אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, בשבת בבוקר צפוי סגן נשיא ארצות הברית, ג'יי די ואנס, להוביל את צוות המשא ומתן האמריקני כשאיתו הצמד וויטקוף וקושנר, לשיחות ישירות באיסלאמבאד מול משלחת איראנית בכירה בראשות יו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קליבאף ושר החוץ עבאס עראקצ'י.
אלה תהיינה שיחות פנים מול פנים, כאשר סוגיות הליבה: הפסקת האש, הסנקציות, והסכם ארוך טווח - כולן פתוחות לדיון. מבחינת טראמפ יש שני קווים אדומים: חובה להוציא את האורניום, חובה להשאיר את מיצרי הורמוז פתוחים. בקומה השניה חשובים לא פחות: הגבלה על הטילים הבליסטיים והמרחק אליהם הם יכולים להגיע והמשך תחזוק השלוחים, הפרוקסיז. האיראנים מצידם רוצים הסרת סנקציות, הסכם ארוך טווח ויכולת לגבות תשלום בהורמוז. טראמפ רוצה לחלוק איתם את הרווחים באגרות.
בבית הלבן מנסים לשדר בעיקר מוכנות להסכם, אך גם נחישות צבאית, להראות שהם לא פראיירים. דוברת הבית הלבן קרוליין לוויט הדגישה כי: "הנשיא היה ברור מאוד: אנחנו מעדיפים פתרון דיפלומטי, אבל לא נהסס להשתמש בכוח אם נידרש".
גם סגן הנשיא ואנס הבהיר מחד שלאיראנים לא כדאי להתחכם: "יש לנו את היכולת לקחת מהם הכול — את היכולת לייצא אנרגיה, את היכולת לממן את המשטר". ומצד שני הוסיף: "אנחנו רוצים לראות אם יש כאן נתיב אמיתי להסכם".
מאחורי הקלעים, ואנס שב רק לפנות בוקר מהונגריה וצפוי לקיים התייעצויות קדחתניות עם הנשיא טראמפ וצוות הביטחון הלאומי בראשות מזכיר המדינה מרקו רוביו. המהלך להציב אותו בראש המשלחת משקף גם שיקול פוליטי: העלאת הדרג מול האיראנים ובניית ואנס כדמות משמעותית בממשל.
ואנס, שנחשב לתומך בגישה פחות התערבותית, החביבה על הדור הצעיר במחנה טראמפ הוא MAGA, מאותת על רצון לסיים את הסבב הנוכחי: "אם איראן תבחר בדרך הנכונה — יש כאן הזדמנות אמיתית לסיים את זה".
אך במקביל לא שוכח מי הביאו עד הלום, קרי טראמפ ולכן הוא משגר איום ברור כדי להיות גם בכובע השוטר הרע: "אם הם יעשו את הבחירה הלא נכונה — אנחנו מוכנים לעשות את מה שצריך".
ואנס אף חידד את האסטרטגיה האמריקנית מול טהראן, בהתייחסות ישירה להנהגה האיראנית: "הם הבינו שהעתיד שלהם — היכולת לייצר כוח, להפעיל טרור — נמצא בידיים שלנו". ואנס גם חשף משהו על הלחץ שהוביל אותם לשולחן המשא ומתן: "אמרנו להם בפשטות: אנחנו יכולים לקחת מכם הכול — ולכן הם הגיעו לשיחות".
בישראל, לעומת זאת, המסר מורכב יותר. ראש הממשלה בנימין נתניהו הבהיר כי מבחינתו מדובר רק בהפוגה: "זו איננו סיומה של המערכה, זו תחנה בדרך להשגת כל היעדים שלנו" והוסיף: "אנחנו ערוכים לחזור ללחימה בכל רגע שיידרש. האצבע על ההדק". נתניהו אף התייחס ישירות ללחימה בלבנון: "הפסקת האש לא כוללת את חיזבאללה — ואנחנו ממשיכים להכות בו בעוצמה"
אבל, ואנס, שעה קלה אחריו, חשף את ערוותו של ראש ממשלת ישראל, מדבריו של סגן הנשיא עולה תמונה מעט שונה לפיהן "שומר בטחון ישראל" ואנשיו הציעו לרסן את צה"ל: "ישראל הסכימה לרסן את התקיפות בלבנון — זה חלק מהמאמץ לייצב את המצב".
ג'יי די ואנס הוא אם כל הסיוטים של נתניהו, הוא מייצג את הדור הצעיר ב-MAGA, נתניהו עבורו הוא מעמסה, ישראל היא טירחה, וסקר מכון פיו שפורסם מראה שמתרחשת תזוזה עמוקה יותר בזירה הפוליטית האמריקנית כזו שנראה כי בלשכת נתניהו המתפרקת לא ממהרים להפנים.
הדור הרפובליקני הוותיק, ה"ניאו קונס" (הקונסרבטיבים החדשים של פעם, שדגלו בהתערבות בנעשה בעולם) המזוהה עם תמיכה בלתי מסויגת בישראל, דמויות כמו לינדזי גרהאם, הולך ונחלש בהדרגה, בעוד דור חדש במפלגה, המזוהה יותר עם קו בדלני וזהיר בהתערבויות חוץ, צובר כוח והם מתעבים את נתניהו כמו שאף ר"לביסט לא מסוגל להעלות בדעתו.
