אם אתם בטוחים שאתם יודעים להבדיל בין פנים של אדם אמיתי לבין פנים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית (AI), כנראה שאתם טועים בגדול. מחקר חדש שפורסם בכתב העת British Journal of Psychology חושף שרובנו סובלים מביטחון מופרז ביכולות הזיהוי שלנו, מה שהופך אותנו להרבה יותר פגיעים להונאות, מתחזים ופייק ניוז.
"עד היום, אנשים היו בטוחים ביכולת שלהם לזהות פנים מזויפות", אומר ד"ר ג'יימס דאן מבית הספר לפסיכולוגיה באוניברסיטת ניו סאות' ויילס שבאוסטרליה. "אבל הפנים שנוצרות על ידי המערכות המתקדמות ביותר כיום כבר לא ניתנות לזיהוי כל כך בקלות".
Can you catch an AI catfish? Study shows most people can't - here's how to avoid being fooled by fake faces https://t.co/KU4THTCkuM pic.twitter.com/PHEx7kAayT
— New York Post (@nypost) February 19, 2026
כדי לבדוק עד כמה אנחנו באמת גרועים בזה, החוקרים גייסו 125 משתתפים: 89 אנשים בעלי יכולת זיהוי פנים ממוצעת, ו-36 אנשים שמוגדרים כ"סופר-מזהים" (אנשים בעלי זיכרון ויכולת נדירה לזיהוי פנים אנושיות). המשתתפים התבקשו להתבונן בסדרת תמונות ולקבוע מי אמיתי ומי זיוף.
עוד בנושא
"האישה המושלמת" היא בלונדינית עם מחשוף, "הגבר המושלם" הוא שרירן בלי חולצה: כך ה-AI רואה אותנו
האם זו דוגמנית AI או אישה אמיתית? התמונות שהדהימו את העולם
התוצאות היו עגומות. הקבוצה הממוצעת הצליחה לקבל ציון שהוא רק טיפה יותר טוב מניחוש אקראי - בערך כמו להטיל מטבע. ומה לגבי ה"סופר-מזהים"? למרות שהם היו מעט יותר מדויקים מהקבוצה הרגילה, הפער היה זעום, והמומחיות שלהם בזיהוי פנים אנושיות פשוט לא עבדה מול האלגוריתם. הדבר היחיד שהיה עקבי אצל כל הנבדקים, מעידים החוקרים, הוא הביטחון העצמי הגבוה שלהם - גם כשהם טעו לחלוטין.
בחנו את עצמכם
מי מהם אמיתי ומי AI?
הדגל האדום החדש: שלמות
בעבר הלא רחוק, היה די קל לזהות תמונות AI בעזרת פגמים ויזואליים בולטים:
שיניים מעוותות או חסרות פרופורציה.
משקפיים שנמסים לתוך הלחיים.
אוזניים שלא מחוברות נכון לראש.
רקעים מטושטשים ולא הגיוניים.
אבל המערכות של היום השתכללו. "באופן אירוני, הפנים המתקדמות ביותר של AI לא מסגירות את עצמן בגלל מה שפגום בהן, אלא בגלל מה ש'נכון' בהן יותר מדי", מסבירה ד"ר איימי דוול מהאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה (ANU). "במקום תקלות ברורות, הפנים הללו נוטות להיות ממוצעות בצורה בלתי רגילה - סימטריות להפליא, בעלות פרופורציות מושלמות וטיפוסיות מבחינה סטטיסטית. זה כמעט כאילו הן טובות מכדי להיות אמיתיות".
הבעיה היא שאנחנו עדיין מתוכנתים לחפש את הפגמים הישנים (כמו אוזן מוזרה), וכשאנחנו לא מוצאים אותם, אנחנו בטוחים שמדובר באדם אמיתי. הביטחון המוטעה הזה מסוכן במיוחד בעידן שבו הרשת מלאה בפרופילים מזויפים ברשתות חברתיות, עוקצים באפליקציות היכרויות, ואפילו "רופאים" שנוצרו ב-AI המחלקים עצות רפואיות מסוכנות בטיקטוק.
"אנחנו חייבים לאמץ רמה בריאה של ספקנות", מזהיר ד"ר דאן. "במשך תקופה ארוכה יכולנו להסתכל על תמונה ולהניח שאנחנו רואים אדם אמיתי. ההנחה הזו מאותגרת עכשיו לחלוטין".
נקודת האור היחידה במחקר היא שהחוקרים נתקלו במקרה במוטציה חדשה של משתתפים: אנשים מסוימים ללא עבר של "סופר-מזהים" התגלו כבלשים פנומנליים באיתור זיופי AI. החוקרים מכנים אותם "סופר-גלאי-AI", וכעת הם מנסים להבין באילו רמזים חזותיים סודיים הם משתמשים - בתקווה שאולי יום אחד אפשר יהיה ללמד את כולנו איך לעשות את זה.