דו"ח העוני של הביטוח הלאומי לשנת 2024, המתפרסם היום (שישי) מצביע על המשך תמונת מצב עגומה. בהיעדר צעדים ממשיים להורדת יוקר המחיה, כ-900 אלף ילדים, כלומר 28% מכלל הילדים בישראל - חיים מתחת לקו העוני. מספר העניים הכולל בישראל עומד על כ-2 מיליון בני אדם, נתון שלא נרשם בו שיפור משנה שעברה, וכמיליון ילדים חיים בהיעדר ביטחון תזונתי. בנוסף, 158 אלף אזרחים ותיקים מוגדרים עניים. נתון נוסף שלא השתפר משנה שעברה הינו דירוגה ישראל במקום השני מבין מדינות ה-OECD בשיעור תחולת העוני בקרב ילדים, אחרי קוסטה ריקה.
לפיכך, תחולת העוני בישראל נותרה דומה לזו של השנה הקודמת, והעוני "נשמר" גם בשנת המלחמה, אולם - שיעוריו נותרו גבוהים מאוד בקרב ערבים וחרדים. בשנת 2024 הגיע שיעור הנפשות העניות בקרב שתי קבוצות אלו ל-65.1% מכלל העניים - 42.1% ערבים ו-23.0% חרדים - כמעט פי שניים ממשקלם באוכלוסייה. מנגד, תחולת העוני בקרב משפחות של יהודים לא חרדים עמדה על 14.0%.
ממצאי הדו"ח מוגדרים כקריאת השכמה למקבלי ההחלטות ולחברה כולה, ומדגישים את הצורך בתגובה לאומית ומוניציפאלית מיידית ומתמשכת. בדו"ח מודגש כי צמצום העוני ואי השוויון מחייב הקצאת תקציבים וגיבוש מדיניות כוללת בתחומי התעסוקה, הרווחה, החינוך, הדיור והבריאות, לצד פיתוח תשתיות, שיפור תחבורה ציבורית, הרחבת ההכשרה המקצועית והוזלת מסגרות החינוך לגיל הרך.
הערים העניות בישראל הן מודיעין עילית, ירושלים, בית שמש ובני ברק. ממדי העוני במחוזות ירושלים, הצפון והדרום גבוהים מהממוצע הארצי, עם תחולת עוני של 36.5%, 21.6% ו-22.3% בהתאמה. לעומת זאת, במחוזות תל אביב והמרכז שיעורי העוני נמוכים מהממוצע. בבדיקה לפי יישובים שבהם יותר מ-80 אלף תושבים, נמצא כי מודיעין עילית היא העיר הענייה ביותר, עם תחולת עוני של 48.2%, ואחריה ירושלים עם 38.6%. בית שמש מדורגת לאחר מכן עם 36.3%, בני ברק עם 31.1%, לוד עם 21.8%, נתניה עם 20.7%, אחריהן אשדוד, באר שבע ובת ים, ובמקום האחרון - חיפה.
קו העוני בישראל עומד על 3,547 שקל - עלייה של 229 שקל לעומת 2023. הכנסה נמוכה מסכום זה מוגדרת כעוני לפי מדדי מדינות ה-OECD. קו העוני לזוג עומד על 7,095 שקל, ולזוג עם שלושה ילדים - 13,303 שקל.
בשנת 2024 חיו 28.1% מהנפשות בישראל באי ביטחון תזונתי מסיבות כלכליות, כאשר 9.9% מהם היו במצב של אי ביטחון תזונתי חמור מאוד. שיעור הנפשות שהמזון שהן יכולות לממן עלול להזיק לבריאותן עמד על 26.0% - ירידה לעומת 33.4% בשנת 2023. על פי אומדנים ראשוניים לשנת 2025, המבוססים על נתונים חלקיים, צפויה הרעה נוספת: תחולת העוני נטו עלתה מ-20.7% ב-2024 ל-21.0% ב-2025, ובקרב ילדים מ-28.0% ל-28.8%. תחולת העוני בקרב משפחות נותרה יציבה.