נתונים עדכניים מהשיח הציבורי והמחקרים בארצות הברית מצביעים על ירידה עקבית באמון והתמיכה בנתניהו, כולל בקרב מצביעים רפובליקנים מגמה שבעבר הייתה כמעט בלתי נתפסת.
למרות זאת, כשהוא מצויד בבריטון חם וטריקים של הופעה מול מצלמה משנות ה-80 המוקדמות - נתניהו ממשיך לשדר קו מלא ביטחון בקשר עם טראמפ, ואף אמר: "אנחנו מדברים כל יום… הידידות בינינו משנה את פני המזרח התיכון"
נתניהו מוכיח באמירות האלה אחת משתיים: או שלהסטוריון בעל יכולות הקוסם אין מושג על מה לעזאזל הוא מדבר, או שהוא מתעלם, ופשוט לא רוצה לדעת. מעניין אם השגריר יחיאל לייטר שלא ממש מוצא עצמו כאן ב"וושינגטון של הדור החדש", בכלל מאתגר אותו עם עדכונים רלוונטיים על הנעשה. התחושה בשטח היא שהוא מאומרי "ההן". איך אומר טראמפ "אוטופן" כלומר העט האוטומטי, חותמת גומי.
לנתניהו יש קטע, לקרוא לטראמפ "דונלד חברי" (עשה זאת גם בהצהרה אמש) גם המנהג הזה מראה על בורות מקצועית, אנשים שסובבים את טראמפ העידו באוזניי שאין דבר שהנשיא האמריקני שונא יותר מאשר ההתנשאות והזחיחות של נתניהו וכשהוא מכנה אותו דונלד... אם כי עדיין, טראמפ הוא אולי האחרון בוושינגטון שמעריך אותו, למרות הכל.
רק שתבינו, השנאה לנתניהו בימין האמריקני כה גדולה, עד שה"וייב" והדיבור בקרב מחנה MAGA בוא שבלית ברירה ואנס ואנשיו הדליפו לכאורה לניו יורק טיימס את כל פרטי המצגת של נתניהו וראשי זרועות הביטחון בראשית פברואר ששכנעו אותו לצאת למלחמה באיראן חרף הסתייגויות ראש המטות המשולבים וגורמים נוספים, וזאת כדי לבדל את סגן הנשיא, מ"חשיבות היתר" בפי תומכי ואנס, שהעניק טראמפ לנתניהו ואנשיו, על פני האמריקנים ואנשי המודיעין שלהם, חשיפה שמשרתת את ואנס כמי שלא היה מעורב.
הוא לא היה בפגישה ההיא. מדברים שם על כך שטראמפ אפילו לא ישב בראש השולחן אלא מסר את כל הבכורה לנתניהו (גדול הא? רק שזה מטריף את הימין האמריקני שישראל עוד תזדקק לו) ובסוף זה הסתיים בלא כלום: האיראנים לא יצאו לרחובות והשלטון לא נפל. אלה לא מילותיי שלי, די לנטר את האקו סיסטם השמרני.
אבל, משנכנסו האמריקנים להרפתקאה הזו, ואנס אמור להיות המושיע, זה שמחלץ את טראמפ, וזה לא הולך להיות פשוט: האיראנים כבר מציבים קו תקיף וטוענים כי ארצות הברית הפרה את ההסכמות עוד לפני תחילת המגעים. במסמך רשמי שפרסם קליבאף: "הבסיס שעליו ניתן לנהל משא ומתן הופר באופן ברור עוד לפני תחילת השיחות".
עוד הוסיפו: "במצב כזה, משא ומתן או הפסקת אש דו־צדדית אינם סבירים". קליבאף גם חידד את הקו סביב לבנון: "הייתה הפרה של ההתחייבות להפסקת אש, כולל בלבנון ובאזורים נוספים". וגם סביב הפעילות הצבאית בשטח איראן: "חדירת כטב"ם לשטח איראן היא הפרה ברורה של ההבנות".
ואחרי שדוברת הבית הלבן דיברה על אינדיקציה לכך שהאיראנים מוכנים למסור את האורניום הוא אמר: "שלילת זכותה של איראן להעשרת אורניום היא הפרה של ההסכם עצמו". מנגד, ואנס לא רק דוחה את הטענות אלא תוקף ישירות את הנרטיב של קליבאף: "ככל שהם זזים (אם יזיזו כוחות יעסקו בשיקום הגרעין והנשק במהלך הפסקת האש) הם רק הופכים ליותר פגיעים. אנחנו רואים הכול, אנחנו יודעים הכול".
הוא אף רמז כי ההנהגה האיראנית מנסה לייצר מצג שווא: "הם מדברים על הפרות, אבל בפועל הם מבינים היטב מי מחזיק בכוח".והוסיף מסר שמכוון ישירות למקבלי ההחלטות בטהראן: "אם הם ינסו להתחמש ולהציב את כוחותיהם מחדש, הם פשוט יוצרים מטרות נוחות יותר עבורנו".
כך, כשהפערים בין הצדדים ברורים, בין הרצון האמריקני להציג הישג דיפלומטי, עמדת נתניהו המשווע לחידוש הלחימה אף שאין לו תכנית סיום או תקווה לעתיד, והעמדה האיראנית שרוצה לפחות בפומבי הרבה יותר מדי, כך שמטבע הדברים, השיחות באסלאמבאד עשויות להפוך לנקודת הכרעה, פריצת דרך או תחנה נוספת בדרך להסלמה.