בג"ץ דן בהדחת בן גביר: "למדור ההסתה יש פוטנציאל לשימוש פוליטי" | ישיר

בג"ץ דן הבוקר (רביעי), בהרכב של תשעה שופטים, בעתירות להדחת השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. עם כניסת השופטים לאולם, סגן השר אלמוג כהן צעק לעבר עמית: "מקווה שחתמת הפעם על הסכם ניגוד עניינים". בתגובה, הוא הוצא מהאולם.

הנשיא עמית מבקש מהמשיבים בעתירה להתייחס לטענות שהועלו, לפיהן אין לבג"ץ סמכות כלל לקיים דיון בשאלת פיטורי השר. לדבריו, בג"ץ דן בעבר ב-16 עתירות על מינויים לשרים, ובהן בין היתר מינוי אריאל שרון, אביגדור ליברמן ואריה דרעי.

השופט אלכס שטיין אמר בדיון כי "נניח שראש הממשלה מחליט שהוא לא ממנה נשים לתפקידים ציבוריים - גם אז זה לא בסמכות בג"ץ לדון?" עורך הדין מיכאל ראביליו, המייצג את ראש הממשלה, השיב: "לדעתי כן, והוא יעמוד אחר כך לבחירת הציבור. אם העתירות יתקבלו, חס וחלילה, מה שיקרה הוא שכל שני וחמישי יהיו פה עתירות לבג"ץ".

נעם סולברג, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, ציין את פרשת דרעי-פנחסי, שבה נקבע כי כתב אישום מונע כהונה כשר: "אין פה עניין של כתב אישום, אבל התזה הכללית פה היא שיש צבר גדול מאוד של דברים שגורמים נזק כזה למשטרה, לתדמית שלה ולפעילות שלה". הנשיא עמית הוסיף: "בדרעי-פנחסי זה עמד על אמון הציבור, פה זה מורחב יותר". עורך הדין ראביליו: "אני סבור שצריך לחזור מהלכת דרעי-פנחסי".

השופטת דפנה ברק-ארז פנתה לעורך הדין ראביליו: "אולי תתמודד עם הטענות על המובחנות המובהקת שלהן. יש טענה של פגיעה בשלטון החוק, באופן הפוגע בזכויות האזרח של הרבה אנשים". בתגובה השיב: "ראש הממשלה, שיש לו אחריות פוליטית וציבורית, היה יכול להעיר לשר אם חשב שיש צורך".

השופט עופר גרוסקופף: "הטענה בעתירות היא לפוליטיזציה של המשטרה - וזו סכנה לדמוקרטיה מכל זווית. הטענה היא שיש שר שפועל לפוליטיזציה של המשטרה. אולי לראש הממשלה אין אינטרס להעביר אותו. השאלה היא אם זו לא חובתו של בית המשפט לנקוט צעדים כדי למנוע את הפוליטיזציה".

השופט ח'אלד כבוב: "כשהוא טוען נגד פעולות חקירה שהמשטרה מבצעת, או אומר על מישהו שנחקר שהוא חף מפשע - זו פגיעה במשטרה!"

במהלך הדיון, סולברג העיר לעידית סילמן, וגוטליב התערבה. הנשיא עמית הורה להוציא את גוטליה, אך היא סירבה. בתגובה, מאבטחי משמר בתי המשפט הוציאו אותה יחד עם חברת הכנסת לימור סון הר-מלך, שאמרה בתגובה: "חבורה של פחדנים". סילמן הוסיפה: "אבל למה אתם טוענים שיש פוליטיזציה? הנשיא עמית, פה זה לא איראן ואתה לא השליט העליון", ולאחר מכן הוצאה מהאולם.

השופטת יעל וילנר שאלה את עורך הדין ראביליו: "אדוני מסכים שאי אפשר לשבת בחיבוק ידיים, וראש הממשלה צריך לפעול? מה עשה ראש הממשלה בנידון, בתלונה אחר תלונה שהוגשה?" גרוסקופף גם פנה אליו: "לשיטתו של אדוני, אם יש פוליטיזציה - ראש הממשלה צריך לפעול בנידון. אבל אם לא פעל, לנו אין שום סמכות לעשות משהו?"

וילנר הוסיפה: "ברמה העקרונית, נניח שמונח עובדתית ויש הפרה אחרי הפרה (מתייחסת למתווה שנחתם עם בן גביר ושאותו הוא מפר, א"פ) - האם יש דרך משפטית אלטרנטיבית?"

עורך הדין ראביליו אמר בתגובה לשאלות: "במקרה הספציפי הזה, אין בסל הכלים של כבודכם אפשרות להורות לראש הממשלה לפטר שר מתפקידו. זה לא מקרה רגיל של שר שהכנסת הצביעה על מינויו. הוא הרי התפטר מתפקידו וחזר אליו עם חברי עוצמה יהודית. ראש הממשלה שקל ומינה שוב, הממשלה אישרה, והכנסת הביעה אמון ברוב של 65. 65 ח"כים רוצים פוליטיזציה של המשטרה?"

