סערה התחוללה בישיבת הממשלה שנפתחה הבוקר (ראשון) כששר המשפטים יריב לוין תקף בחריפות את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה וטען כי "החליטה לעשות דין לעצמה". הישיבה עסקה בממצאי דוח מבקר המדינה על השימוש בכלים טכנולוגיים לאכיפה כולל האזנות סתר ונתוני שירות.
לוין המשיך, וציין: "להבנתי בהרב מיארה הלכה מכאן מטעמים לא ברורים. מציע שנזמין שוב דיון ועד לפעם הבאה מי שהוזמן ולא בא לא יכנס לממשלה".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, הצטרף לדבריו וטען: "מסכים. רוצה להוסיף שחמור מאוד שהיא אומרת שהיא לא הגיעה בגלל שראש אגף חקירות ומודיעין לא זומן. בהתחלה היא רצתה לקבוע מינויים אחר כך היא כבר רוצה להחליט במקומו מי יוזמן מהמשטרה. מה השלב הבא? שתשב בכיסא השר ותאכל גם ארוחת צהריים? כשהיא תהיה שרה היא תחליט - עכשיו אני מחליט", הטיח.
הממשלה דנה הבוקר בסוגיית הרוגלות ובממצאי דו"ח מבקר המדינה, לאחר שבסדר היום שהופץ לשרים הוגדר הנושא כ"דיון בממצאי דו"ח מבקר המדינה בעניין שימוש בכלים טכנולוגיים לצורכי אכיפה - האזנות סתר ונתוני תקשורת". לפי גורמים בממשלה, שרים צפויים לדרוש פתיחת חקירה וצעדים משמעותיים לבדיקת ההתנהלות שנחשפה בדו"ח.
היועמ"שית הגיעה באופן לא שגרתי לדיון בעצמה, אחרי שבשבועות האחרונים שלחה שליחים מטעמה. בהרב-מיארה הגיעה עם ראש אח"מ בועז בלט מכיוון שהדיון עסק ברוגלות. השר בן גביר ומזכירות הממשלה סירבו לאפשר לו להיכנס, והיא נטשה את הדיון בשל כך עוד בטרם התחיל.
בהרב-מיארה החליטה לעזוב כשהגיעה והבינה שלא יהיו גורמי מקצוע שיוכלו לספק מענה ענייני לסוגיות שיעלו, בהיעדר גורם בכיר במשטרה. "דיון ברוגלות בלי לאפשר למפכ"ל להשתתף זה דיון פוליטי ולא מקצועי", האשימו גורמים במערכת אכיפת החוק. "זו החלטה בלתי מובנת של השר לוין".
לוואלה נודע כי גם המפכ"ל היה בדרכו לישיבת הממשלה שדנה בסוגיית הרוגלות, אך כששמע שניתנה הנחיה של השר בן גביר ומזכירות הממשלה שלא להכניס את ראש אגף החקירות, הורה לבלט לעזוב את המקום, והחליט שלא להגיע גם כן לישיבה.
באשר לפרשת הרוגלות, מי שמוביל את המהלך הוא שר המשפטים יריב לוין, שהציג בשבוע שעבר קו תקיף סביב הנושא. לדבריו, דו"ח המבקר מצייר "תמונה חמורה מאין כמוה" של פגיעה מתמשכת בזכויות אזרח באמצעות שימוש ברוגלות ללא סמכות, ללא בסיס חוקי וללא אישור משפטי.
לוין טען כי היקף התופעה רחב במיוחד, וציין כדוגמה את השימוש באיכוני מיקום של אזרחים. לדבריו, מתוך 275 מקרים שנבדקו, ב-273 לא התבקשו אישורים כנדרש בחוק, ולעיתים האישורים ניתנו רק בדיעבד - לאחר שהמידע כבר הופק ונעשה בו שימוש.
הדיון מתקיים גם על רקע ההתפטרות האחרונה של חברי ועדת הרוגלות, שטענו כי לא ניתנו להם הכלים הדרושים כדי לבדוק את הסוגיה באופן מעמיק ורציני. כעת, בממשלה מבקשים להעלות את הנושא לשלב הבא - עם דרישה לבחינה מחודשת ולצעדים אופרטיביים שיבהירו את גבולות השימוש בכלים הטכנולוגיים על ידי רשויות האכיפה.