זמן קצר לאחר שדונלד טראמפ אמר כי ארצות הברית מנהלת "שיחות חזקות" לסיום המלחמה עם איראן השבוע, קטר נקטה צעד חריג והתרחקה מהטענות על מגעים דיפלומטיים. קטר אינה מעורבת בשום מאמצי תיווך, אמר דובר הממשלה מאג'ד אל-אנצארי בתדרוך ביום שלישי בלילה, לפני שהוסיף בהערה משמעותית: "אם הם בכלל קיימים".
עוד בנושא
זעם במפרץ על ארה"ב: "התעלמה מהאזהרות שלנו, המלחמה באיראן היא של נתניהו"
איראן הימרה על "נשק יום הדין", ודוחפת את מדינות המפרץ לתגובה
זהו שינוי ניכר ממעמדה ההיסטורי והחוזר של קטאר כמתווכת ראשית במזרח התיכון ובסכסוכים אזוריים רחבים יותר. בין אם מדובר במשא ומתן בין ישראל לחמאס, בשיחות בין ארה"ב לטליבאן או בניסיון לתווך הסכמי שלום בלבנון ובסודן, ארגון פסגות דיפלומטיות היווה אבן יסוד במעמדה הבינלאומי של מדינת המפרץ הקטנה.
אולם הפעם, בשלושת השבועות האחרונים או יותר, קטר ושאר מדינות המפרץ מצאו את עצמן בקו החזית של המלחמה, לאחר שמאמצי התיווך שלהן למנוע את הסכסוך נדחו בסופו של דבר על ידי ארצות הברית.
ארצות הברית תקפה את איראן פעמיים במהלך מגעים שנועדו לעצור את תוכנית הגרעין האיראנית, מגעים שהובלו על ידי עומאן. דיונים ביוני האחרון הופסקו כאשר ארצות הברית וישראל תקפו מתקני גרעין באיראן. שיחות שחודשו בפברואר האחרון הפכו גם הן במהירות ללא רלוונטיות כאשר הנשיא טראמפ החל להפציץ את טהראן יחד עם ישראל עוד לפני סבב הפגישות האחרון.
מאז תחילת המלחמה נאלצו מדינות המפרץ להוציא מיליארדים כדי להדוף מתקפות יומיומיות של טילים וכטב"מים איראניים, כשכלכלותיהן וריבונותן נפגעות באופן משמעותי יותר ויותר.
אנליסטים אמרו כי חוסר הרצון שלהן לתמוך בהתלהבות ביוזמות להפסקת אש נובע הן מהמחיר הכבד שהן ממשיכות לשלם, והן מחשד מתמשך האם דיבורי השלום של טראמפ כנים או מהווים מסך לעוד הסלמה.
"הן נכוו מהניסיון הקודם שלהן", אמר בילאל סאאב, מנהל בכיר בקבוצת הייעוץ Trends US ולשעבר גורם בפנטגון בממשל טראמפ הראשון. הוא הוסיף: "הן חשבו בעבר שמילאו תפקיד תיווך מועיל, עד שהבינו שזה היה לשווא. שלא לדבר על כך שהן מעורבות ישירות במלחמה ועדיין מותקפות על ידי איראן. יש הרבה תסכול ואכזבה שמצטברים ומשפיעים על הרצון ואולי גם על היכולת שלהן לתווך".
חוסר הבהירות סביב המגעים הנוכחיים בין ארצות הברית לאיראן, יחד עם חוסר אמון עמוק בממשל טראמפ, הותירו את מנהיגי המפרץ מהססים להוביל שיחות בשלב זה.
עדיין לא ברור עם מי בדיוק מדברת ארצות הברית באיראן כדי לקדם הצעת שלום. שאלות יסודיות נותרו פתוחות לגבי מי מקבל את ההחלטות במשטר האיראני, לאחר חיסול בכירים רבים ובצל העובדה שהמנהיג העליון החדש מוג'תבא חמינאי טרם הופיע בציבור.
עד יום רביעי בלילה דחה המשטר האיראני באופן מוחלט את תוכנית 15 הסעיפים של טראמפ לסיום המלחמה, שהועברה לטהרן באמצעות גנרלים פקיסטנים, כ"בלתי סבירה לחלוטין", והציג הצעה משלו השונה באופן מהותי.
החשש מלתת לגיטימציה לשיחות שעלולות לשמש ככיסוי להסלמה או אפילו לחיסול נוסף של מנהיגים איראניים מוכר גם ברמה האזורית. בעוד טראמפ טען כי יש התקדמות במגעים, אלפי חיילים אמריקנים נפרסו במזרח התיכון, ובמדינות המפרץ נותר חשש כבד שישמשו ככלי משחק בידי ארצות הברית וישראל.
