הישראלית, אביבית אמבר, נעצרה בטורקיה ומוחזקת במעצר זה כ-11 ימים, לאחר שעל פי פרסומים ברשתות החברתיות יוחסו לה אמירות פוגעניות כלפי הנשיא הטורקי והסמלים הלאומיים. משרד החוץ מסר כי המקרה מוכר ומטופל, בעוד שהתקשורת הממוסדת בטורקיה נמנעת לפי שעה מפרסום רשמי של הפרשה.
המידע מגיע מפרסומים ברשתות החברתיות בלבד, בעיקר פייסבוק, אינסטגרם ו-X, עם פוסטים רבים מיום 21 בינואר - אותו טקסט בסיסי על המעצר בתקסים, ללא עדכונים חדשים או התפתחויות כמו שחרור, חקירה, כתב אישום או המשך מעצר. התקשורת הממוסדת בטורקיה לא פרסמה דבר, אולי אינידיקציה שיש לרשויות אינטרס שלא לטפס על עץ גבוה מדי תוך שיש מן הסתם הידברות עם גורמים ישראלים להביא את הפרשייה הזו לכלל סיום מהיר.
האירוע, כך לפי אותם דיווחים, זכה להד נרחב ברשתות החברתיות הטורקיות, שם הופיעו פוסטים רבים הקוראים לשמירה על כבוד הסמלים הלאומיים. מאז יום הפרסום הראשוני, ב־21 בינואר, לא דווח על התפתחות רשמית כגון שחרור, הגשת כתב אישום או סיום ההליך.
בטורקיה קיימת עבירה פלילית ייחודית של "העלבת הנשיא" המעוגנת בסעיף 299 לחוק העונשין. לפי הסעיף, כל ביטוי הנתפס כפוגע בכבודו של נשיא טורקיה - בעל־פה, בכתב או ברשתות החברתיות - עלול להוביל לכתב אישום. העונש הקבוע בחוק הוא מאסר של שנה עד ארבע שנים, ובמקרה שההתבטאות נעשתה בפומבי ניתן להחמיר את העונש. פתיחת ההליך מחייבת אישור של משרד המשפטים, והחוק נאכף גם כלפי אזרחים זרים, כולל תיירים.
מדינות מערביות רבות ובהן בולטות גרמניה, בריטניה, צרפת והולנד - כוללות באזהרות המסע לאזרחיהן היוצאים לטורקיה סעיפים מפורשים המתריעים מפני התבטאויות פוליטיות או ביקורתיות. האזהרות מדגישות כי גם אמירות הנאמרות בפרטיות, פרסומים ישנים ברשתות חברתיות, לייקים או שיתופים, עלולים להיחשב עבירה פלילית ולהוביל לחקירה, מעצר או עיכוב יציאה מהמדינה.
משרד החוץ של גרמניה מזהיר את אזרחיו הנוסעים לטורקיה מפני אכיפה פלילית מחמירה על התבטאויות. לפי ההנחיות, ביקורת על הנשיא, המדינה, מוסדות השלטון או כוחות הביטחון עלולה להיחשב עבירה פלילית, גם אם נאמרה בפרטיות. האזהרה מדגישה כי פרסומים ברשתות חברתיות - כולל פוסטים ישנים, לייקים ושיתופים - משמשים בסיס לחקירות, וכי אזרחים גרמנים נעצרו בעבר בשל התבטאויות כאלה. עוד נכתב כי אין להניח "חסינות תייר", וכי הסנקציות האפשריות כוללות מעצר, חקירה, עיכוב יציאה מהמדינה והליכים משפטיים. ההמלצה המעשית: להימנע מכל התבטאות פוליטית או ביקורתית, בעל־פה, בכתב או ברשת, לאורך כל השהות בטורקיה.
לעומת זאת, ישראל אינה כוללת באזהרות המסע הרשמיות שלה נוסח מפורש ומפורט בנושא חופש הביטוי או סכנת ההתבטאויות, ומסתפקת בהמלצות זהירות כלליות ובאזהרות ביטחוניות.
העבירות המיוחסות לישראלית לפי הדיווחים הטורקיים הן חמורות יחסית במערכת המשפט הטורקית, במיוחד בתקופה הנוכחית של מתיחות פוליטית גבוהה. ארגוני זכויות אדם כמו Human Rights Watch ואמנסטי מתחו ביקורת חריפה על השימוש בסעיף זה ככלי לדיכוי ביקורת, והוא נחשב כמנוגד לחופש הביטוי גם על ידי בית הדין האירופי לזכויות אדם.
