המשטר באיראן מגביר את ההיערכות למניעת חידוש המחאות נגדו בחסות המלחמה, עם הצבת מחסומים ברחבי הבירה, הגבלות על האינטרנט ושליחת מסרונים מאיימים לתושבים.
היום ה-17 למלחמה - כל העדכונים
תושבים בבירה טהרן סיפרו ל-BBC על הכוננות הביטחונית הגבוהה בעיר, שכוללת הצבת מחסומים שבהם נעצרים תושבים לטובת חיפושים. חלק מהחסומים מוצבים מתחת לגשרים או במנהרות אחרי שבימים האחרונים הותקפו מחסומים על ידי ישראל. ההתקפות, שבוצעו לפי עדויות בידי כטב"מים, הרגו כמה מאנשי הביטחון של המשטר.
בשיחה עם ה-BBC, גבר בשנות ה-20 לחייו הסביר את האסטרטגיה שלו למעבר במחסום. "התחלתי לומר דברים כמו, 'תודה על העבודה הקשה', כאילו הם באמת משקיעים הרבה מאמץ והערכתי את זה", סיפר על מקרה שבו נעצר במחסום. לדבריו, כוחות הביטחון שחררו אותו לאחר החיפוש.
"אני תמיד לובשת בגדים צבעוניים. אבל עכשיו אני לא", סיפרה מקומית, גם היא בשנות ה-20 לחייה. "אני מפחדת מהסיורים שלהם, דואגת שאם אלבש משהו בהיר מדי זה עלול להרגיז אותם".
גבר נוסף, גם הוא בשנות ה-20 לחייו, מוכר חיבורי אינטרנט מאובטחים ומאפשר כך לעקוף את השבתת האינטרנט שהחלה עם פרוץ המלחמה. אחת הדרכים להישאר מחוברים היא באמצעות מכשירי סטארלינק של חברת SpaceX של אילון מאסק, ומי שיש בידיו אותם משתפים את החיבור שלהם עם אחרים.
הגבלת הגישה לאינטרנט לא רק מצמצמת את התקשורת עם העולם, אלא גם מגבילה את יכולתם של מפגינים להתארגן, לתכנן ולתקשר זה עם זה.
מוכר חיבורי האינטרנט סיפר ל-BBC על הפחד שחש כשמונית שבה נסע עברה במחסום בתוך מנהרה בטהרן. "מה שאני עושה לפרנסתי נחשב לפשע ברפובליקה האסלאמית", אמר. "דאגתי מאוד, כי היה איתי המחשב הנייד והטלפון. למזלי, הם לא חיפשו במונית".
שימוש בסטארלינק באיראן עלול להביא לעונש של עד שנתיים מאסר, ולפי דיווחים הרשויות מחפשות צלחות סטארלינק כדי למנוע מאנשים להתחבר לאינטרנט. בשבוע שעבר דווח על מעצרו של תושב מחוז פארס שבדרום המדינה, בחשד שהקים רשת למכירת חיבור לאינטרנט "לא מסונן" באמצעות סטארלינק. עוד נמסר שמכשיר סטארלינק וציוד נלווה נמצאו במקום המסתור של החשוד.
לעת עתה, המחירים לגישה לאינטרנט הנמכרת באפליקציית טלגרם, לפי BBC, עומדים על כשישה דולרים עבור ג'יגבייט של נתונים - מחיר גבוה במדינה שבה השכר החודשי הממוצע מוערך בין 200 ל-300 דולר.
אף שהאפליקציות המקומיות באיראן עדיין זמינות, חלק מהאנשים ששוחחו עם BBC חוששים שהן אינן מאובטחות כמו פלטפורמות מוצפנות לארגון מחאות.
דוברת הממשלה פטמה מוהאג'ראני אמרה כי הרשויות פועלות להשבת הגישה לאינטרנט "למי שיכולים להשמיע את קולה של המדינה לעולם". עבור המשטר, מדובר רק בשופרותיו.
אחד מהם הוא שר החוץ עבאס עראקצ'י, שנשאל אתמול מדוע הוא יכול לדבר באמצעות זום בעוד אזרחי ארצו אינם מורשים לגשת לאינטרנט. "זה מפני שאני הקול של כל האיראנים. אני מגן על זכויותיהם", טען בריאיון לרשת CBS האמריקנית.
בנוסף לבכירים במשטר, כמה עיתונאים מקבלים גישה למה שמכונה "כרטיסי סים לבנים", המעניקים להם חיבור לאינטרנט ללא הגבלות המסופק על ידי הרשויות.
המפגינים מסומנים כ"אויבים"
חלק מתושבי הבירה סיפרו כי מאז תחילת המלחמה הם שומעים בלילות קריאות ושירים התומכים בשלטון מרמקולים, בעוד תומכים הנושאים את דגל הרפובליקה האסלאמית עוברים ברחובות.
מאז שהעימות החל ב-28 בפברואר, הרשויות מארגנות עצרות תמיכה בשלטון וקוראות לתומכים לצאת לרחובות כדי למנוע "ניסיונות לערער את היציבות במדינה מבפנים".
במקביל, יחידת המודיעין של משמרות המהפכה האסלאמית שולחת מסרוני אזהרה מפני מחאות. "האויב המר שוב מבקש ליצור פחד וכאוס ברחובות. מכה קשה יותר מ-8 בינואר מצפה לנאו-דאעש", נכתב במסרון כזה, שהגיע לידי BBC בפרסית. המשטר השווה את המפגינים בגל המחאות בתחילת השנה לארגון הטרור הסוני.
הלילות הקטלניים ביותר בגל המחאות הגדול נגד השלטון באיראן היו ב-8 וב-9 בינואר, ומפקד משטרת איראן הזהיר כי כל מי שינסה "לפעול בערים בהוראת האויב" לא ייחשב עוד למפגין אלא ל"אויב".
עד כה לא נראו סימנים להפגנות המוניות נגד השלטון בדומה לאלו שפרצו בינואר, שדוכאו באכזריות וגבו את חייהם של אלפים. תחילה איים נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להתערב כדי לעזור למפגינים, אך מאז שינה את דרישותיו כלפי המשטר והוא מסרב להתחייב על הפלתו עם סיום המלחמה.
גם ראש הממשלה בנימין נתניהו החל להנמיך את הציפיות. ביום חמישי, במסיבת העיתונאים הראשונה שלו מאז תחילת המלחמה, אמר כי אינו יכול "לומר בוודאות שהעם האיראני יפיל את המשטר".