סדקים בתמיכה: מתקפה חריגה מימין בארה"ב על נתניהו ובכירי הממשלה

מפירס מורגן שכינה את בן גביר וסמוטריץ' "פסיכופתים", דרך סטיב באנון שקרא לגרש את יאיר נתניהו ממיאמי (לא עודכן ששב לארץ) כדי שילחם באיראן, ועד הקריאות ברשת לגייס גם את בארון טראמפ: המלחמה והפוליטיקה הישראלית הופכות שוב לשדה קרב תקשורתי בינלאומי.

בזמן שבימין הישראלי חגגו את אישור חוק עונש מוות למחבלים בקריאה שלישית בכנסת, בזירה הבינלאומית נרשמה תגובה חריפה, כמעט מיידית, מצד כמה מהקולות הבולטים בתקשורת ובפוליטיקה האמריקאית והבריטית. מה שמתחיל כביקורת על מהלכים פוליטיים בישראל, גולש לעיתים לשפה עוינת בהרבה ולעיתים גם אישית מאוד.

אחד הביטויים הבולטים לכך הגיע מצדו של פירס מורגן. המגיש הבריטי, שמרבה לעסוק במלחמה ובפוליטיקה הישראלית, הגיב לסרטון הויראלי שבו נראה השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר חוגג מחוץ למליאת הכנסת את אישור החוק, ובו נאמר כי מדובר ברגע "היסטורי" וכי "בקרוב נספור אותם אחד אחד". מורגן לא הסתפק בביקורת עניינית, וכתב: "מבחיל. בן גביר וסמוטריץ' הם פסיכופתים, שנחושים לגרור את ישראל למקומות אפלים עוד יותר".

הניסוח הזה אינו רק ביקורת פוליטית, הוא חלק משפה שהולכת ומחריפה כלפי ישראל מצד דמויות תקשורתיות בכירות בעולם המערבי ומעניין במיוחד כשזה במחנה השמרני. גם כאשר הטענה נוגעת למדיניות ממשלתית או לדמויות קצה בפוליטיקה הישראלית, בפועל המסר מחלחל החוצה כסימון של ישראל כולה כמי שנמצאת בנתיב מוסרי מסוכן.

בארצות הברית נשמעת במקביל מתקפה אחרת, מפתיעה לא פחות, מהימין הפופוליסטי, ובעיקר מהמחנה הטראמפיסטי הקשוח.

סטיב באנון, לשעבר יועצו של דונלד טראמפ ואחת הדמויות המשפיעות בעולם ה-MAGA, קרא בפומבי לגרש את יאיר נתניהו מארצות הברית ולהחזירו למלחמה. "הבן של נתניהו במיאמי? תעיפו אותו משם מחר", אמר. "איפה משרד ביטחון המולדת כשצריך אותו? תחזירו אותו לשם. תלבישו עליו מדים. שיהיה בגל הראשון".

זו אינה רק אמירה אישית כלפי בנו של ראש הממשלה. מדובר בניסיון למסגר את ישראל כמדינה שדורשת גיבוי אמריקני צבאי, אך בנו של נתניהו אינו נושא בנטל. באנון לא עצר שם: הוא קרא גם לשלב מדינות ערב במהלך צבאי אפשרי נגד האי חארג', המרכז העיקרי לייצוא הנפט של איראן, ואף לעג לנסיכי המפרץ כשאמר שצריך "להוציא אותם מלונדון, מהקזינוים ובתי הבושת, ולהחזיר אותם למפרץ".

במובן הזה, ישראל הופכת אצל חלק מהקולות האמריקאיים לא רק לנושא לדיון אלא לסמל. עבור חלק מהמבקרים משמאל, היא מסמלת הקצנה לאומנית ואלימות מדינתית, עבור חלק מהמבקרים מימין, היא מסמלת בעלי ברית שדורשים מאמריקה סיוע, אך לא תמיד נתפסים כמי שמשלמים בעצמם את המחיר.

הקריאה לגייס את יאיר נתניהו אינה מקרה בודד. בתחילת המלחמה נשמעו קריאות דומות גם מצד מייגן קלי, וגם ברשת הופיע אתר סאטירי שקרא לגייס את בארון טראמפ, בנו של הנשיא.

אתר בשם DraftBarronTrump.com הציג באופן סאטירי ציטוטים מפוברקים על גבורתו כביכול ועל הצורך שישרת במלחמה מול איראן. כלומר, השיח הזה כבר חורג הרבה מעבר לישראל: הוא נוגע לתפיסה עמוקה יותר של אליטות, משפחות שלטון וילדים של מנהיגים שאינם נמצאים בחזית.

ועדיין, ההבדל חשוב: כשזה נוגע לישראל, הביקורת נוטה להיות חריפה יותר, אישית יותר, ולעיתים גם טעונה יותר רגשית. במקרה של יאיר נתניהו, שממילא כבר הפך לדמות שנויה במחלוקת ולבעל פרופיל ציבורי גבוה בהרבה מאחיו אבנר, הקריאות הללו מוצאות מטרה נוחה במיוחד.

כך נוצר מצב מעניין: דווקא בשעה שישראל מנהלת מלחמה מול איראן ומבקשת להציג חזית בינלאומית רחבה, הזירה התקשורתית והפוליטית במערב הולכת ומתפצלת. מצד אחד, יש עדיין תמיכה בישראל ובהתמודדות עם האיום האיראני, מצד שני, קולני ורועש יותר, השיח על ישראל נהיה הרבה יותר חשדני, אישי ולעיתים גם עוין.