בג"ץ דן הבוקר (ראשון) בבקשה לביזיון בית המשפט בנוגע לפסק הדין בעניין גיוס חרדים. בבקשה נטען כי הממשלה מתעלמת מההכרעה שחייבה אותה לגבש מדיניות אכיפה בתוך 45 ימים, בעוד שוועדת השרים שהוקמה לצורך כך כמעט שלא התכנסה.
הדיון מתקיים בפני המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג, והשופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר ועופר גרוסקופף.
ב-19 בנובמבר פסק בית המשפט פה אחד כי על הממשלה לפעול גם במישור הפלילי ולגבש מדיניות אפקטיבית לצעדים כלכליים-אזרחיים שיבטיחו גיוס שוויוני, עד ל-4 בינואר. "אין הצדקה להמשיך ולהתמהמה - עת לעשות", כתב סולברג.
"חרף ההוראה המפורשת, הממשלה לא פעלה עד למועד הנדרש ולו במעט ליישום פסק הדין", טענה התנועה לאיכות השלטון, שהגישה את הבקשה יחד עם ארגון ישראל חופשית. לדבריה, "הממשלה לא החלה בגיבוש מדיניות אכיפה, ואף קיימה רק ביום האחרון שנקבע 'דיון' ראשון לפרוטוקול - ללא קבלת החלטות אופרטיביות".
עוד נכתב כי הדברים התרחשו "חרף שלוש פניות חוזרות ונשנות לראש הממשלה ולממשלה, וחרף שתי פניות והנחיות מחייבות של היועצת המשפטית לממשלה". לטענת הארגונים, "מאז אמנם הוקמה ועדת שרים ייעודית, אך גם חודשיים לאחר המועד שנקבע - לא גובשה מדיניות אפקטיבית לאכיפת חובת הגיוס".
"על רקע זה הוגשה בקשה דחופה לביזיון בית המשפט, בדרישה לכפות על הממשלה ועל ראש הממשלה לקיים את פסק הדין באופן מיידי", הוסיפו, והזהירו מפני "הסכנה שבהתעלמות חוזרת ונשנית מפסקי דין - לשלטון החוק ולמשטר הדמוקרטי".
בפתח הדיון, עו"ד אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון הזכיר את אזהרת הרמטכ"ל אייל זמיר בקבינט. "גם הוא יודע שחסרים עשרות אלפי לוחמים ותומכי לחימה, שצבא המילואים שחוק וקורס תחת העומס הכבד. הזוי לשמוע את המספרים של ימי המילואים - ושהקרקע לא זזה", אמר.
סולברג קטע אותו בשאלה: "נניח שרוצים להורות למדינה לפעול למניעת הטבות במישור הכלכלי-אזרחי - יש לנו סמכות? היכן היא מעוגנת?", תהה. כששרגא המשיך בטיעוניו, עצר אותו שוב: "המספרים, גם כפי שהם, מדאיגים מספיק - יותר או פחות זה לא משנה. אדוני יתפוס את השור בקרניו - מה מקור הסמכות?".
השופטת דפנה ברק-ארז הדגישה במהלך הדיון כי מדובר ב"הליך מוכוון סעד", והצטרפה לשאלת ראש ההרכב: "מה מתוך הרשימה הארוכה שהוגשה לנו הם הצעדים המובילים? אדוני מדבר על סנקציות לפי פקודת בזיון בית המשפט - מה הצעדים שצריך לנקוט כדי שלא ייחשב ביזיון?". בהמשך הוסיפה: "חשבנו שאדוני נמצא כאן מתוך רצון, כפי שרבים מעוניינים, לקדם גיוס".
עו"ד אליעד שרגא השיב כי "יש בעיה עם השרים, וצריך להורות למנכ"לים ולחשבים", אך השופטת יעל וילנר קטעה אותו: "להורות מה? לא שאלנו מי - שאלנו מה". ברק-ארז חידדה: "מה צריך להיות בראש הרשימה?"
שרגא פירט כי בין הצעדים: שלילת מלגות כמו "מילגו" ו"טנא" וכן הגבלת השתתפות במכרזים לשירות המדינה. "אם ייקבע שלא יוכלו להשתתף במכרזים - זה יהיה משמעותי", אמר. המשנה לנשיא נעם סולברג תהה בתגובה: "בסמכותנו בהליך הזה להורות למדינה לפעול כך?" - ושרגא השיב: "כן, אין דרך אחרת".
עו"ד חגי קלעי, המייצג את "ישראל חופשית", טען אחריו. "יש שני אפיקים משפטיים במישור הסמכות: סעיף 15 לחוק יסוד: השפיטה המאפשר לתת צווים לאחר פסק דין בבג"ץ, והשני של פקודת ביזיון בית המשפט", אמר, והזכיר את פסק הדין שניתן בעקבות סירובו של יולי אדלשטיין להעלות למליאת הכנסת את ההצעה להחליפו.
"כשאדוני אומר כספים לא חוקיים, מה הם לשיטתכם?", שאלה ברק-ארז. "מחיר למשתכן, דירה בהנחה. סכומי עתק ותמריץ משמעותי", השיב קלעי. בהמשך תהתה וילנר: "אז מה אדוני רוצה מאיתנו, צו שיכריז שזה לא חוקי? זה לא חוקי".