ד"ר רז צימט, ראש תוכנית איראן במכון INSS, טען היום (ראשון) בראיון ל-103FM כי בנוגע לשאיפות הגרעין של טהרן - התמונה מורכבת מאוד: "בסוגיה הגרעינית אני לצערי לא משוכנע שאפשר לעשות הרבה, משום שהחומר 440 קילוגרם של אורניום מעושר לרמה של 60 אחוז ויכולות גרעין נוספות, לא בטוח שניתן באמצעות תקיפה צבאית להמשיך".
לדבריו, קשה להגדיר את המתרחש בימים האחרונים כהתאוששות מלאה, אך יש שינוי ניכר בהתנהלות האיראנים מול הלחץ הכבד. "כמו שראינו ביום שישי בתהלוכות יום ירושלים העולמי, הם אפילו לא מנסים להסתתר, לא האנשים הפשוטים, בכירי הממשל. לא כולם. ולכן נראה שגם הם עבור ל'מוד' קצת שונה".
הוא עוד הוסיף כי "עצם העובדה שיוצאים בכירים החוצה, בסוף הם מקיפים את עצמם באותו שלב בהמוני אזרחים. הוא צריך להגיע ולחזור משם, כך שיש נטילת סיכון מסוים".
ד"ר צימט טען כי אחד האלמנטים המניעים את ההעקשנות האיראנית הוא תפיסת המערכה כמאבק קיומי של הישרדות המהפכה. "הם באמת מאמינים שזו מלחמת ההישרדות שלהם, אין להם יכולת להיכנע משום שמשמעות הכניעה זה שהמשטר האיראני קורס, ולזה הם לא יכולים להסכים", אמר. לדבריו, מי שימצמץ קודם זה לא הם - זה הנשיא טראמפ, שלא יכול להמשיך לאורך זמן לקיים את המציאות שנכפתה.
"עבור המשטר בטהרן - עצם הישארותו על הכיסא מהווה הישג"
צימט טען כי ההבדל המהותי בין ישראל וארצות הברית לבין איראן - הוא בהגדרת הניצחון. בעוד שהמערב מחפש הישגים צבאיים, עבור המשטר בטהרן עצם הישארותו על הכיסא מהווה הישג. "בשונה מאיתנו והאמריקנים שיבחנו את תוצאות המערכה בסוגיות קונקרטיות - האם יש לאיראן יכולת לשקם את מערך הטילים, האם יש לה יכולות גרעיניות שיכולות לשמש אותה לפרוץ קדימה, מה קורה עם יציבות המשטר", אמר.
לדבריו, בראיית המשטר האיראני, וזה היה גם במלחמת 12 הימים וזה יהיה יותר בולט הפעם, אם המשטר שורד את המערכה, לא משנה מה הנזקים ומה המחיר שאיראן שילמה הם מבחינתם ניצחו את המערכה", ציין צימט.
"כל עוד המערכה ממשיכה צריך להמשיך במאמצים לגרוע לא רק יכולות משגרים גם יכולת לשקם את המערך אחרי שהמלחמה תסתיים - פגיעה נמשכת בייצור, במנהרות", הבהיר.
"אין דרך להביא לקריסתו של המשטר במהלך צבאי אווירי"
צימט העריך כי בנוגע להחלפת השלטון - השינוי צריך להגיע מבפנים, ולא דרך תא הטייס. "סוגית המשטר, אין דרך להביא לקריסתו של המשטר במהלך צבאי אווירי. כל מה שניתן לקוות שהמשך הפגיעה במנגנוני הדיכוי של המשטר לכשהציבור האיראני ייצא לרחובות ואני מניח שתהיה חידוש של תנועת המחאה אז אולי הציבור יתייצב מול משטר יותר חלש. אבל גם זה כנראה אי אפשר להשיג בדרך הצבאית הקונבנציונלית".
בשורה התחתונה, נראה כי האיראנים רחוקים מלהניף דגל לבן, והדרישות שלהם רק הולכות ומקצינות. "כרגע האיראנים לא זו בלבד שאינם משדרים נכונות לחזור לשולחן המשא ומתן הם אפילו אומרים שהם לא מוכנים לקבל הפסקת אש שאין במסגרת ההתחייבות אמריקנית לשלם פיצויים לאיראנים על נזקי המלחמה והדבר השני - לקבל ערבות אמריקנית שלא תהיה מלחמה נוספת לאחר שהמלחמה מסתיימת. אני חושב שהם יכולים לנקוט מהלכים שיגבו מחיר כלכלי גם לאחר שטראמפ יקבל החלטה שהוא מפסיק את האש".
