מספר התלונות על שופטים עלה ב-43% בהשוואה לשנה שעברה - כך עולה מדוח 2025-2024 שפרסם היום (שלישי) הנציב אשר קולה. השנה שחלפה בין כניסתו לתפקיד לבין קודמו הותירה כ-900 תלונות ללא טיפול. בין הכשלים שנמצאו היו קנס לחייל מילואים שפספס דיון כשהוקפץ לסוריה וכינוי מחבל "המנוח", והמלצות הנציב כללו סיום כהונת סגן נשיא בית משפט.
לפי הדוח, ב-2024 הוגשו 770 תלונות, בהשוואה ל-1,100 בשנה שעברה. בתקופה בין סיום כהונת הנציב הקודם, אורי שהם, שפרש במאי 2024, לכניסת קולה ביולי 2025, פעלו עובדי הנציבות במתכונת מצומצמת. פער הזמנים יצר פקק בקבלת ההחלטות ומאות תלונות פתוחות.
בכהונתו של קולה, נבדקו 1,199 תלונות, מתוכן 24 נמצאו מוצדקות. ב-14 נמצא ליקוי מערכתי ו-47 הסתיימו בהערה לשופט. במחצית הראשונה של 2024, לעומת זאת, התקבלו החלטות ב-290 תלונות, בהן 18 שנמצאו מוצדקות, 15 שמוצו בהערה לשופט ואפס שהצביעו על ליקוי מערכתי.
19 תלונות, 79% מכל התלונות שנמצאו מוצדקות, הוגשו בטענה לליקויים בניהול משפט, לרבות התמשכות הליכים). שלוש תלונות היו על פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי ושתיים על התנהגות בלתי ראויה. 448 הוגשו על שופטים בבתי משפט שלום, 239 תלונות על שופטים בבתי משפט לענייני משפחה, 135 תלונות על שופטים בבתי משפט מחוזיים ו-64 תלונות הוגשו על שופטים בבית המשפט העליון.
בנציבות פירטו כי במהלך השנה החולפת בחרו להתמקד בכמה נושאים מרכזיים, "במטרה להגביר אמון הציבור במערכת המשפט": ניהול הליכים בזמן סביר, הקפדה על ניגוד עניינים ומראית פני הצדק, התבטאויות בלתי ראויות מצד שופטים ותלונות המנוסחות בלשון משתלחת, לצד בחינה מחודשת של מגבלות הגשת תלונות על ידי מי שאינו נפגע ישיר מהמעשה - עותרים ציבוריים.
בין ההחלטות שבהן נמצאו ליקויים המערכתיים היו: המלצה לסיים כהונת שופט כסגן נשיא וכשל ניהולי של נשיא בית משפט השלום, שופט המעכב מתן פסקי דין, חשיבות זימון עדים על ידי בית המשפט בהליך פלילי, ליקויים במתן הודעה על שינוי מיקום ומועד דיון ללא הנמקה מפורטת, כיצד יש לנהוג בעיתונאי שעה שמועלה חשד כי הוא מקליט את הדיון ללא אישור השופט, עיכוב במתן פסק דין והפניית תשומת לבם של נשיא בית המשפט ומנהל בתי המשפט לתקנות בדבר המועד למתן פסק דין בתובענה בדיון מהיר, טיפול במתן צו למניעת הטרדה מאיימת בערבי חג ובמוצאי שבת, דיוני מעצר המתקיימים במוצאי שבת, העומס בשמיעת תיקי תעבורה והיעדר מנגנון ממוחשב בפתיחת תיקי אימוץ המתריע אוטומטית על קיומם של תיקים קודמים.
*באחד המקרים, פסק דין בתביעה קטנה ניתן כשנה מאז הדיון האחרון בתיק. "הנציב קבע בהחלטתו כי יש טעם לפגם בכך שמתן פסק דין בתביעה קטנה מתעכב יתר על המידה, והוסיף כי תוצאה לפיה בעל דין בתביעה קטנה נאלץ להמתין כשנה עד למתן פסק הדין בעניינו בשל חופשת המותב (השופטת) איננה מקובלת, ועל נשיא בית המשפט הרלוונטי לפעול למניעת תוצאה זו, המהווה עינוי דין", נכתב.
