יותר משנתיים אחרי טבח 7 באוקטובר, ובצל המערכה מול איראן, קיבוץ בארי רושם בחודשים האחרונים סימני התאוששות מעודדים: עשרות משפחות חדשות הצטרפו לקהילה, לצד משפחות ותיקות ששבו להתגורר במקום אחרי תקופה ארוכה של מגורים זמניים.
התחושה שמפתיעה רבים היא שדווקא עכשיו, הקיבוץ שבעבר סימל את השבר הגדול, נתפס בעיני תושביו כמקום בטוח, יציב ושקט יותר מאזורים רבים במרכז הארץ. ברקע, תהליכי השיקום והבנייה ממשיכים להתקדם לקראת חזרה רחבה יותר במהלך 2026.
"יש משפחות שממש לאחרונה חזרו לכאן מהמגורים הזמניים שלהן בקיבוץ חצרים", אומר גל כהן, מזכיר קיבוץ בארי. "מדובר בעשרות משפחות שהבתים שלהן לא נחרבו בטבח, או בכאלה שמצאו פתרונות מגורים זמניים בתוך הקיבוץ עצמו, בבתים של חברים ומשפחות אחרות".
לדבריו, החזרה נובעת משילוב של תחושת ביטחון מחודשת לצד חיבור רגשי עמוק למקום. "יש כאן שתי סיבות מרכזיות", הוא מסביר. "הראשונה היא שבמערכה הנוכחית אנשים מרגישים שדווקא המיקום שלנו בטוח יותר מאשר חלקים אחרים בארץ שספגו מטחים כבדים. השנייה היא תחושת הבית. בארי הוא לא רק מקום מגורים, אלא קהילה, זיכרון וזהות של שנים".
מהמקום הכי כואב אל תחושת שקט מפתיעה
החזרה לבארי מקבלת משמעות מיוחדת נוכח האירועים הקשים שעבר הקיבוץ ב-7 באוקטובר 2023, אז נרצחו יותר ממאה מחבריו ותושבים נוספים, ועשרות נחטפו לעזה. מאז, רבים מהתושבים פונו למגורים זמניים, בין היתר בקיבוץ חצרים, בעוד עבודות השיקום נמשכות בקצב מואץ.
אלא שכעת, דווקא המלחמה מול איראן והירי הכבד, הובילו חלק מהמשפחות לחשב מסלול מחדש. "באתי מרמת גן, אחת הערים שספגו הכי הרבה אזעקות במלחמה הזאת", מספרת לוואלה תושבת המרכז שהגיעה לבארי בימים הראשונים של ההסלמה. "האמת היא שאם היה לי ממ"ד בבית אולי הייתי נשארת שם, אבל חברים מבארי הציעו לי להגיע למקום שהפך להיות בין השקטים והבטוחים ביותר בתקופה הזאת".
לדבריה, "יש כאן שקט שקשה להסביר. אחרי כל מה שהמקום הזה עבר, דווקא פה מצאתי תחושת רוגע. אני מאוד מקווה שזה יישאר כך".
גם משפחות חדשות בוחרות להתחיל כאן מחדש
לצד המשפחות החוזרות, בבארי מספרים גם על קליטה של משפחות חדשות, שבוחרות להצטרף דווקא עכשיו לקהילה שעברה את אחד האסונות הגדולים בתולדות המדינה.
המגמה הזו משתלבת בתהליך רחב יותר שנרשם ביישובי העוטף, שם קהילות רבות מדווחות על עלייה בביקוש לחזרה ואף הצטרפות של משפחות חדשות מתוך רצון להיות חלק מהשיקום ומהחיים המחודשים באזור.
בבארי רואים בכך לא רק התאוששות דמוגרפית, אלא אמירה ערכית. החזרה למקום, גם בצל איום ביטחוני מתמשך, נתפסת בעיני רבים כהצהרה של שורשיות, חוסן ואמונה בעתיד.
"אנשים חוזרים כי הם רוצים לחזור הביתה", אומר כהן. "אחרי כל מה שקרה, יש משהו מאוד חזק בבחירה לחיות כאן שוב".
לפי התוכניות, עבודות השיקום והבנייה בקיבוץ צפויות להימשך גם בחודשים הקרובים, כשחלק מהיעד הוא לאפשר חזרה רחבה של רוב הקהילה עד אוגוסט 2026. כבר כעת נבנים עשרות בתים חדשים בחלקו המזרחי של הקיבוץ, במקביל לשיקום תשתיות, מוסדות קהילה ושטחים ציבוריים.
בבארי יודעים שהדרך לשגרה מלאה עוד ארוכה, אך כל משפחה שחוזרת, וכל משפחה חדשה שבוחרת להצטרף, נתפסת כהוכחה לכך שגם מהמקום הקשה ביותר אפשר לצמוח מחדש.