על אף האופטימיות היחסית שנשמעת מוושינגטון ומטהרן אחרי השיחות הראשונות בין הצדדים זה כשמונה חודשים, המרחק בין הצדדים עדיין רב. איראן מבקשת להמשיך את המשא ומתן היכן שנתקע ביוני, כשישראל פתחה במבצע "עם כלביא" שבסיומו הצטרפה אליו ארצות הברית, ואחרי הדיכוי האלים של ההפגנות נגד השלטון בסוף השנה.
הצלחה קלה, אם כי לא משמעותית, נרשמה מבחינת האיראנים כשהאמריקנים ניאותו להעביר את מקום השיחות מטורקיה לעומאן, המתווכת המסורתית בין האויבות המרות, ולמנוע את השתתפותן של מדינות אזוריות נוספות.
טהרן מעוניינת בשיחות ממוקדות, עקיפות, העוסקות אך ורק בתכנית הגרעין שלה. ממשל טראמפ, שהבהיר לפני חידוש המשא ומתן שעליו לכלול גם סוגיות נוספות, הסכים לכך, נכון לשלב הגישושים הראשוני בין הצדדים שביניהם אין אמון כלל.
עבור איראן, הגבלות על תכנית הגרעין, שבפועל משותקת מאז תקיפת מתקני העשרת האורניום, הן החלק הקל. הפגיעות הקשות של טיליה בערי ישראל במהלך המלחמה ביוני הוכיחו כי תכנית הטילים הבליסטיים שלה היא הקלף החזק ביותר שלה, ולכן היא לא תוותר עליה גם במחיר של מלחמה עם ארצות הברית. בכירים במשטר עדיין מאמינים שזו האופציה הפחות גרועה, ושהם יוכלו לעמוד על הרגליים - חבולים ופצועים, אך עומדים - גם מסיבוב נוסף.
לכן, לא מעט מהלחץ של איראן מופנה כלפי שכנותיה. היחסים בין טהרן לבין מדינות המפרץ אמנם השתפרו בשנים האחרונות, במיוחד מאז ההתפייסות עם ערב הסעודית ב-2023, אך זה נבע משיקולים פרגמטיים ולא מאהדה לשלטון השיעי. ריאד ובירות אחרות היו שמחות לראות את נפילת הרפובליקה האסלאמית, אך הן הבהירו לאמריקנים בשבועות האחרונים שוב ושוב שהן מעדיפות קריסה "טבעית" מאשר מערכה צבאית שהשלכותיה יורגשו היטב בשטחיהן.
איראן טורחת להזכיר כמעט מדי יום שהבסיסים האמריקניים הרבים הפזורים באזור יהיו המטרה הראשונה שלהם בתגובה למתקפה של ארצות הברית. היא טוענת שבניגוד ליוני, אז תגובתה על התקיפות האמריקניות הייתה שיגורים סמליים לעבר הבסיס האמריקני בקטאר, הפעם היא תהיה פחות מרוסנת.
מדינות האזור לחצו חזק על ממשל טראמפ להימנע מלקיים את איומיו בתחילת ההפגנות, כשהבטיח למוחים נגד המשטר ש"העזרה בדרך". הן אף שכנעו אותו שלא לפוצץ את המשא ומתן חרף הדרישה האיראנית הפתאומית שלא לאפשר להן להשתתף בו ולהעבירו מטורקיה לעומאן.
הן נתנו לטראמפ סולם לרדת ממנו, והנשיא כבר לא מזכיר את ההפגנות בהצהרותיו על ההסכם שהוא היה רוצה לחתום עם איראן. לדבריו, ההסכם צריך למנוע ממנה נשק גרעיני - דבר שממילא היא לא מסוגלת לפתח כעת, גם אם הייתה מחליטה לעשות זאת (ועל כך עדיין יש חילוקי דעות). בפומבי, הוא לא התייחס בימים האחרונים לדרישות הבסיסיות הנוספות של האמריקנים. זה עשוי להשתנות אחרי ביקור הבזק של ראש הממשלה בנימין נתניהו בהמשך השבוע.
טראמפ ישמח לחתום על הסכם, אך מה שהאיראנים מוכנים לו אינו שונה בהרבה מעסקת הגרעין המקורית שממנה פרש הנשיא בקדנציה הראשונה שלו. ואם יפוצץ את המשא ומתן, הסיכויים לפעולה צבאית שואפים ל-100%. היקפה, מטרתה ותוצאותיה לא ידועים, אך המשטר באיראן סבור שארסנל הטילים שלו הוא הערובה הטובה ביותר להמשך שרידותו, גם אם בתור ישות חלשה, מבודדת השנואה על חלקים גדולים מהציבור.