בוושינגטון גוברת השאלה האם הלחץ הפוליטי הפנימי מימין ומשמאל עשוי לקצר את המערכה מול איראן. לפי שעה, נראה כי הנשיא האמריקני דונלד טראמפ אינו מאותת על בלימה. להפך: הוא תוקף חזיתית גם קולות בולטים מתוך מחנה MAGA עצמו ומבהיר כי הוא ולא הם מגדירים את התנועה.
בשיחה טלפונית עם העיתונאית העצמאית רייצ'ל בייד, התייחס טראמפ לביקורת שהשמיעו תומכיו בבחירות האחרונות וגם עד עצם ימים אלה מייגן קלי וטאקר קרלסון נגד המבצע. "אני חושב שמאגה זה טראמפ מאגה זה לא השניים האחרים", אמר, והדגיש כי אינו מונע משיקולי פופולריות אלא משיקולי ביטחון: "אני חייב לעשות את מה שנכון ואי אפשר לאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני".
לדבריו, המערכה היא "סטייה הכרחית בדרך" כדי לשמור על ביטחון ארה"ב ובעלות בריתה. טראמפ אף הביע ביטחון שבסיס תומכיו עומד מאחוריו: "מאגה אוהבת את מה שאני עושה כל היבט של זה".
העימות בתוך המחנה השמרני אינו שולי. קלי תהתה בפומבי "למה אנחנו עושים את זה עכשיו?", ואמרה כי אינה סבורה שהחיילים האמריקנים שנהרגו "מתו למען ארצות הברית", אלא "למען איראן או ישראל". טראמפ השיב כי היא "צריכה ללמוד קצת היסטוריה", והזכיר שבעבר התנגדה לו אך שבה לתמוך בו. טאקר קרלסון כינה את המערכה "רעה", וסטיב באנון מעניק במה בפודקאסט שלו לקולות המטילים ספק בצורך במבצע. גם אריק פרינס הזהיר מפני "כאוס והרס".
במקביל למתקפה הפנימית, הבית הלבן מנהל קמפיין הסברה נרחב. סגן הנשיא ג'יי.די ואנס מיהר להבהיר כי "זו לא עיראק ולא אפגניסטן 2.0", והדגיש כי היעדים מוגדרים: למנוע מאיראן נשק גרעיני ולהבטיח שלא תשקם את יכולותיה. לדבריו, טראמפ "לא יכניס את המדינה לעימות רב-שנתי ללא יעד ברור".
לתוך המתח הפוליטי הזה נכנס גם שר החוץ מרקו רוביו, שהעניק תיאור מפורט של הדינמיקה שקדמה לפתיחת המבצע. לדבריו, וושינגטון ידעה מראש על כוונה ישראלית לפעול נגד איראן, והעריכה שתגובה איראנית תופנה גם כלפי כוחות אמריקניים באזור.
"ידענו שתהיה פעולה ישראלית", אמר רוביו. "ידענו שזה יגרור מתקפה נגד כוחות אמריקניים, וידענו שאם לא נפעל נגדם באופן מקדים לפני שישגרו את המתקפות האלה, נספוג יותר נפגעים ואולי גם יותר הרוגים ואז כולנו היינו עומדים כאן ונשאלים למה ידענו על כך ולא פעלנו".
הוא הוסיף כי ההערכה הייתה שהאיראנים יפנו מיד לעבר יעדים אמריקניים: "לא התכוונו לשבת ולספוג מכה לפני שנגיב, פעלנו באופן יזום במובן הגנתי כדי למנוע מהם לגרום נזק גדול יותר".
עם זאת, רוביו נזהר מלהציג את המהלך כתגובה שנכפתה על ארצות הברית בשל פעולה ישראלית בלבד. "לא משנה מה המבצע הזה היה צריך לקרות", אמר, וטען כי איראן התקרבה ל"קו חסינות" שבו כמות הטילים והרחפנים שברשותה הייתה מקשה מאוד על פעולה עתידית.
המסר העולה משני הצירים הפוליטי והמדיני הוא כפול: טראמפ מאותת למבקריו מבית כי הוא מוכן לשלם מחיר פוליטי כדי להשלים את היעדים שהגדיר ובמקביל, הממשל מנסה למסגר את המהלך כהכרח אסטרטגי ולא כמהלך שנגרר בעקבות ישראל.
האם ההצבעה הצפויה בקונגרס והסקרים הראשונים, שמצביעים על הסתייגות ציבורית, ישפיעו על משך המערכה? בשלב זה, נראה כי הנשיא אינו מגלה סימני נסיגה. בעיני טראמפ, לפחות לעת עתה, המערכה באיראן אינה סטייה מהבטחת "אמריקה תחילה" אלא מימוש שלה.