בג"ץ דן הבוקר (ראשון) בבקשה לביזיון בית המשפט בנוגע לפסק הדין בעניין גיוס חרדים. בבקשה נטען כי הממשלה מתעלמת מההכרעה שחייבה אותה לגבש מדיניות אכיפה בתוך 45 ימים, בעוד שוועדת השרים שהוקמה לצורך כך כמעט שלא התכנסה. הדיון מתקיים בפני המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג, והשופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר ועופר גרוסקופף.
שופטי בג"ץ תהו במהלך הדיון על אכיפת הגיוס בציבור החרדי. השופטת וילנר אמרה כי "מאוד מטריד שיש חוסר אחידות באכיפה. הפערים בשיעור האכיפה בציבור הכללי לעומת הציבור החרדי הם אדירים. זה לא להאמין". ברק-ארז הוסיפה: "השאלה לא אם עשיתם דברים, אלא אם עשיתם דברים בהלימה לגודל המשימה שבפני מדינת ישראל והצבא. היא לא מנותקת מהקשר. יכול להיות שבימים כתיקונם היה אפשר להגיד עשו דברים, זה אולי יותר טוב אבל זה לא מספיק יותר טוב".
סולברג עצמו שאל את נציגת הפרקליטות אם היא יכולה להתחייב "שהמשטרה תחזור לתפקד בריכוזי חרדים ולא רק במקומות אקראיים מינימליים כאלה?", אך זו השיבה כי "הלוואי שיכולתי. נמסר לי שהיום ב-15:30 עתידה להתקיים אצל רח"ט מבצעים ישיבה בנושא כדי לייצר תיאום טוב יותר בין הצבא למשטרה באכיפה. המשטרה זקוקה לתוספת כוח אדם, יש עליה עומס רב, גם סביב המלחמה. אין מבצעי אכיפה בריכוזי אוכלוסייה וזה מטריד. יש כאן ביצה ותרנגולת". ברק-ארז לא הסתפקה בתשובה זו והוסיפה: "זה לא רק ביצה ותרנגולת, זו גם שאלה של סדר עדיפויות. ניתן להתרשם שזה לא בסדר עדיפות גבוה".
במהלך הדיון נרשם עימות בין נציגת הפרקליטות למזכיר הממשלה. "בית המשפט קצב לגבש מדיניות בתוך 45 יום והדבר לא נעשה. זה בדיוק מקרה קצה שמתאים להחיל בו צעדים קונקרטיים. אנחנו חושבים שצריך לתת החלטה להורות לממשלה צו ליישם את הצעדים שנמצאו אפקטיביים, ברשימה שמסרנו", אמרה עו"ד נטע אורן ממחלקת בג"צים בפרקליטות. "יועיל לשיטתנו אם יינתנו צווים שיקצבו פרק זמן קצר לגורמים הרלוונטיים באותם סעדים. אכן היו חילוקי דעות, למשל ביחס להטבת ארנונה. מזכיר הממשלה צירף בעריכה מגמתית את חוות הדעת".
מזכיר הממשלה יוסי פוקס התערב בעקבות הדברים: "אני מוחה על זה. לא ערכתי כלום", אך אורן לא נשארה חייבת: "יש לנו ניתוח של השמטת משפטים וחלקים שהתייחסו להטבות ביחס לאחרות".
פוקס: "אני מבקש התנצלות, לא ערכתי שום מסמך. אני ישר כמו סרגל". אורן: "חלף ההתנצלות, מוכנה להגיש את השוואת המסמכים. כמו שאדם יכתוב לאשתו אני לא רעב ולא אוהב אותך ויצא מזה אני אוהב אותך".