כרבע ממשקי הבית בישראל - לא סוגרים את החודש
עוד עולה מהדו"ח כי 27.8% ממשקי הבית בישראל אינם מצליחים לסגור את החודש ולממן את כל ההוצאות. 9% מהציבור מוותרים על טיפול רפואי בשל קשיים כלכליים, ו-4.7% מוותרים על ארוחה חמה לפחות פעם ביומיים. בקרב אוכלוסיות מסוימות הנתונים חמורים יותר: כמחצית מהערבים אינם מצליחים לממן את כלל ההוצאות החודשיות, וכ-29% מהחרדים נמצאים במצב דומה.
בחינת תרומת הקצבאות לצמצום העוני מעלה כי הקצבה לאזרחים ותיקים ולשאירים היא המשמעותית ביותר בהשפעתה, ולאחריה קצבת הנכות - עם תרומה של 24.0% ו-13.9% בהתאמה. לעומת זאת, תרומת הגמלה להבטחת הכנסה וקצבאות הילדים נמוכה - 1.2% ו-2.2%. תרומת קצבאות הנכות הכללית, ילד נכה ושירותים מיוחדים לנכים לצמצום העוני הייתה גבוהה יותר ב-2024 לעומת 2023, בעקבות עלייה של כ-5.6% בקצבאות אלה החל מ-1 בינואר 2024. מענקי המלחמה ששולמו על ידי הביטוח הלאומי צמצמו את העוני ב-2024 ב-0.8%.
תרומתם של דמי האבטלה לצמצום העוני ב-2024 הייתה דומה לזו של השנה הקודמת. בשנת 2023 נרשמה עלייה בתרומה זו בעקבות הגידול במספר מקבלי דמי האבטלה לאחר אירועי השבעה באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל", ואילו בשנת 2024 חלה חזרה הדרגתית לשיעורי אבטלה הדומים לתקופה שקדמה למלחמה.
מהנתונים עולה - תעסוקה אינה בהכרח מחלצת משפחות מעוני
במשפחות גדולות תחולת העוני גבוהה במיוחד. בשנת 2024 עמדה תחולת העוני במשפחות עם ארבעה ילדים ויותר על 41.4% - יותר מכפול לעומת משפחות עם ילד עד שלושה ילדים, שבהן התחולה עמדה על 17.8%. משפחות גדולות מהוות 13.2% מכלל המשפחות העניות, לעומת 6.4% בלבד מכלל המשפחות בישראל.
תרומת ההתערבות הישירה של הממשלה לצמצום העוני בקרב משפחות אלו עמדה על 20.7% - שיעור נמוך יחסית לקבוצות אחרות. לדברי הדו"ח, לשיעור העוני הגבוה בקרב משפחות גדולות יש השלכות גם ברמת המקרו, בשל שיעורי הפריון הגבוהים בישראל בהשוואה למדינות מפותחות אחרות.
מהנתונים עולה כי תעסוקה אינה בהכרח מחלצת משפחות מעוני, בעיקר כאשר רמת ההשתכרות נמוכה. שיעור העוני בקרב משפחות עם מפרנס אחד עומד על 22.1%, ובקרב משפחות עם שני מפרנסים ויותר - 8.9%. בשנת 2024 היה לפחות מפרנס אחד ב-71.7% מהמשפחות העניות בגיל העבודה. בכלל האוכלוסייה, משפחות עם שני מפרנסים ויותר מהוות 51.6%, עם מפרנס אחד - 39.9%, וללא מפרנסים - 8.5%.
ממלא מקום מנכ"ל הביטוח הלאומי, צביקה כהן, מסר: "כשמסתכלים בראייה רב שנתית, העוני בישראל שומר על יציבות. המלחמה ויוקר המחיה של השנים האחרונות החריפו את הבעיה אך לא יצרו אותה. ללא השקעה ממוקדת בילדים, במשפחות צעירות ובשירותים החברתיים, העוני בישראל ימשיך לעבור מדור לדור. הדו"ח מראה את חשיבותו של הביטוח הלאומי כרשת ביטחון סוציאלית מרכזית".
סמנכ"לית המחקר והתכנון של הביטוח הלאומי, ניצה קסיר, הוסיפה: "דו"ח העוני מדגיש את החשיבות של רשת ביטחון סוציאלית ומענה לירידה בהכנסות הציבור, במיוחד לאחר השפעות המלחמה ויוקר המחיה. הנטל הכלכלי אינו שוויוני, והאתגר החברתי מחייב השקעה בחינוך, בתעסוקה ובשכר הולם כדי לצמצם פערים ולהוביל לחברה מתוקנת".