בג"ץ הפך היום (שלישי) את פסיקתו הקודמת וקבע כי מינוי נציב שירות המדינה אינו מחייב הליך תחרותי. בית המשפט קיבל את עמדת הממשלה, שלפיה ניתן למנות את הנציב באמצעות ועדת מינויים מיוחדת, כפי שנעשה בעבר, ללא קביעת מנגנון קבוע בחוק.
ההחלטה התקבלה בדעת רוב של המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג והשופטים דוד מינץ ויעל וילנר, נגד דעתם החולקת של נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והשופטת דפנה ברק-ארז. הממשלה יוצגה בהליך באופן פרטי, לאחר שהיועצת המשפטית לממשלה התנגדה לעמדתה ולא ייצגה אותה.
מדובר בהיפוך ישיר של פסיקת בג"ץ מחודש מאי 2025, אז דחה בית המשפט את עמדת הממשלה וקבע כי מינוי נציב שירות המדינה מותנה בקביעת מנגנון קבוע הכולל הליך תחרותי. באותה פסיקה קבעו עמית וברק-ארז כי ההליך שבחרה הממשלה אינו כולל ערובות מספקות לשמירה על אופיו העצמאי, הממלכתי והא-פוליטי של התפקיד, או לבחירת המועמד המתאים ביותר מבחינה מקצועית.
"לא ניתן עוד להשלים עם פרקטיקה שבה הדרג הפוליטי קובע ומשנה כראות עיניו את מנגנון המינוי, על פי שיקולים שאינם גלויים לציבור", נכתב אז בפסק הדין. המשנה לנשיא סולברג התנגד כבר אז לעמדה זו.
כעת, בפסק הדין החדש, אימץ בג"ץ את הגישה שלפיה אין חובה לעגן מנגנון תחרותי קבוע, והכשיר את האפשרות למנות את נציב שירות המדינה באמצעות ועדת מינויים ייעודית, בהתאם לשיקול דעת הממשלה.