מוכנים לחזרה ללימודים? הנתונים המטרידים על המיגון בבתי הספר

בעוד מערכת החינוך בישראל מתמודדת עם מציאות ביטחונית מתמשכת ואיומים על העורף, מסמך עדכני של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מציג תמונת מצב מדאיגה, לפיה חלק משמעותי מבתי הספר בארץ עדיין אינם ממוגנים כראוי. על פי הנתונים שהוצגו בוועדת החינוך של הכנסת בפברואר 2026, אלפי תלמידים לומדים במוסדות שבהם אין כלל מיגון תקני מפני ירי טילים ורקטות.

המסמך, שנכתב לבקשת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, בוחן את מצב המיגון במוסדות החינוך בישראל, עם דגש על רשויות מקומיות שבהן לפחות עשרה בתי ספר. הממצאים מצביעים על פערים משמעותיים בין הרשויות ועל בעיות מערכתיות בהבטחת הגנה בסיסית לתלמידים ולצוותי ההוראה.

לפי נתוני משרד החינוך, ב-14% מבתי הספר בישראל אין כלל מיגון. המשמעות היא שבמקרה של אזעקה אין לתלמידים ולצוות מקום מוגן תקני להגיע אליו בזמן הדרוש. עוד עולה כי 24% מבתי הספר מוגנים באופן חלקי בלבד, כלומר קיימים בהם מרחבים מוגנים, אך הם אינם מספיקים לכלל התלמידים. עם זאת, יש לציין כי נתוני משרד החינוך אינם כוללים מידע ביחס לרשויות מקומיות אשר הוסיפו מיגון ביוזמתן.

24% מבתי הספר נהנים ממיגון מלא בהתאם לדרישות התקן, ו-38% מהם מוגנים מעבר לנדרש, כלומר קיימים בהם שטחי מיגון גדולים מהתקן. במשרד החינוך מחשבים את היקף המיגון לפי תקן של חצי מטר רבוע במרחב מוגן לכל תלמיד. בית ספר שבו מספר התלמידים גדול משטחי המיגון הקיימים נחשב כבעל מיגון חלקי בלבד. בקרב פעוטות המצב מדאיג עוד יותר: רק ל-51% ממעונות היום בעלי הרישיון יש מיגון מספק.

במשרד החינוך מציינים כי במקרים מסוימים ניתן להתמודד עם הפערים באמצעות ניוד תלמידים בין בתי ספר. לפי סמנכ"ל ומנהל מינהל הביטחון במשרד, בתי ספר שבהם קיים "מיגון עודף" יכולים לשמש חלופה זמנית עבור תלמידים מבתי ספר שבהם חסר מיגון.

אולם פתרון זה נתקל בקשיים רבים. העברת תלמידים בין מוסדות חינוך כרוכה בבעיות לוגיסטיות, עומסי תחבורה ושיבוש שגרת הלימודים. ברשויות רבות גם אין בתי ספר קרובים בעלי מיגון מספק שיכולים לקלוט תלמידים נוספים. גורמים במערכת החינוך מזהירים כי במצב חירום, כאשר זמן ההגעה למרחב מוגן הוא קריטי, ולעיתים עומד על עשרות שניות בלבד, פתרונות מסוג זה אינם תמיד ישימים.

המסמך מצביע גם על פערים גדולים בין רשויות מקומיות שונות. ישנן רשויות שבהן מרבית בתי הספר ממוגנים היטב, בעוד באחרות שיעור בתי הספר ללא מיגון או עם מיגון חלקי גבוה במיוחד.

כך למשל, במועצה האזורית נווה מדבר, 50% מבתי הספר אינם ממוגנים מספיק. בג'דיידה מכר, כסייפה ומועצה אזורית אל-קסום מדובר על כ-40%. בחלק מהמקומות ישנם בתי ספר רבים שאין נתונים עליהם, כך שהנתונים האמיתיים יכולים להיות עגומים אף יותר. בגבעתיים, לעומת זאת, לפי נתוני הרשות, כלל המוסדות ממוגנים כראוי.

פערים אלו מושפעים בין היתר מגיל מבני בתי הספר, מהיקף ההשקעות בתשתיות ומהקרבה לאזורי איום ביטחוני. מבנים ישנים שנבנו לפני עשרות שנים, במיוחד במרכזי ערים ותיקות, אינם כוללים מרחבים מוגנים כחלק מהתכנון המקורי שלהם. במצבים כאלה, בתי הספר הופכים לאחד המקומות הרגישים ביותר מבחינת הגנה על האוכלוסייה.

במהלך יום לימודים שגרתי שוהים במוסדות החינוך מאות אלפי תלמידים וצוותים חינוכיים, ולעיתים אין די זמן להגיע למרחב מוגן אם הוא אינו נמצא בתוך המבנה עצמו. בוועדת החינוך של הכנסת קראו להאיץ את תוכניות המיגון ולצמצם את הפערים בין בתי הספר. חברי הכנסת הדגישו כי האחריות לביטחון התלמידים אינה יכולה להיות תלויה ביכולת הכלכלית של רשות מקומית או בגיל המבנה.

גורמים במערכת החינוך מציינים כי בשנים האחרונות נעשו השקעות משמעותיות במיגון מוסדות חינוך, אך הקצב עדיין אינו מספק כדי להשלים את הפערים הקיימים. לדבריהם, השלמת מיגון מלא לכלל בתי הספר בישראל היא פרויקט תשתיתי רחב היקף שדורש תקציבים של מיליארדי שקלים ותכנון רב-שנתי.

לצד הנתונים המדאיגים, מדגישים במערכת החינוך כי ברוב המקרים קיימים נהלים ברורים להתמודדות עם מצבי חירום, וכי בתי הספר מתרגלים באופן קבוע כניסה למרחבים מוגנים. עם זאת, הנתונים במסמך הכנסת ממחישים כי עבור חלק גדול מהתלמידים בישראל, ההגנה הבסיסית ותחושת המיגון עדיין אינה מובטחת.