אחרי למעלה משנה של עבודה מאומצת, בצה"ל הוציאו היום (שלישי) פקודה שאפשר אפילו להגדיר אותה כ'היסטורית' - פקודת הרמטכ"ל לשירות חרדים.
פקודת שירות החרדים קשורה לצורך המבצעי של הצבא בחיילים בהרחבת שורות המתגייסים, הצבא הסדיר מנוצל בהיקפים של פי אחד וחצי ובמערך המילואים פי שישה.
בשנה וחצי-שנתיים האחרונות נרשם גידול של 60% בהיקף המתגייסים החרדים, ומעבר לסוגיית גיוס החרדים והנשיאה בנטל, ישנו אתגר גדול של הצבא להתאים עצמו לאוכלוסיה החרדית. פקודת הרמטכ"ל היא רכיב אחד מתוך תכנית שלמה של גיוס החרדים שכוללת את שער הכניסה בלשכת הגיוס - הקצאת מקום למיון חרדים והתאמת המבחנים כמו קב"א ודפ"ר.
הקמת מסגרות לחרדים כמו חטיבת החשמונאים, כמו עבודה על חיזוק האמון של הציבור החרדי בצבאי שיאפשר לו להיכנס חרדי ולצאת חרדי. אחד הצעדים הוא מינוי יועץ הרמטכ"ל לענייני חרדים, אל"מ אבינועם אמונה, שמסיים היום רשמית את התפקיד בחשמונאים ויצטרף לעבודה בקומה הרביעית במטה בקריה. הבשורה הגדולה בעשרים ואחת הסעיפים של פקודת שירות החרדים היא ההכרה באופי ייחודי וההתאמות בשירות, מצד שני מבלי לוותר על הצביון של אחידות בצבא.
הפקודה מקבעת שלושה מסלולי שירות מרכזיים:
מסלול 'מגן': שירות חרדים ביחידות לא מגדריות, אך בו הפיקוד והשהות המשותפת היא מגדרית, עם גברים בלבד. מסלול מגן יהיה ביחידות תומכות לחימה יחידות עורפיות כמו מטה מבצעי, בינה בירוק וכו'.
מסלול 'חרב': שירות ביחידה שהיא מגדרית, כולם גברים, ביחידות לחימה ותומכות לחימה, כשהמצטרפים הם חרדים שעומדים בתנאים. הפיקוד ומתן שירותים לא חרדים, אבל נעשים על ידי גברים. במסלול חרב נמצאות יחידות כמו נצח יהודה ודת"ק (דיר תת קרקעי - טיפול במטוסים, י"ש) חרדי. ישנם כיום שני דת"קים חרדיים ואחד נוסף בדרך.
מסלול 'דוד': כולל היום רק את יחידת החשמונאים, בה כל המשרתים, כולל המפקדים ונותני השירותים הם בעלי אורח חיים דתי. במסלול תהיה הקפדה על פרט והתנהלותו. את האישור לפתוח מסלול דוד יאשר באופן פרטני ראש אכ"א. מבחינת מורכבות ואתגרי שיבוץ משמעותיים.
בסעיפים נוספים בפקודה ישנם סמכויות יועץ רמטכ"ל לענייני חרדים - שבימים אלה מגדירים במדויק את תפקידיו והסמכויות שלו.
ישנה הסדרה של "הצהרה" במקום "שבועה" לצה"ל, חיוב לכשרויות מחמירות, כללי הופעה ולבוש. וגם הסדרת תכני החינוך וההווי שיהיו מותאמים לציבור החרדי.
סעיף נוסף בפקודה מדבר על אי-הפגיעה בנשים ובאוכלוסיות אחרות שאינן חרדיות. הוא קובע
שאסור יהיה לפגוע באוכלוסיות אחרות. בגיבוש הפקודה הוסכם כי אמנם לא תתאפשר למשל כניסת נשים לבסיס החשמונאים אך יש שיקול דעת לפמקדים במקרים חריגים. כך לדוגמא לאחרונה היו בבסיס החשמונאים חברי וועדת חו וביטחון כולל חברות כנסת. בצבא מגדירים זאת כשיקול דעת ו"תבונה פיקודית" של המפקדים.
משר הביטחון ישראל כ"ץ נמסר:
"אני מברך על חתימת פקודת המטכ"ל הייעודית לשילוב בני החברה החרדית בצה"ל - צעד היסטורי ומשמעותי בחיזוק השותפות והאחריות המשותפת לביטחון מדינת ישראל.
לאורך השנה האחרונה הובלתי, ביחד עם אנשי משרד הביטחון וצה"ל, את העקרונות המרכזיים בדרך לגיבוש הפקודה, מתוך מחויבות עמוקה לכך ששילוב בני הציבור החרדי ייעשה תוך שמירה מלאה על אורח חייהם, אמונתם וערכיהם, ובהכרה בכך שלימוד התורה הוא ערך עליון במדינת ישראל.
לאחר מלחמה שנמשכה שנתיים והמחישה יותר מתמיד את גודל האתגר והאחריות המוטלת על כתפינו - זוהי זכות גדולה לקחת חלק בהגנה על מדינת ישראל. אני בטוח כי בני החברה החרדית ייקחו חלק מהותי ומשמעותי במאמץ הלאומי ובזכות להגנה על מדינת ישראל.
צה"ל הוא צבא העם, והוא יוסיף לפעול ברוח של כבוד הדדי, התאמה ואחריות - כך שכל מי שבוחר לשרת יוכל לעשות זאת מתוך שלמות, תרומה אמיתית ותחושת שייכות.
אמשיך לפעול לקידום מסלולי שירות מותאמים, שמחזקים את צה"ל ואת החברה הישראלית כולה".