מקרה אחר נגע לטיפול במתן צו למניעת הטרדה מאיימת בערבי חג ובמוצאי שבת. "מתלונן פנה במוצאי שבת לבית משפט בבקשה דחופה להוצאת צו מאיימת ונדרש לשוב למחר, ערב חג הפסח ולהגישה מחדש. לאחר שעשה זאת, נתקל בחוסר סובלנות ותגובות תוקפניות מהשופט התורן, ונשלח הלוך ושוב בין המזכירות לשופט עד שזה האחרון נעתר לבקשתו בחלוף כחמש שעות. הנציב קבע בהחלטתו כי גם אם התנהגותו של השופט מובנת לאור העומס הרב על בית המשפט בערב חג, התלונה מלמדת על מציאות קשה במועדים אלו, וציין כי על בית המשפט להיערך למתן שירות ראוי למתדיינים, יתר על כן בבקשות דחופות".
ההחלטות בתלונות שעסקו בהתנהגות שופט כללו טיפול בח"כ המפר את הסדר באולם בית המשפט, שימוש בביטוי "שקר" בהתייחסות בית המשפט לעדות במהלך הדיון, הצטרפות למחמאה הקשורה לנראותה החיצונית של עורכת דין, שמיעת בן משפחה של חטוף ואם שכול והבהרה כי "ראוי לבית המשפט לתביעות קטנות להימנע משימוש בביטויים משפטיים הקשים להבנה למי שאינו בעל השכלה משפטית".
החלטות על התנהגות שופט במסגרת פסק דין או החלטה עסקו בגילוי רגישות חד צדדית בהחלטה כלפי קרוביו של מחבל שמת בכלא ושימוש במונח "המנוח" בקשר לאותו מחבל, מתיחת ביקורת בפסק דין על התנהלותו של התובע בתיק, עורך דין במקצועו וביקורת לא מידתית בפסק דין על התנהלותו של עורך דין.
החלטות על התנהגות מחוץ לכס השיפוט כללו התבטאות ביקורתית לכאורה של נשיא בית המשפט העליון כלפי המחוקק במסגרת שיח פנימי בין שופטים , פעולת נשיא בתי הדין השרעיים להחתמת קאדים על מכתב תמיכה במועמדות עוזרו המשפטי לתפקיד מנהל בתי הדין השרעיים, במעמד העוזר המשפטי, חובת הזהירות החלה על שופט בהשתתפות באירועים פרטיים וחברתיים, הפרת כללי האתיקה בעניין איסור התבטאות שופט באמצעי התקשורת ללא אישור, התנהלות שופט בהקשר לשימוש בתמונותיו לצורכי קידום עסקי של בני משפחתו ופיקוח על שימוש בתמונותיו והתנהלות שופט בעת רכישת נכס מגורים ובעת מתן ייפוי כח לאחיו.
בנציבות פירטו על מקרה בו "חברת כנסת התלוננה לנציבות והלינה על פגיעה בלתי חוקית בחסינותה במהלך הופעתה בדיונים משפטיים פומביים ובעלי חשיבות ציבורית, לדבריה במסגרת תפקידה הפרלמנטרי. התלונה האחת הוגשה נגד נשיא בית המשפט העליון אשר על טי הטענה הורה על הרחקתה והתלונה השנייה נגד שופט בית משפט מחוזי אשר הורה אף הוא על הוצאתה מן האולם. בתום הבדיקה, הנציב החליט לדחות את התלונה, תוך שימת דגש לסמכות השיפוטית ותכליתה להשלטת סדר באולם בית המשפט לצורך הבטחת סמכות השפיטה".
כמו כן, הנציב העיר לשופט שאמר לעורך דין שהעיד באולמו: "מה אתה חושב, שכולם בבאר שבע מטומטמים". לדברי הנציב, מדובר בהתבטאות "שיש בה משום זלזול והשפלה, וראוי היה לה שלא תיאמר כלל, ואפילו אם נכחו באולם רק באי הכח בהליך. חומרה יתירה יש לראות בכך שמדובר בהתבטאות שהופנתה כלפי עורך דין. טוב עשה השופט משהתנצל על התבטאותו הראשונה, אף כי ראוי היה שהיה עושה זאת על אתר במהלך הדיון".
