לוחמי חטיבת המילואים 226 (עוצבת נשר) פועלים בימים אלו בגזרת דרום לבנון, במטרה לאתר תשתיות טרור ולנטרל פעילי חיזבאללה. המשימה המרכזית: הגנה על יישובי הצפון, תוך דגש על אלו שיושבים בסמוך לגדר.
בריאיון לוואלה, מפקד עוצבת נשר, אלוף-משנה א', מספק הצצה לפעילות הלוחמים נגד האויב השיעי. "בזמן שאני מדבר איתך אני במושב על הגבול", סיפר הקצין. "המושב מלא. כל העסקים עובדים. זה משהו שלפני יותר משנה לא ראינו בכלל. המקום היה ריק לחלוטין, וכשאנחנו חוזרים לפה זה ממלא את הלוחמים, כי המציאות היא שונה לחלוטין".
ב-7 באוקטובר נלחמת באוגדת עזה. מה לקחת משם?
"הייתי מפקד מגלן, ונלחמתי בכפר עזה. איבדתי שם לא מעט אנשים יקרים וחשובים. מהאזרחים וגם הלוחמים למדנו שלושה דברים. נצרבתי. הדבר הראשון - צריך לטפל בבעיות שצמודות לגבולות שלנו עוד כשהן קטנות ולא כשהן גדולות, ולא לתת להן להתבסס במרחב.
הדבר השני - שלא מגינים מקו השער, אלא בשטח האויב ומי שנמצא מול האויב זה הלוחם. זה מה שאני רואה היום כאן בגבול. אני רואה היום לוחמים שנמצאים בקו כפרים ראשון בדרום לבנון, וגם נמצאים בשטח הישראלי - משני צידי הגדר".
מה קורה ביום-יום בדרום לבנון?
"הכוחות סורקים אחרי אויב. ברגע שאנחנו מזהים - אנחנו תוקפים. אני רואה גם את חיזבאללה שמנסה בפרפורי החיים שלו במרחב הזה. הם מנסים לייצר עימות מקו הכפרים השני והשלישי ולגבות מחיר. כרגע המחיר הוא אל מול הלוחמים. זו משימתנו".
הלוחמים שלך בתוך לבנון. חלקם במצב סטטי באחד המגנים - זה בדיוק מה שהאויב אוהב
"שם רגע בצד את המגנים שהם עקב בקרקע. נכון, הם תורפה אל מול זה שהאויב מבין איפה אנחנו נמצאים, אבל לב העשייה שלנו הוא להגיע לקו הכפרים הראשון והשני, וזה לא קבוע - זה משתנה.
אנחנו עובדים ביום ובלילה. הלוחמים מבצעים פשיטות כל הזמן ונעים בשטח. אנחנו מפעילים גם תצפיות ואש, ויש טיפול נקודתי בבעיות מבצעיות ספציפיות. אנחנו מתעקשים להשתנות בשטח כל הזמן. למשל, בשבוע האחרון עשינו מבצע גדול עם יחידה מיוחדת בקו כפרים שני (קילומטרים מהגבול), ושם פתחו באש עם ירי נ"ט על כוחותינו בלי נפגעים. האויב הסתתר בבית והגבנו במהלומות אש. לכן אנחנו כל הזמן משתנים ויוצאים קדימה".
איך מתמודדים עם איום הנ"ט?
"יש לחיזבאללה יכולת. חד-משמעית. קודם כל, צריך להגיד שהירי הוא על כוחות צה"ל ולא על אזרחים. זה שונה לחלוטין ממה שהיה כאן. הייתי מפקד מגלן. אני מכיר את עולם הנ"ט. זה לא משנה איפה הטיל נמצא. כל עוד הוא לא רואה את המטרה - זה לא משנה. הוא צריך את התצפיות לפנים, שאת זה אנחנו מאתרים ומצליחים לפגוע בהם.
לכן, משתנים לפשיטה הממוקדת ולבחירת היעדים, ולמודיעין יש ערך. פושטים על יעד ולאחר מכן נעים ליעד אחר. מדלגים. זה פשוט מבטל את האש שלו. האם אנחנו עדיין במרחב לחימה? ויכולים להיות נפגעים? חד-משמעית, כן".
מה השלב הבא? תמרון לנקודה הרבה יותר עמוקה? קו הליטני?
"המטרה שלי היא להגן על יישובי הצפון על הגבול. ביחס לזה אני פועל, ואני מוכן עם נהלי קרב לקראת מה שצריך להמשך - מבלי לפרט".
אתם חטיבת מילואים ועבורכם מדובר בסבב שישי של לחימה. מה עם שחיקה? יציאות הביתה? חג פסח מתקרב..
"אני מוטרד, אני אגיד לך את האמת, כי העורף כאילו במובן מסוים הפך להיות החזית. והוא כבר חזית בפעם השישית, ואנחנו לקראת חג פסח. זה שלוחם נכנס לאן שהוא נכנס, והוא בלי טלפון, והאישה לא יודעת מה קורה - זה מטלטל משפחה. מה הם עושים לקראת פסח, והאם הבעל יוצא כן או לא, ואיך זה נראה, וודאות, ומה הלאה".
איך אתה מתמודד כמח"ט עם עולם המילואים?
"דבר ראשון מנסים לייצר קודם כל ודאות. לייצר עוגן לכולם. כמה זמן המשימה, מתי חופשה. זה מורכב. גם לנסות לדבר עם האנשים ולהבין איפה הבעיות. נותנים פתרונות גם לאלו שבעורף. אתמול עשיתי פורום של כל החיילים בעורף לשמוע מה מציק ולתת פתרונות. המטרה היא להוריד את העומס שיש למפקד עם הלוחמים שלו. שיתעסק כרגע באירוע המבצעי, ומאפשרים למשפחות שהחטיבה תהיה איתן בקשר.
זה לא מושלם. יש לנו עוד מקום להשתפר. בכנות אומר שאנחנו מנסים להקשיב. יש מקומות שאנחנו נופלים בהם, אבל אנחנו מבינים שהמערכה הזו זה לגמרי חלק מהאירוע - אין דילמה בכלל. יש נפילה ברוח בגלל בעיות בבית ואנחנו כאן לתת פתרונות. לא היקפיים ולא מושלמים בזה, אבל אנחנו הרבה יותר טובים מבפעם הקודמת".