פרקליטות המדינה הגישה היום (רביעי) לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתבי אישום נגד 12 מהמעורבים בפרשת ההברחות מישראל לרצועת עזה, בין היתר בעבירות של סיוע לאויב בזמן מלחמה. התיק נחקר על ידי ימ"ר דרום והשב"כ. נגד בצלאל זיני, אחיו של ראש שב"כ דוד זיני, יוגש מחר כתב אישום.
כתבי האישום הוגשו נגד אלירן אלגרבלי, בן 38 מקריית גת; אחיו אבי אלגרבלי, בן 41 מקריית אתא; עמאד אלדין אבו מוך, בן 55 מבאקה אל-גרביה; עופר סנקאר, בן 41; יוסף יוחננוב, בן 39; יורי יעקובוב, בן 42; מנחם אבוטבול, בן 39; נדב חלפון, בן 30 מקריית גת; מאיר לוי, בן 26 מביתר עילית; אושרי דהן, בן 39 מתלמי אליהו; ירון בני פרץ, בן 52 מיישוב נועם; עטר אבן, בן 37 משקד, וכן נגד חברת אנונה שבבעלותם של אבי וירון.
על פי כתבי האישום, הנאשמים ביצעו את מעשיהם כשהם מודעים לאפשרות שהסחורות האסורות יגיעו לידי חמאס ופעיליו, ותוך צפייה כאפשרות קרובה לוודאי כי יהיה בכך כדי לסייע לארגון במלחמתו נגד ישראל. זאת, נוכח התעצמותו, בין היתר הכלכלית, כתוצאה ממעשיהם.
מכתבי האישום שהגישו עורכי הדין הילה דרימר-יאיר ואליה פוקס מפרקליטות מחוז דרום עולה כי הסחורות שהוברחו כללו קרטונים של סיגריות, מכשירי אייפון, מצברים, כבלי תקשורת, חלקי חילוף לרכב ועוד, בשווי כולל של מיליוני שקלים.
בתקופת האירועים, החל מקיץ 2025, אזור רצועת עזה היה נתון במלחמה, הוכרז כשטח צבאי סגור, והכניסה אליו הותרה על ידי גורמי הביטחון לצרכים מבצעיים בלבד. במציאות הביטחונית שהתפתחה ברצועת עזה, לשליטה על הסחורות הנכנסות הייתה חשיבות עליונה עבור חמאס. מאמציו בתחום זה כללו השתלטות על סחורות שהוכנסו לרצועה וכן "מיסוי" הסחורות בדרכים שונות - כחלק ממאמציו לשימור שרידותו ולשיקום שלטונו וכוחו.
בנוסף פעל חמאס להברחת מוצרים אסורים, הן לשימושו והן למכירה לאוכלוסייה בעזה. סחורה אסורה מרכזית שהוברחה לרצועה הינה טבק וסיגריות, שהכניסה לכיסו של חמאס סכום כולל של מאות מיליוני שקלים מתחילת המלחמה, באופן שמסייע לו בין השאר לשמר שרידות כלכלית ואחיזה שלטונית בשטח.
הנאשמים, חלקם אנשי מילואים, פעלו יחד עם אחרים להברחת סחורות אסורות לרצועת עזה באופן שיטתי ומתוחכם, תוך ניצול נקודות תורפה במרחב המעברים והפעילות הצבאית באזור, ותוך הצגת מצגי שווא של כניסה לרצועה במסגרת פעילות ביטחונית לגיטימית.
כתבי האישום מפרטים את סוגי הסחורות שהוברחו ואת התמורה שהתקבלה בעדן. בשלבים הראשונים תואמו סוג הסחורה ועלותה. לאחר השגת הסחורה הנדרשת פעלו אלירן, אבי, ירון, מנחם, עופר ועמאד - שלא פעם שימשו גם כספקי הסחורות - להוצאת ההברחות לפועל, תוך תיאום הביצוע מול המבצעים. אלה כללו, בין היתר, את עופר, שהכיר את רוב הנאשמים; יוסף, שעבד אצל חלקם; נדב, עטר, יורי ומאיר, שהיו אז בשירות מילואים; ואושרי, בעל מחסן סחורות בתלמי יוסף.
לאחר מסירת הסחורה לנקודת מפגש, היא הועברה לצורך אריזה מחדש והסוואה, העמסה והובלה במסלול שנקבע מראש. פעולות אלה בוצעו תוך שימוש באמצעי הסוואה, לרבות לבוש צבאי והצגת מצג של פעילות הקשורה לצה"ל. לאחר חציית הגבול הונחה הסחורה בנקודת מסירה מוסכמת בתוך הרצועה, בהתאם לתיאום עם הגורם העזתי, והמבצעים שבו לשטח ישראל. בחלק מהמקרים הוכנסו הסחורות לרצועה תמורת תשלום לנאשמים ששירתו באותה עת בשירות מילואים פעיל, והם נאשמים בקבלת שוחד.
כמו כן פנו ירון, אלירן ואבי לאמיר הלפרין, שהיה בין היתר אחראי על הובלת הסחורות לתוך רצועת עזה, על מנת שיסייע בהכנסת הסחורות. בנוסף פנה מנחם והציע שוחד לבצלאל זיני ולאביאל בן דוד, ששירתו אז במילואים ב"צוות אוריה" והיו בעלי הרשאות להכניס שיירות של כלים לתוך הרצועה. מנחם הציע להם לבצע את ההברחה תמורת חלק מהרווחים. באחת הפעמים העביר מנחם קרטון סיגריות לרכבו של בצלאל, ומשם העבירו בצלאל ואביאל את הסחורה לתוך רצועת עזה.
בכל ההברחות נכנסו הנאשמים, או אחרים מטעמם, לתוך רצועת עזה עם הסחורה תוך שימוש במצגי שווא כלפי כוחות הצבא, שלפיהם מדובר בכניסה לצרכים ביטחוניים. הנאשמים והאחרים ידעו כי הסחורה המוברחת עשויה להגיע לידי גורמי טרור, ובהם חמאס או מי מטעמו, ולשמש לחיזוק כוחם ולקידום ומימון פעילותם.
הנאשמים, יחד עם אחרים, ביצעו את המעשים המפורטים בכתב האישום בעבור בצע כסף, כשהם יודעים כי במעשיהם הם עוקפים את ההגבלות שהטילה מדינת ישראל על הכנסת סחורות לעזה כחלק ממאמצי המלחמה, וזאת חרף הנזק הביטחוני הברור הגלום במעשיהם.
לכלל הנאשמים יוחסו עבירות של סיוע לאויב במלחמה, איסור פעולה ברכוש למטרות טרור, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ומתן שוחד. לירון, מנחם, נדב ועטר יוחסה גם עבירה של לקיחת שוחד. כמו כן יוחסו לנאשמים עבירות מס, וכן עבירות לפי חוק המאבק בטרור. הפרקליטות הגישה בקשה לחילוט רכושם של הנאשמים, ובכלל זה כלי רכב, נכסי נדל"ן, כספים בחשבונות בנק ועוד.