מפקד חיל האוויר לשעבר, עמיקם נורקין, אמר בריאיון ל-103FM כי החיל "נכשל" ב-7 באוקטובר, וכי אף שפרש לפני כן מהשירות הוא חש "בושה ומבוכה". נורקין סיים את תפקידו כשנה וחצי לפני הטבח.
"אישית, למרות שלא הייתי בשירות, אני מרגיש - ואני מניח כמו כל איש צבא ששירת עשורים - אני מרגיש בושה. מבוכה. אני משפיל מבט. ככה, אני מניח, חש כל מי שמרגיש חלק מהמערכת הצבאית", הוא אומר.
נורקין, שהיה חבר בוועדת תורג'מן שבחנה את תחקירי צה"ל על השבת השחורה, אמר כי הכישלון נוגע בכמה רמות. "אני חושב שהתשובה לשאלה הזאת מורכבת משלוש שכבות: השכבה האסטרטגית - איך מדינת ישראל נהגה באויביה שהלכו והקיפו אותה; שאלה מבצעית אופרטיבית - איך התכוננו להגן על הגבול ברצועת עזה, שאני חושב שגם פה היו הרבה מאוד שגיאות שגילינו אותן ולמדנו מהתחקירים; וגם בשכבה של המשמעת המבצעית והמוכנות ברמה הטקטית של היחידות היו לא מעט תקלות", הוא הסביר. "לכן, כשאתה מתחקר אירוע בסדר גודל כזה, אין פה תשובה [אחת שמסבירה] 'זה מה שקרה לנו', אלא יש פה משוואה עם מגוון רחב של נעלמים, וללא ספק יש כאן - ואני אומר כאיש צבא - יש כישלון צבאי".
לדבריו, חיל האוויר "החמיר עם עצמו" בתחקירים, אף שהוא "אינו יכול לקחת החלטות על דעת עצמו", כלשונו. "מן הסתם [החיל] אחראי על הגנת שמי המדינה, שם לא הצלחנו לעצור את המצנחים, מצנחי הרחיפה והמלטים ששוגרו בבוקר 7 באוקטובר, אבל חיל אויר פועל תחת דרקטיבה של פיקוד דרום ואוגדת עזה, לא יכול לקחת החלטות על דעת עצמו. אני יוצא מנקודת הנחה שאם היו מפעילים את חיל האוויר במהלך הלילה, הדברים היו נראים אחרת".
"חווינו טרגדיה שאחנו צריכים ללמוד את הלקחים [ממנה], להשתקם מהטרגדיה, אבל היא תמיד תהיה שם גם לצד ההצלחות", הוא סיכם. "אנחנו צריכים להבין שהכישלון הזה נוכח, ילווה אותנו ואנחנו צריכים ללמוד לחיות עם הכישלון וההצלחות ביחד על הכתפיים. התמונה שאני מחכה לה בכל הקשור לגזרת עזה היא לראות חזרה את הילדים בגני ילדים רצים על הדשא בקיבוצים ובמושבים. שם אני חושב יתחיל השיקום האמיתי שלנו".
"כל העולם מסתכל על שיתוף הפעולה עם ארה"ב"
נורקין התייחס בדבריו גם להפצצות חיל האוויר במסגרת המלחמה באיראן, ולשיתוף הפעולה ההדוק עם חיל האוויר האמריקני.
"לא דמיינתי אירוע כזה", הוא אומר, "הקצב והעצימות, מהירות ההישגים בימים הראשונים - הם [הטייסים] ראויים מאוד להערכה גם מהצד האמריקני וגם מהצד הישראלי. שיתוף הפעולה הוא תהליך שנבנה לאורך זמן ובעצם הבסיס שלו הוא תחושת אמון הדדית, אמון ביכולות אחד של השני. אני חושב שחיל האוויר האמריקאי, לאורך העשור האחרון, נחשף ליכולות ולמה שהתעשיות הישראליות מפתחות בהיבט הטכנולוגי ולרמת הביצועים של חל האוויר הישראלי. החשיפה המתמשכת, האימונים המשותפים, יצרו תחושת אמון ובעצם נבנתה פה מערכת שלאט לאט לומדת לעבוד ביחד. כל העולם מסתכל על זה ומבין את המשמעות של הקרבה בין ישראל לארצות הברית".
הוא ציין כי לשיתוף הפעולה הזה יש יתרונות רבים, אך הוא גם יוצר מורכבויות. "חיל האוויר האמריקני הוא חיל אוויר מופלא, אנחנו יכולים ללמוד מהם הרבה מאוד דברים. האמריקנים מובילים את המערכה, וכשהאמריקנים מובילים את המערכה יש בדבר הזה הרבה מאוד נגזרות חיוביות, אבל יש גם נגזרות שאנחנו לא שולטים בהגה בצורה מלאה".
נורקין נשאל גם אם בכוונתו להצטרף לחיים הפוליטיים. הוא לא שלל את האפשרות. "כשתהיה ההזדמנות ויבוא הזמן אולי אכנס תחת האלונקה", אמר.
ממשיכים לעדכן אתכם גם בטלגרם. הצטרפו עכשיו