סאאב אמר: "יש עדיין אפשרות גבוהה שמדובר בהטעיה לקראת מבצע צבאי נוסף או שהאמריקאים רוצים לנהל משא ומתן תחת איום של פלישה קרקעית".
מקורות דיפלומטיים איראניים הביעו חששות דומים. אחד מהם אמר כי "יש רמה גבוהה של ספקנות" לגבי האפשרות לשיחות שלום באסלאמאבאד. "כפי שראינו בעבר, במהלך מגעים עם ארצות הברית, הם ניצלו זאת כדי לתקוף ולהרוג את המנהיגים שלנו. חוסר האמון גבוה מאוד".
"לא להסתמך רק על ארה"ב"
באדר א-סייף, פרופסור באוניברסיטת כווית וחוקר בצ'טהאם האוס, אמר כי קשה למדינות המפרץ להתעלם מכך ש"כל פעם שהמילה משא ומתן הוזכרה על ידי ממשל טראמפ, מצאנו את עצמנו תחת מסגרת של מלחמה".
"טראמפ מחזיק בתפיסה ארוכה ולא מוגדרת היטב של משא ומתן", הוסיף. "כרגע המצב עדיין מאוד תנודתי. אני חושב שמדינות המפרץ יצטרפו לשיחות כשירגישו שיש משהו ממשי שהן יכולות לתרום".
עם זאת, הוא הדגיש כי ההיסוס שלהן להיגרר למה שעשוי להיות הצגה פוליטית מצד טראמפ מתאזן עם ההבנה עד כמה חשוב להשפיע על כל הסכם עתידי שעשוי לקבוע את עתידן.
האפשרות שטראמפ יסיים את המלחמה כשהמשטר האיראני הנוכחי נותר על כנו, במרחק של פחות מ-120 ק"מ מבירות המפרץ, נתפסת כאיום קיומי על שאיפותיהן הכלכליות. עדיין אין פתרון ברור לשאלה כיצד לשים קץ לשליטה של איראן במצר הורמוז, שדרכו עובר רוב הנפט והגז של מדינות המפרץ, והוא נותר איום מתמיד על האזור.
מנגד, מלחמה ממושכת בהובלת ארצות הברית בניסיון להביא לשינוי משטר באיראן עלולה לשחוק את כלכלות המפרץ ולסכן תשתיות חיוניות, עם השלכות כבדות על אזרחים. בנוסף קיים איום מתמיד שאיראן תפעיל תאים רדומים וארגונים חמושים במדינות כמו סעודיה, איחוד האמירויות, קטר וכווית.
א-סייף אמר כי חיוני שמדינות המפרץ יהיו חלק מכל משא ומתן, ואף קרא להן לפתוח בשיחות נפרדות עם איראן כדי להגן על האינטרסים שלהן. "הן לא צריכות להסתמך רק על ארצות הברית", אמר. "הן צריכות להגיע להסכם עם איראן בעצמן. זו לא הייתה המלחמה שלנו, ואם נוכל להגן על עצמנו מהשפעות נוספות, עלינו לעשות זאת".
האפשרות שפקיסטן תשמש כזירה לשיחות נתפסת כחיובית יחסית מבחינת מדינות המפרץ, אם כי יש מי שמטילים ספק ביכולת ההשפעה שלה לעומת מדינות כמו קטר ואיחוד האמירויות שמחזיקות כספים איראניים בהיקפים גדולים.
אלכס ואטנקה, חוקר בכיר במכון המזרח התיכון, הדגיש כי מעבר להבטחת זרימת הסחר דרך מצר הורמוז ופירוק תוכנית הגרעין, אין סיבה להניח שטראמפ ייתן עדיפות לצורכי מדינות המפרץ. איראן מצדה לא צפויה לוותר על הטילים שהוכיחו את עצמם ככלי לחץ יעיל.
"מדינות המפרץ עלולות להיזרק שוב מתחת לגלגלים על ידי טראמפ", אמר ואטנקה. לדבריו, למרות הקושי לשקם אמון בין איראן למדינות המפרץ, הן צפויות בסופו של דבר לפעול ישירות מול טהראן, כפי שעשו לפני המלחמה.
"לא משנה מה יקרה, הן יישארו מדינות קו חזית. איראן נמצאת ממש מעבר למים", אמר. "ברגע שהלחימה תיפסק, הן יצטרכו להחליט האם ניתן להשפיע על המשטר לכיוון אחר".