חג עצוב. למרות הניסיונות של נתניהו והשופרות סביבו לספר לנו על "תקופה של נס", על זה ש"כל העולם שמע את שאגת הארי שלנו", על כך שאנו כותשים, מרסקים, שוברים, טוחנים, למרות הכל חג פסח עצוב עובר על ישראל. ישראל כבר עברה מלחמות קשות, אבידות נוראיות, ימים נוראיים.
הפעם זה שונה. התחושה אצל רבים שהפעם בניגוד לימים אחרים אין אופק, אין כיוון, והכי גרוע - כל ההבטחות הגדולות שהבטיחו לנו לאחר הסבבים הקודמים מול חיזבאללה ואיראן, כל ההבטחות האלה, איך נאמר זאת בעדינות, לא היו ממש מדוייקות. שלא לומר שקריות לחלוטין.
כל ההבטחות לאחר סיום הסבב הקודם עם חיזבאללה, בנובמבר 2024 ולאחר סיום מלחמת איראן הראשונה, "עם כלביא", ב-24 ביוני 2025, כל ההבטחות האלה נראות היום די פתטיות.
ומה לא הבטיח לנו נתניהו? לאחר מלחמת לבנון הראשונה, רק לפני תשעה חודשים, הוא הבטיח: "השגנו ניצחון היסטורי והניצחון הזה יעמוד לדורות. הסרנו מעלינו שני איומים קיומיים מיידים, איום השמדה בפצצות גרעין ואיום השמדה ב-20 אלף טילים בליסטיים". ולאחר הפסקת האש עם חיזבאללה בנובמבר 2024, הוא הבטיח: "החזרנו את חיזבאללה עשרות שנים אחורה. הבטחתי לכם ניצחון ונשיג ניצחון".
האמנו אז, בכל ליבנו האמנו. רצינו להאמין שאחרי חודשים רבים של מלחמה קשה, מייסרת, שהחלה בטבח השבעה באוקטובר, ישראל הולכת לשנים רבות של שקט. הבטיחו לנו שחמאס הוכה, חיזבאללה הוחזר עשרות שנים אחורה ועל איראן השגנו ניצחון "והוא יעמוד לדורות". דורות זה המון המון שנים. אבל ישראל חזרה להילחם כעבור מספר חודשים והפעם רובנו ספקנים יותר, הרבה פחות אופטימיים, השאלות מנקרות. אלא אם אתה עובד בערוץ 14 או פעיל במכונת הרעל.
לא ניצחון מוחלט, אלא חסינות מוחלטת למשטר האיראני הרצחני
אתמול בערב נתן הנשיא טראמפ הצהרה מיוחדת בבית הלבן על המלחמה מול איראן. זה נמשך 20 דקות בזמן צפיית שיא בארה"ב. לפני הנאום טענו בארה"ב כי טראמפ יודיע על סיום המלחמה. שנמאס לו. לפני כן הוא צוטט כאומר "לא מעניין אותי האורניום המועשר, נצא מאיראן די מהר". משפט מבהיל.
הרי אם 450 ק"ג האורניום המועשר עד דרגה של 60 אחוז, יישארו לאחר המלחמה בידי האיראנים, וליתר דיוק בידי משמרות המהפכה, הם יוכלו די מהר להכין 11 פצצות אטום. 11 פצצות גרעין, לא פחות. פחד אלוהים. ואז החסינות שתינתן למשטר הרצחני, זה שממרר לנו ולאזור כולו את החיים מאז שנת 1979, החסינות הזו תהיה מוחלטת.
ראו מנהיג צפון קוריאה קים ג'ונג און. בהצהרה בלילה דיבר טראמפ קצת אחרת. הוא מת לסיים את המלחמה, הסקרים לא משהו, מחירי הנפט נוסקים, משבר אנרגיה גדול בפתח, והאיראנים לא ממש מתרשמים מהאיומים שלו. הוא מספר באינספור ראיונות והצהרות שהם מתים להסכם, ממש מתחננים למו"מ, והם מגיבים שהם לא רוצים לסיים ואין בכלל מו"מ בינם לבין האמריקאים.
אגב, מחיר חבית הנפט עלתה לאחר נאום טראמפ. מלמד שאין ממש אופטימיות גדולה מדבריו. מהנאום עלה באופן ברור שטראמפ מתלבט. אין לו תכנית יציאה. אין ניצחון. איפה זה ואיפה ההבטחות לפני המלחמה. לצערנו הרב. "אני גאה להגיד שהיעדים מתקרבים להשגה", אמר טראמפ שקיווה למלחמה צרצרה, מכה חזקה בפתיחה, עוד כמה מכות בהמשך וזהו.
אבל איראן היא לא ונצואלה והנשיא המשיך ואמר בזמן שישנתם: "המלחמה תסתיים בקרוב. השגנו ניצחונות מוחצים והצבא שלנו עומד לסיים את העבודה תוך שבועיים- שלושה. השגנו את יעד שינוי המשטר לאחר חיסול ההנהגה האיראנית. חיסלנו להם את חיל הים, חיל האוויר וחצי מתכנית הגרעין. אם לא תושג עסקה, נפגע בתחנות הכוח ומתקני הנפט של איראן".
