בין נוסטלגיה לנדל"ן, וההתקרבות של טראמפ וממדאני: האם יהודי ניו יורק צריכים לדאוג?

יומיים בלבד לאחר שטראמפ הזכיר אותו בנאום מצב האומה וכינה אותו "בחור נחמד" - אף שהוסיף כי מדיניותו "רעה" - ראש עיריית ניו יורק זוהרן ממדאני התייצב אמש (חמישי) בבית הלבן לפגישה שקטה אך טעונה בסמליות.

על פי הדיווח ב-CNN, ממדאני הגיע עם "תוכנית משחק" ברורה וגם עם אביזרים. בפגישתם הקודמת בנובמבר סיכמו השניים על עיקרון אחד: "Let's build stuff together" - "בוא נבנה דברים יחד". כעת, כשהוא מודע לנוסטלגיה של טראמפ לעולם הבנייה ולניו יורק של שנות השבעים והשמונים, הגיע ממדאני עם הדמיה גרפית של פרויקט דיור בהיקף 12,000 יחידות ועם מהלך תדמיתי מחושב: שער עיתון משנת 1975 עם הכותרת "Ford to City: Drop Dead", ולצדו גרסה מעודכנת עם פניו של טראמפ והכותרת: "Trump to City: Let's Build".

לפי הדיווח, טראמפ הגיב בהתלהבות לרעיון ההשקעה הפדרלית בדיור, ההצעה הגדולה ביותר מזה חמישים שנה ואף נראה מחויך בתמונה שממדאני פרסם ברשתות החברתיות עם שני השערים.

לאחר הפגישה צייץ ממדאני: ‏"I had a productive meeting with President Trump this afternoon. I'm looking forward to building more housing in New York City."
("הייתה לי פגישה פרודוקטיבית עם הנשיא טראמפ אחר הצהריים. אני מצפה לבנות עוד דיור בניו יורק".)

‎במהלך הפגישה העלה ממדאני נקודה משמעותית נוספת - מעצרה של סטודנטית מאוניברסיטת קולומביה, אלמינה אגאייבה מאזרבייג'ן, שנעצרה על ידי סוכני הגירה פדרליים. לפי הדיווח, זמן קצר לאחר שממדאני עזב את הבית הלבן, טראמפ התקשר אליו והודיע כי היא שוחררה.

השאלה שמעסיקה לא מעט ישראלים ואת יהודי ניו יורק היא האם יש כאן התקרבות שצריכה להדאיג.

טראמפ לא הסתיר בעבר את חוסר אהדתו למדיניותו של ממדאני ואף כינה אותו במהלך הקמפיין "קומוניסט". בנאום מצב האומה השבוע הוא חזר על ההסתייגות ממדיניותו, אך הדגיש כי מדובר ב"בחור נחמד". ממדאני, מצדו, הקפיד להדגיש במסיבת עיתונאים כי בכל פעם שהם מדברים - השיחה מתמקדת ב"איך ממשיכים לקדם את העיר".

כאשר ראש עיר מגיע עם שערי עיתונים מחניפים, עם דימויים משנות המשבר של העיר ועם קריצה לעולם הבנייה - הוא מדבר אל טראמפ בשפה שטראמפ מבין היטב.

עם זאת, אין אינדיקציה לכך שהשניים גיבשו תוכנית מדינית משותפת, ודאי לא בנושאים הרגישים לקהילה היהודית: ביטחון, אנטישמיות, מדיניות חוץ או סוגיית ישראל.

למעשה, אם מסתכלים על התמונה הרחבה יותר - המפגש משתלב דווקא באסטרטגיה רחבה של טראמפ: לשמר תדמית של מנהיג פרגמטי שמסוגל לעבוד גם עם יריבים פוליטיים כאשר יש אינטרס ברור, במקרה הזה בנייה ופיתוח.

השאלה הפוליטית האמיתית היא אחרת: האם שיתוף פעולה כזה, גם אם נקודתי, עשוי לרכך את הדינמיקה בין הבית הלבן לעיר הגדולה בארה"ב, בתקופה שבה סוגיות ביטחוניות כולל מתיחות מול איראן תופסות את מרכז הבמה וממדאני מתנגד ברור לנשיא בהן?

נכון לעכשיו, נראה כי מדובר יותר ב"זמן איכות" מאשר בברית אסטרטגית. אך בעולם הפוליטי של טראמפ, שבו תמונה מחויכת יכולה להיות מסר בפני עצמו גם מחווה כזו אינה נטולת משמעות.