליום הזיכרון ונציין את גבורתם של רבבות חללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה - שר המשפטים והשר לביטחון לאומי עסוקים בלאיים על בג"ץ ולייצר משבר חוקתי".

גם חבר הכנסת גלעד קריב התייחס לדברים: "יריב לוין אינו שר המשפטים של ישראל, אלא שר העבריינות וחיסול הדמוקרטיה. דבריו הבוקר הם שלב נוסף במסע ההרס שהוא מוביל נגד שלטון החוק. האדם שמתגאה בכך שמנחם בגין היה סנדקו, הופך עצמו לסנדק של השתלטות הכהניזם, הגזענות והלאומנות על הליכוד ועל הימין הישראלי".