גרוסקופף: "אתה חושב שאנחנו צריכים להסיר את ידינו מפני האפשרות שיש פוליטיזציה של המשטרה, ולומר שלא נדון בזה כי זה יוציא אותנו רע בעיני הציבור? אף אחד מאיתנו לא מרגיש בנוח כשאנחנו נמצאים במצב הזה - כולנו מעדיפים שזה לא יהיה. בכל זאת יש עתירות. האם אנחנו צריכים לומר שאנחנו משאירים את זה לזירה הפוליטית כי זה מוציא אותנו רע? אני שוב מתייחס לטענות שנוגעות לפוליטיזציה של המשטרה. אדוני אומר שגם אם יש שר שפועל לפוליטיזציה של המשטרה - זו בעיה של ראש הממשלה, ואת זה אני לא מבין, כי אחד התפקידים שלנו הוא לוודא שהמשטרה לא פוליטית".

ראביליו: "זה לא נותן לכם סמכות שאין לכם, ושפוגעת ביסודות המשטר. ראש הממשלה בחן והפעיל שיקול דעת, והגיע למסקנה שבסוף 2024 הוא אינו יכול להזיז אותו". בהמשך הקריא מכתב שנשלח ממזכיר הממשלה ליועמ"שית: 'עמדת ראש הממשלה אינה מהווה חותמת כשרות לסגנון ולדרך, אך כדמוקרט אמיתי ראש הממשלה מכבד את בחירתו של השר על ידי מאות אלפי אזרחים', וציין כי "הוא לא קיבל תשובה על המכתב הנ"ל מהייעוץ המשפטי לממשלה".

השופטת ברק-ארז: "אם הייתה מקבלת החלטה להורות לו להדיח אותו - הייתם יוצאים נגד, ואם היא לא מגיבה מהר - גם יוצאים נגד". ראביליו: "ראש הממשלה שקל את עמדת היועמ"שית ולא קיבל אותה. פתאום היא אומרת בתגובה שלה שהוא כלל לא שקל".

סולברג הציע לחדש את העבודה על מסמך העקרונות שמתווה את גבולות ההתערבות של בן גביר. ראביליו: "המתווה של המסמך מקובל על השר ויש ויכוח אם הוא הפר אותו או לא". הנשיא עמית לראביליו: "לשיטתך, אם השר מצפצף על המתווה - אין מה לעשות?" ראביליו: "הממשלה לא יכולה להסכים שיהיה מצב שמתווה פוגע בשיטת המשטר החוקתי".

כבוב: "זו לא השאלה. נניח שיש שר שיש לו רצון לעשות פוליטיזציה של המשטרה, יש מתווה - ויש זלזול בוטה בו. האם אתה סבור שגם במצב הזה אי אפשר להורות לראש הממשלה לפטר אותו?"

ראביליו: "זו העמדה של הממשלה". סולברג: "האם עדיין מוסכם מבחינתכם להפוך את המתווה למעשי עד הבחירות, ולהמשיך יחד עם הייעוץ המשפטי את העבודה עליו?".

הנשיא עמית פנה עורך הדין דוד פטר שמייצג את בן גביר: "האם אתם מוכנים לחשוף בפנינו, ואתם לא חייבים - תרשומות פנימיות שקשורות לנושאים שאנחנו מדברים עליהם פה בעתירה: זכויות אזרח, דמוקרטיה וכו'? תחשבו על זה. אל תיתנו תשובה עכשיו". ראביליו התייחס לביקורת שהושמעה על כך שבן גביר פועל בהר הבית בניגוד למדיניות הממשלה והסטטוס קוו, ואמר כי "הסטטוס קוו לא השתנה".

בהמשך עברו לדון במינויים במשטרה והשופט גרוסקופף אמר: "אם השר מעביר מסר למשטרה שמי שפועל לפי ההשקפה שלו יקודם - זו פוליטיזציה".

ראביליו: "ראש הממשלה בדק. בתקופת כהונתו של בן גביר הוא אישר למעלה מאלף מינויים. בתמונה הכללית מדובר רק בשני מקרים (ושלגביהם יש דיונים בבית המשפט), שלגביהם השר חושב שהתלונות עליהן מוצדקות. הוא לא חייב להיות חותמת גומי. ראש הממשלה מסתכל ולא רואה מינויים פוליטיים".

לאחר מכן עברו השופטים לדון במדור ההסתה שהקים בן גביר במשטרה. "אותו קצין שמונה לעמוד בראש המדור מתבטא בצורה בעייתית", אמר כבוב. ראביליו: "המדור הוקם על ידי השר והמפכ"ל". וילנר: "אני מצטטת את השר שאמר: 'מדור ההסתה שהקמתי יחד עם המפכ"ל'. 'הקמתי' זה אני, לא המפכ"ל". ראביליו: "המדור הוקם בהמלצת המפכ"ל. זה שהוא אומר 'אני הקמתי' - בתוך עמנו אנו חיים... אולי צריך לפטר את כל הממשלה והשרים שאומרים 'אני ואני'". ברק-ארז: "אי אפשר לזלזל באמירות של אנשי ציבור". גרוסקופף: "הקמת מדור ההסתה יש בה פוטנציאל לשימוש פוליטי מהדרגה הראשונה. וכשהוא אומר 'אני הקמתי' - זה מעביר מסר מסוים".