*החלטות הנציבות בתלונות על ליקויים שונים שנפלו בניהול המשפט כללו את אחריות בית המשפט לנהל הליך נזיקין שנמשך כשש שנים, התמשכות הליכים בבית משפט לנוער, התמשכות הליכים בלתי סבירה בתיק עיזבון של מתדיינת כבת 90, עיכוב חריג במתן החלטה בבקשה לביטול פסק דין בהיעדר הגנה, אי-תיעוד בפרוטוקול של ההסבר המלא לגבי הכרעה בתיק, חובת בית המשפט לגלות רגישות למצוקה רפואית של בעל דין ושקילת חלופות טכנולוגיות לקיום דיון קדם משפט והשתת הוצאות על בעל דין בשל היעדרות בא כוחו עקב שירות מילואים; על הפגנת חוסר רגישות ודווקנות יתר לעניינו של בעל דין בעיצומה של מלחמה, והשמעת איום כלפי שופט.
באחד המקרים, עורך דין המשרת כקצין במילואים הגיש תלונה בשם מרשתו, נגדת בקבע, על רקע החלטת בית הדין להשית על המתלוננת הוצאות לטובת אוצר המדינה בגין אי-התייצבות עד מטעמה לדיון הוכחות שנערך בעיצומה של מלחמה. "לטענת המתלוננת, העד, המשמש כמפקדה, הוקפץ לפעילות מבצעית דחופה בסוריה ביום שקדם לדיון, והודעתו על כך הגיעה לידי בא-כוחה רק בשעת לילה מאוחרת עקב שירותו המבצעי בחמ"ל; חרף הסברים אלה שהושמעו בפתח הדיון כשהם לבושי מדים, בחרה השופטת לנזוף בהם ולהטיל הוצאות בסך 1,500 שקלים בגין 'בזבוז זמן שיפוטי' ואי-מתן הודעה מראש".
הנציב קבע כי השופטת הפגינה "דווקנות יתר וחוסר רגישות כלפי משרתי מילואים וקבע בעיצומה של מערכה, וציין בחומרה כי מן הפרוטוקול עולה שהשופטת אף הביעה מורת רוח מעצם ניהול ההליך ורמזה על תוצאותיו טרם שמיעתו. נוכח הפגיעה בחובתו של היושב בדין לגלות גמישות ורגישות במקרים חריגים הנובעים ממצב המלחמה, נמצאה התלונה מוצדקת".
בין ההחלטות על ניגוד עניינים ומראית עין של משוא פנים היו תלונות נגד נשיא בית המשפט העליון, הרכב שופטים הדן בעתירות נגד תיקון חוק יסוד: השפיטה, המשנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, השתתפות נשיא בית המשפט העליון בכנס לשכת עורכי הדין, מעורבות קרובי משפחה של השופט בהליך ואיחור במתן החלטת פסילה וליקויים בעדכון רשימת מניעויות.
תלונה אחת עסקה בשופט תורן במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי, שנתן שתי החלטות מהותיות בבקשה לסעדים זמניים בהליך שבו היה מעורב רואה חשבון המקורב לילדיו. בנוסף, הסכסוך המרכזי בתיק נסב על הסכם פשרה קודם שבו יוצגו הצדדים על ידי ילדיו של השופט, ואחד מהם אף היה חתום עליו אישית. השופט מסר בתגובתו לתלונה כי לא ידע על מעורבות ילדיו, אך הנציב קבע כי עיון ראוי בנספחי הבקשה היה מגלה זאת בקלות, וכי די במעורבות זו כדי להקים מניעות מוחלטת ממתן כל החלטה בתיק. הודגש כי חובת הזהירות והימנעות מניגוד עניינים חלה גם על החלטות ראשוניות של שופט תורן. התלונה נמצאה מוצדקת.
"מטרת הנציבות היא לחזק את אמון הציבור במערכת השפיטה, לשפר את התנהלותה המוסדית ולשמש מנגנון ביקורת אפקטיבי, מאוזן וממלכתי", מסר קולה. "אמון הציבור, אבן יסוד במשטר דמוקרטי, נשען לא רק על איכות ההכרעות השיפוטיות, אלא גם על ניהול ההליך, התנהלות השופטים ותחושת ההוגנות והשקיפות. הנציבות מקפידה על איזון בין ביקורת לגיטימית על התנהלות לבין שמירה על עצמאות שיפוטית, ואיזון זה מנחה את בירור התלונות וניסוח ההחלטות, כפי שניתן לראות בדו"ח. ברצוני להביע תודה והערכה לעובדי ועובדות הנציבות על עבודתם המסורה, המקצועית והאחראית, הנעשית במיומנות, שיקול דעת ומחויבות לערכי השירות הציבורי".