תושבת ישראל מבלה כבר 10 ימים במעצר לאחר שמצאה עצמה באמצע פרשייה בינלאומית. על פי החשד, הישראלית העליבה את הדגל הטורקי, את הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן ואת "מדינת פלסטין". ברשתות החברתיות הטורקיות התפרסמה תמונתה כששוטר טורקי אוזק אותה.
על פי הפרסומים ברשתות החברתיות הישראלית הינה אביבית אמבר והיא נלקחה למעצר בכיכר תקסים. לפי הפרסומים, היא החלה "לקלל" את דגל טורקיה, את הנשיא הטורקי ואת פלסטין. האירוע זוכה לתמיכה רבה בפוסטים, עם קריאות לשמירה על כבוד הסמלים הלאומיים.
משרד החוץ מסר לוואלה כי: "המקרה מוכר ומטופל על ידי המחלקה לישראלים בחו"ל במשרד החוץ".
העונש על העלבת הנשיא בטורקיה, המוגדרת בסעיף 299 הידוע לשמצה בחוק העונשין הטורקי, כולל מאסר בין שנה אחת לארבע שנים. אם העבירה בוצעה בפומבי (למשל, בפוסט ברשתות חברתיות, בכתבה, בהפגנה או בכל אמצעי תקשורת המוני), העונש מוחמר בשישית, עד כ-4 שנים ו-8 חודשים במקרים קיצוניים. העמדה לדין דורשת אישור מפורש של משרד המשפטים הטורקי, מה שמאפשר שליטה פוליטית בתיקים. בפועל, בתי המשפט מטילים לעיתים קרובות עונשים על תנאי וכך נמנעים ממאסר אם לא חוזרים על העבירה, קנסות כספיים או מאסרים קצרים.
ההבדל המהותי במקרים של תיירים באישום של העלבת הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן בהשוואה לאזרחים טורקים, נובע בעיקר מהטיפול המעשי ולא מהעונש החוקי עצמו - שהוא זהה. בעוד אזרחים טורקים עלולים להישפט, להישאר במעצר ממושך או לרצות עונש בפועל, מקרים בהם מעורבים תיירים זרים נוטים להסתיים בגירוש מהיר או הרחקה מהמדינה, לעיתים ללא משפט ארוך. הרשויות הטורקיות משתמשות לעיתים קרובות באישום זה כתירוץ להרחקת מבקרים שנתפסו כ"מפיצי ביקורת" בין אם דרך פוסטים ברשתות חברתיות, תמונות או השתתפות בהפגנות, והם מוסיפים איסור כניסה עתידי, לפעמים לשנים, לפנים לצמיתות, דרך רשימות פרסונה נון-גרטה "אורחים בלתי רצויים". היו זרים שנעצרו בשדה התעופה והוחזרו מיד לארצם. בפועל, תיירים רגילים שאינם עיתונאים או פעילים, מסיימים לעיתים קרובות בהליך מהיר: מעצר קצר, חקירה, קנס או עונש מותנה - ואז גירוש, כדי למנוע "הסתבכות" ארוכה עם דיפלומטיה זרה. ארגוני זכויות אדם ומשרדי חוץ, כמו משרד החוץ הגרמני, מזהירים מפורשות: ביקורת פומבית על ארדואן עלולה להוביל למעצר, גירוש ואיסור כניסה חוזר, גם אם העונש לא מרוצה בפועל.