פוקס: "אף גורם מרשויות המדינה או שרי הממשלה לא אישר את תוכן הטענות בתגובה שהגישה הפרקליטות". בנקודה זו התערב השופט סולברג: "פסק הדין ניתן ב-4 בינואר. בדיון שנערך אחריו בממשלה השתתפו חמישה שרים, היה קצר וראש הממשלה לא השתתף. איפה ההמלצות?". פוקס השיב: "צוות השרים פנה לייעוץ המשפטי לממשלה וביקש חוות דעת ממשלתית שתתמוך באפשרות להשית סנקציות שלא קשורות לגיוס בלי הליך חקיקה. עד עכשיו לא הועברה חוות דעת".
סולברג זעם: "התחושה שהפינג-פונג הזה נועד רק למשוך זמן. אני לא רוצה להיות בוטה, על הרבה דברים קראנו לא, אי-אפשר. מה כן אפשר כדי ליישם את פסק הדין?". פוקס השיב: "הממשלה מאז הקמתה אישרה בכנסת ובממשלה 25 מיליארד שקלים הטבות למשרתים ומילואימניקים, ששקל מזה לא מגיע לציבור המשתמט. מעולם לא נעשו מהלכים כאלה שנותנים רק למשרתים ומילואימניקים. הישיבות לא מקבלות שקל תמיכה מהמדינה עבור בחורים חייבי גיוס". ברק-ארז הקשתה: "אולי הם מקבלים מספיק תקציבים באופן שמאפשר להם לעשות גם לטובת מי שלא משרת?".
נציג צה"ל בדיון: מספר המתגייסים עולה
במהלך הדיון אמר תת-אלוף שי טייב, ראש חטיבת תכנון ומינהל כוח אדם בצה"ל, כי מספר המתגייסים עלה בשלוש השנים האחרונות. לדבריו, בין 2019 ל-2022 היו בממוצע 1,700 מתגייסים חרדים לשנת גיוס. ב-2024 התגייסו 2,812. במחצית השנייה של 2025 היו 1,866.
"זה כולל את 'תלמיד לתמיד'?", שאלה ברק-ארז על התוכנית הכוללת יום חיול ודחיית גיוס של שנתיים. טייב השיב בחיוב, והמשיך: "צופים שהמספרים יחצו השנה את ה-3,000. כ-60% הולכים למסלולים חרדיים והיתר למסלולים לא חרדיים. במסלולי לחימה רואים עלייה מתונה, כ-250 מתגייסים במחזור האחרון, רחוק ממה שהכנו כתשתית. תלמיד לתלמיד - מאה אנשים, 5%. לפני שנה היינו בסביבות 3,000 משתמטים, והיום ב-19 אלף. הגברנו את מספר האנשים שנכנסים בהגדרה בהעברת האחריות לפרט".
"אמא אחת נידונה לחיי חרדה - ואחת לשולחן שבת ונכדים"
בפתח הדיון, עו"ד אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון הזכיר את אזהרת הרמטכ"ל אייל זמיר בקבינט. "גם הוא יודע שחסרים עשרות אלפי לוחמים ותומכי לחימה, שצבא המילואים שחוק וקורס תחת העומס הכבד. הזוי לשמוע את המספרים של ימי המילואים - ושהקרקע לא זזה", אמר.
סולברג קטע אותו בשאלה: "נניח שרוצים להורות למדינה לפעול למניעת הטבות במישור הכלכלי-אזרחי - יש לנו סמכות? היכן היא מעוגנת?", תהה. כששרגא המשיך בטיעוניו, עצר אותו שוב: "המספרים, גם כפי שהם, מדאיגים מספיק - יותר או פחות זה לא משנה. אדוני יתפוס את השור בקרניו - מה מקור הסמכות?".
השופטת דפנה ברק-ארז הדגישה במהלך הדיון כי מדובר ב"הליך מוכוון סעד", והצטרפה לשאלת ראש ההרכב: "מה מתוך הרשימה הארוכה שהוגשה לנו הם הצעדים המובילים? אדוני מדבר על סנקציות לפי פקודת בזיון בית המשפט - מה הצעדים שצריך לנקוט כדי שלא ייחשב ביזיון?". בהמשך הוסיפה: "חשבנו שאדוני נמצא כאן מתוך רצון, כפי שרבים מעוניינים, לקדם גיוס".