סולברג שב והציע לחזור לעבוד על מתווה העקרונות. ראביליו: "אנחנו יכולים להסכים להמשיך, אבל לא נוכל להסכים שכל מחלוקת תעבור להכרעה שלכם. לדעתי המרחקים אינם גדולים, ואפשר להגיע להסכמה".

עו"ד פטר טען בפני השופטים כי "אין לכם סמכות". השופט שטיין הגיב: "יש לנו סמכות, הדיון הוא רק בשיקול הדעת". פטר: "אין לכם סמכות. מבקשים מבית המשפט לתת צו לא חוקי בעליל". שטיין: "טענות של שנה א', אולי אפילו של תיכון".

פטר התעקש ואמר: "אני אסביר את עומק ההטעיה של הייעוץ המשפטי לממשלה, ויותר מכך: יש השחתה ופוליטיזציה אסורה של הייעוץ המשפטי לממשלה".

פטר הזכיר את הפרסום מאתמול של גרינצווייג, שלפיו היועמ"שית ביקשה מראש שב"כ לשעבא, רונן בר, פרטים על החקירה שניהלו בנוגע לחדירת כהניזם למשטרה: "היועמ"שית המודחת, שמכהנת מכוח צווים משפטיים...". השופטים קטעו אותו: "אתה רוצה שנתייחס לפרסומים עיתונאיים?"

הנשיא עמית: "אני מציע שתחלק את זמנך בין מתקפה על היועמ"שית לבין טיעונים משפטיים בעתירה". פטר, בטענותיו, לא כינה את עמית "הנשיא", אלא "היושב בראש ההרכב היום". הנשיא עמית: "הוא מתכוון אליי".

פטר: "אין בדין המצוי אפשרות להודיע לראש הממשלה שהוא צריך לפטר שר. הוא לא בובה. אתם הרשות השופטת, הוא הרשות המבצעת".

גרוסקופף: "התעלמות משיקולים רלוונטיים היא עילה במשפט המינהלי? אפשר להפעיל את עילת הסבירות במקרה כזה?"

פטר: "זה לא שפיט".

לפני הדיון בן גביר נשא הצהרה לתקשורת ברחבת בית המשפט העליון ואמר כי "גלי בהרב-מיארה אומרת שאני קובע מדיניות ומשנה את המשטרה - היא צודקת. רק אתמול נחשף כי היא פנתה לרונן בר, ראש השירות החשאי, וביקשה ממנו למצוא חומרים עליי".

בנוסף, בן גביר השתלח במערכת המשפט: "אני אומר לדיקטטורה המשפטית: העם לא מפחד מכם. עם ישראל בחר בי ובעוצמה יהודית. אני שר של מעשים - עמדתי במילה לבוחרים שלי".

שר המשפטים יריב לוין גיבה את בן גביר ואמר כי הדיון הוא "בניגוד לחוק, ולהחלטת השופטים ממילא לא יהיה שום תוקף. הסמכות למנות או לפטר שר נתונה בחוק לראש הממשלה, ולא לבית המשפט. ידידי השר בן גביר ימשיך לכהן בתפקידו, מתוקף הכרעת העם ואמון הכנסת".

חבר הכנסת צבי סוכות הוסיף כי "היום מתבצע ניסיון חטיפה של הדמוקרטיה בישראל באופן רשמי. בג"ץ חטף לעצמו את הזכות לקבוע מי יהיו נציגי האזרחים בממשלה, וזאת בלי קשר לאף חוק - הם יקבעו מי לדעתם מתאים ומי לא. על הדרך, המורדת הראשית הפעילה את הארגון החשאי בניסיונות כושלים להדיח שר מכהן. ככה בדיוק נראית הפיכה משטרית".

בתגובה לדבריו של לוין, יו"ר כחול לבן בני גנץ אמר כי "‏בבוקר שבו יורים טילים על הצפון, עשרות אלפי עסקים עדיין לא קיבלו פיצוי וסיוע על המלחמה, וימים ספורים לפני שנגיע ליום הזיכרון ונציין את גבורתם של רבבות חללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה - שר המשפטים והשר לביטחון לאומי עסוקים בלאיים על בג"ץ ולייצר משבר חוקתי".

גם חבר הכנסת גלעד קריב התייחס לדברים: "יריב לוין אינו שר המשפטים של ישראל, אלא שר העבריינות וחיסול הדמוקרטיה. דבריו הבוקר הם שלב נוסף במסע ההרס שהוא מוביל נגד שלטון החוק. האדם שמתגאה בכך שמנחם בגין היה סנדקו, הופך עצמו לסנדק של השתלטות הכהניזם, הגזענות והלאומנות על הליכוד ועל הימין הישראלי".