אישורו של חוק עונש מוות למחבלים בקריאה שנייה ושלישית אולי נחשב להישג פוליטי עבור הקואליציה, אך בזירה המשפטית והבינלאומית מדובר באירוע שמעורר סערה מיידית. בשיחה עם עמיחי אתאלי וגדעון אוקו ב-103fm, שרטט פרופ' אדם שנער, מומחה למשפטים מאוניברסיטת רייכמן, תמונה מדאיגה של השלכות החוק. בזמן שבמערב מביעים תרעומת על הצעד הישראלי, מומחי משפט מזהירים כי החוק לא רק חריג בנוף העולמי, אלא נושא בחובו פגמים חוקתיים מהותיים שעשויים להוביל לפסילתו בבית המשפט העליון.
שנער הסביר כי הבעיה המרכזית אינה רק בעצם הענישה, אלא בהבחנה הלאומית שהיא מייצרת. "יש לנו דוגמה לזה בהיסטוריה - זה קרה בדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד", אמר שנער והוסיף כי להערכתו בג"ץ יפסול את החוק. לדבריו, במידה והחוק יעבור את המשוכה המשפטית, המצב יהיה חמור אף יותר מבחינת מעמדה של ישראל.
אחד הטיעונים המרכזיים נגד החוק נוגע לעקרון השוויון בפני החוק. שנער מצביע על כך שהחוק מנוסח באופן שיחול על טרור פלסטיני, אך לא על טרור יהודי. "חוק העונשין קובע שדין המבצע עבירה צריך להיות שווה, ללא קשר לדת או לאום", הסביר. הוא הציג את המקרה של ברוך גולדשטיין כדוגמה: אדם שרוצח עשרות אנשים מטעמים לאומיים לא יהיה חשוף לעונש מוות לפי הנוסח הנוכחי, בעוד שפלסטיני שיבצע מעשה זהה - כן. המציאות הזו, של "עונש אחד ללבן ועונש אחד לשחור", היא הליבה של הביקורת המשפטית.
מעבר לשאלת האפליה, עולה שאלת האפקטיביות. לדברי פרופ' שנער, אין ראיות אמפיריות לכך שעונש מוות אכן מייצר הרתעה, בטח לא מול מחבלים שמצהירים מראש על נכונותם למות במהלך הפיגוע. לכך מתווספת העובדה שישראל בוחרת במהלך דרמטי הפוך מהמגמה העולמית; בעוד שרוב מדינות העולם מבטלות את עונש המוות, ישראל מחזירה אותו לשולחן, עשרות שנים לאחר שהשתמשה בו רק במקרה החריג של פושעים נאצים.
קושי נוסף שצפוי לעלות בבתי המשפט הוא היכולת להוכיח את המניע הנדרש בחוק. שנער טוען כי ההגדרה בחוק עלולה להוביל למבוי סתום: "אם מחבל יטען שהוא לא מתנגד למדינת ישראל אלא רק לכיבוש, ייתכן שהוא כלל לא ייכנס תחת הגדרות החוק".
הדרמה המשפטית הזו מתרחשת יממה בלבד לאחר המראות החריגים במליאת הכנסת. אישור החוק, ביוזמת עוצמה יהודית והשר איתמר בן גביר, לווה בחגיגות ובמחיאות כפיים מצד חברי הקואליציה, אל מול קריאות "עבד של בן גביר" שהופנו מהאופוזיציה לעבר ראש הממשלה נתניהו. למרות התמיכה של ישראל ביתנו, החוק עבר תחת מחלוקות פנימיות כאשר סיעת דגל התורה התנגדה מטעמים דתיים. השר בן גביר בירך על המהלך כ"תיקון היסטורי" וציין כי מי שבוחר בטרור בוחר במוות, בעוד שיו"ר הוועדה לביטחון לאומי, צביקה פוגל, הדגיש כי מדובר בכלי הרתעתי הכרחי להגנה על האזרחים.