עו"ד אליעד שרגא השיב כי "יש בעיה עם השרים, וצריך להורות למנכ"לים ולחשבים", אך השופטת יעל וילנר קטעה אותו: "להורות מה? לא שאלנו מי - שאלנו מה". ברק-ארז חידדה: "מה צריך להיות בראש הרשימה?"
שרגא פירט כי בין הצעדים: שלילת מלגות כמו "מילגו" ו"טנא" וכן הגבלת השתתפות במכרזים לשירות המדינה. "אם ייקבע שלא יוכלו להשתתף במכרזים - זה יהיה משמעותי", אמר. המשנה לנשיא נעם סולברג תהה בתגובה: "בסמכותנו בהליך הזה להורות למדינה לפעול כך?" - ושרגא השיב: "כן, אין דרך אחרת".
עו"ד חגי קלעי, המייצג את "ישראל חופשית", טען אחריו. "יש שני אפיקים משפטיים במישור הסמכות: סעיף 15 לחוק יסוד: השפיטה המאפשר לתת צווים לאחר פסק דין בבג"ץ, והשני של פקודת ביזיון בית המשפט", אמר, והזכיר את פסק הדין שניתן בעקבות סירובו של יולי אדלשטיין להעלות למליאת הכנסת את ההצעה להחליפו.
"כשאדוני אומר כספים לא חוקיים, מה הם לשיטתכם?", שאלה ברק-ארז. "מחיר למשתכן, דירה בהנחה. סכומי עתק ותמריץ משמעותי", השיב קלעי. בהמשך תהתה וילנר: "אז מה אדוני רוצה מאיתנו, צו שיכריז שזה לא חוקי? זה לא חוקי".
בהמשך, קראה איילת השחר סיידוף מארגון אימהות בחזית: "מאסנו בלחימה, בגרירת הרגליים. כשאתה נותן למדינה עוד שבועיים להגיב זה אומר שהבנים שלנו נשחקים. איפה נשמע דבר כזה שאימא אחת נידונה לחיי חרדה ואחת לחיים טובים, שולחן שבת ונכדים. שוויון זה לא עניין פוליטי, זה עניין חוקי. מי שמבזה את זכויות המשרתים זה גם אתם". הקהל מחא כפיים.
ב-19 בנובמבר פסק בית המשפט פה אחד כי על הממשלה לפעול גם במישור הפלילי ולגבש מדיניות אפקטיבית לצעדים כלכליים-אזרחיים שיבטיחו גיוס שוויוני, עד ל-4 בינואר. "אין הצדקה להמשיך ולהתמהמה - עת לעשות", כתב סולברג.
"חרף ההוראה המפורשת, הממשלה לא פעלה עד למועד הנדרש ולו במעט ליישום פסק הדין", טענה התנועה לאיכות השלטון, שהגישה את הבקשה יחד עם ארגון ישראל חופשית. לדבריה, "הממשלה לא החלה בגיבוש מדיניות אכיפה, ואף קיימה רק ביום האחרון שנקבע 'דיון' ראשון לפרוטוקול - ללא קבלת החלטות אופרטיביות".
עוד נכתב כי הדברים התרחשו "חרף שלוש פניות חוזרות ונשנות לראש הממשלה ולממשלה, וחרף שתי פניות והנחיות מחייבות של היועצת המשפטית לממשלה". לטענת הארגונים, "מאז אמנם הוקמה ועדת שרים ייעודית, אך גם חודשיים לאחר המועד שנקבע - לא גובשה מדיניות אפקטיבית לאכיפת חובת הגיוס".
"על רקע זה הוגשה בקשה דחופה לביזיון בית המשפט, בדרישה לכפות על הממשלה ועל ראש הממשלה לקיים את פסק הדין באופן מיידי", הוסיפו, והזהירו מפני "הסכנה שבהתעלמות חוזרת ונשנית מפסקי דין - לשלטון החוק ולמשטר הדמוקרטי".