הנאום נועד אך ורק לאוזניים האמריקאיות. טראמפ רצה לשרטט לציבור האמריקאי מסלול סיום ובדרך לשגר אופטימיות לשווקים, מחשש שייפלו. הסקרים לא טובים, מחירי הדלק הולכים ועולים, הציבור האמריקאי שמתחיל כבר לשלם מחיר על המלחמה הזו, ממש לא אוהב זאת. לטראמפ יש על הראש את בחירות אמצע הקדנציה בנובמבר הקרוב. אם המלחמה מסתבכת הוא יכול לאבד את הרוב ולהיות ברווז צולע לשנתיים הנותרות שלו בבית הלבן. ואין דבר שהוא מתעב יותר מלהיות חלש.
מבצע הונאה - או תחילת הסוף
חוץ מזה, טראמפ בטירוף על מדינות אירופה והשותפות בנאט"ו שלא ממש מסייעות לו במלחמה מול איראן ולא מוכנות להשתתף במאמצים לפתוח את מעבר הורמוז. הוא כבר איים לפרוש מנאט"ו, האירופאים עדיין מסרבים לסייע. אגב, בנאום בלילה הוא לא אמר מילה על פרישה מנאט"ו. כנראה שאמרו לו שזה יהיה גרוע עוד יותר.
טראמפ מתוסכל. הוא היה בטוח שהמלחמה תהיה מהירה יותר, אולי גם נתניהו נטע בו אופטימיות יתרה. סגן הנשיא ג'יי. די ואנס כבר צוטט כמי שאמר לנתניהו בשיחה קשה בינהם: "היית אופטימי מדי בהערכה לגבי הפלת המשטר באיראן". והנשיא טראמפ מתלבט. בוושינגטון, גם בקרב מקורביו, נשמעים קולות שניכר שהוא משתוקק ממש לסיים את המלחמה, אלא אם אנחנו נמצאים בשיאו של מבצע הונאה נוסף. מדבר דיפלומטיה אבל מתכונן לפלישה קרקעית גדולה. אצל טראמפ אי אפשר לדעת. וההתלבטות של הנשיא היא האם להמשיך ולהעצים את המלחמה, כולל כניסה קרקעית, עניין טראומטי אצל האמריקאים, או להכריז ניצחנו, לחתוך הפסדים ולסיים.
אבל זה לא פשוט. כי אם המשטר באיראן נשאר על הרגליים בתום המלחמה זאת, מבחינתם הם ניצחו. שרדו מלחמה קשה מול המעצמה העולמית החזקה בעולם ומול המעצמה הצבאית החזקה באזור. ומבחינתם אם המלחמה מסתיימת אז למרות המכות הקשות, והן קשות ביותר, מבחינת המשטר איראן שרדה. הם יגידו שניצחו. עם האורניום המועשר ובעיקר עם משמרות המהפכה בשלטון הם קובעים והם גם ייתנו את הטון בהמשך.
מחיפה ועד קרית שמונה - כולם יודעים כמה נתניהו מנותק
ומכאן לצפון. הנאום של נתניהו ביום שלישי השבוע, נשמע מנותק לחלוטין מהמציאות נוכח הירי הבלתי פוסק תוך כדי הנאום ועד רגע זה כמעט לכל פינה במדינה. בעיקר לעבר יישובי הצפון. רק הבוקר נורו מטחים כבדים מאוד לעבר הצפון ושלושה מוקדי נפילה בקרית שמונה. תושבי הצפון לא ממש חיים ונתניהו מספר להם על ניצחון גדול ועל עולם שלם ששומע את שאגת הארי של ישראל. כאמור, הסיפורים ששמענו מאז נובמבר 2024 מצד נתניהו ושאר חבריו לקבינט על המכה הניצחת לחיזבאללה המוכה, החלש, הכנוע, נטול כמעט יכולות, זה שהוחזר עשרות שנים אחורה, התגלו כדברי רהב נטולי ביסוס.
חיזבאללה הוכה קשות, מצבו הרבה פחות טוב ממה שהיה בשנים שהטיל נורא על ישראל, אבל יש לו עדיין את היכולת למרר את החיים לתושבי הצפון ולא לאפשר חיים בצפון. תשאלו את כל התושבים מחיפה והקריות ועד קרית שמונה, נהריה ושתולה. כולם תחת אש כבדה.
ומה הלאה? אף אחד לא ממש יודע. כאמור אפילו לא טראמפ שכולם, מהרגע הראשון, טענו שהמפתח בידיו. פתח במלחמה כשרצה, יסיים כשירצה. כעת רואים את מה שהיה ידוע לרובנו. קל יחסית לפתוח במלחמה, קשה מאוד לדעת כיצד יתפתחו, קשה עוד יותר לסיימן.