אלפי אנשים נשפטים מדי שנה בטורקיה בגין העלבת הנשיא ארדואן. ע"פ ארגוני זכויות אדם ב-2023 לבדה כ-6,879 אנשים נשפטו בגין העלבתו או העלבת הממשלה שלו. מתוכם: 1,602 הורשעו, 1,982 קיבלו מאסר על תנאי, ו-1,774 זוכו. ע"פ הערכה, מאז תחילת כהונת ארדואן כנשיא ב-2014 מדובר בעשרות אלפי תיקים עשרות אלפי תיקים. בשנים האחרונות הפסיקה טורקיה לפרסם נתונים מפורטים. רוב ההרשעות מסתיימות במאסר על תנאי, קנס או מאסר קצר של חודשים, אבל הסעיף הזה בחוק משמש כלי מרכזי לדיכוי ביקורת פוליטית, כולל נגד אופוזיציה, אזרחים טורקים רגילים ועיתונאים, גם זרים.
כך למשל הכתב השוודי יואקים מדין מהעיתון Dagens ETC, נעצר במרץ 2025 מיד עם נחיתתו באיסטנבול, כאשר הגיע לסקר את גל המחאות ההמוניות נגד מעצרו של ראש עיריית איסטנבול אקרם אימאמואולו. בין האישומים שהוטחו בו בלט סעיף העלבת הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן שהוביל להרשעתו חודש אח"כ בבית משפט באנקרה. בית המשפט גזר עליו 11 חודשים ועשרים יום של מאסר על רקע תמונה שפורסמה בכתבה שלו על הפגנה בשוודיה ב-2023 - בה דמות דמוית ארדואן מחזיקה דגל הקשת - סמל להט"ב. בית המשפט טען כי השילוב הזה מהווה עלבון. הוא שוחרר ממעצר במאי 2025 לאחר כ-50 יום בכלא.
ההבדל המהותי במקרים של תיירים באישום של העלבת הנשיא ארדואן בהשוואה לאזרחים טורקים, נובע בעיקר מהטיפול המעשי ולא מהעונש החוקי עצמו - שהוא זהה. בעוד אזרחים טורקים עלולים להישפט, להישאר במעצר ממושך או לרצות עונש בפועל, מקרים בהם מעורבים תיירים זרים נוטים להסתיים בגירוש מהיר או הרחקה מהמדינה, לעיתים ללא משפט ארוך.
הרשויות הטורקיות משתמשות לעיתים קרובות באישום זה כתירוץ להרחקת מבקרים שנתפסו כ"מפיצי ביקורת" בין אם דרך פוסטים ברשתות חברתיות, תמונות או השתתפות בהפגנות, והם מוסיפים איסור כניסה עתידי, לפעמים לשנים, לפנים לצמיתות, דרך רשימות פרסונה נון-גרטה "אורחים בלתי רצויים". היו זרים שנעצרו בשדה התעופה והוחזרו מיד לארצם.
בפועל, תיירים רגילים שאינם עיתונאים או פעילים, מסיימים לעיתים קרובות בהליך מהיר: מעצר קצר, חקירה, קנס או עונש מותנה - ואז גירוש, כדי למנוע "הסתבכות" ארוכה עם דיפלומטיה זרה. ארגוני זכויות אדם ומשרדי חוץ, כמו משרד החוץ הגרמני, מזהירים מפורשות: ביקורת פומבית על ארדואן עלולה להוביל למעצר, גירוש ואיסור כניסה חוזר, גם אם העונש לא מרוצה בפועל.
"יש להבין כי נקודת המוצא של מערכת האכיפה בטורקיה שונה באופן מהותי מזו המוכרת בישראל", מדגיש עו"ד ניר יסלוביץ' הנקרא לא אחת לסייע לישראלים שהסתבכו ביו"ל, גם בטורקיה, "עבירות ביטחון, סמים או פגיעה בסדר הציבורי מטופלות שם ביד קשה, והמעצר משמש לא אחת שלב מרכזי בהליך ולא אמצעי חריג. אזרחים זרים, ובפרט ישראלים, עלולים להיקלע להליך ממושך הכולל חקירות אינטנסיביות, מגבלות תקשורת וקשיים במימוש זכויות דיוניות בסיסיות. מניסיוני, רק שילוב של ייצוג משפטי מיומן", הוא אומר כי "תיאום צמוד עם גורמים דיפלומטיים והבנה מעמיקה של התרבות המשפטית-שלטונית בטורקיה מאפשר לצמצם נזקים, לזרז הליכים ולעיתים אף להביא לשחרור מוקדם או להקלה משמעותית בתוצאה המשפטית".