"זה רק פרומו": מצב העוני של ילדי ישראל הוא השני בחומרתו בעולם

דו"ח העוני של הביטוח הלאומי לשנת 2023: אירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" החריפו את האתגרים הכלכליים והחברתיים בישראל. הדו"ח חושף ממדים מדאיגים של עוני ואי-שוויון, לצד פערים בולטים בין מגזרים, יישובים ומחוזות. 1.98 מיליון נפשות חיו מתחת לקו העוני בישראל, מהן 872.4 אלף ילדים ו-158.5 אלף אזרחים ותיקים. תחולת העוני עמדה על 20.7% בכלל האוכלוסייה, על 27.9% בקרב ילדים, ועל 12.8% בקרב אזרחים ותיקים.

האירועים הקשים של ה-7 באוקטובר והמלחמה המתמשכת, הובילו לצורך גובר בתמיכה כלכלית, אך גם העמיקו את הפערים החברתיים-כלכליים במדינה. בין השנים 2022 ו-2023 עלתה תחולת העוני הכלכלית של משפחות מ-33.9% ל-34.2%, של נפשות מ-30.6% ל-31.1% ושל ילדים מ-35.4% ל-36.1%. לעומת זאת, בקרב האזרחים הוותיקים המושפעים פחות מההתפתחויות הכלכליות במשק הייתה אף ירידה קלה - ב-0.3 נקודות האחוז.

קו העוני לנפש לשנת 2023 נקבע על 3,324 שקלים בחודש. למשפחה של יחיד, הכנסה של 4,155 שקלים היא קו המינימום הדרוש להיחשב מעל לקו העוני. עבור זוג עם שני ילדים, הסכום עומד על 10,637 שקלים כדי להימצא מעל הקו האדום. תחולת העוני גבוהה במיוחד בקרב האוכלוסיות החרדיות והערביות. עבור המגזר הערבי, תחולת העוני בקרב משפחות ערביות עמדה על 38.4% ב-2023 (לעומת 38.9% ב-2022). אצל החרדים, תחולת העוני בקרב משפחות חרדיות ירדה ל-33.0% (לעומת 33.9% בשנה הקודמת). יהודים לא-חרדים, תחולת העוני נמוכה משמעותית ועומדת על 14%.
במחוז ירושלים תחולת העוני של משפחות עמדה על 36.2%. בצפון ובדרום, הנתונים עומדים על 22.5% ו-22.6% בהתאמה. מודיעין עילית מובילה עם תחולת עוני של 48.3%, ולאחריה ירושלים (38.3%), בית שמש (36.3%), ובני ברק (30.7%).

עליות המחירים ממשיכות להכביד על השכבות החלשות. כ-26.5% ממשקי הבית דיווחו כי לא הצליחו לממן את כל הוצאותיהם בשנת 2023. מנגד, שיעור המוותרים על ארוחה חמה מסיבות כלכליות ירד בין 2022 ל-2023 מ-6.1% ל-5%. כמו כן, בתחום הבריאות ירד שיעור המוותרים בשל מצב כלכלי, הן על תרופות מרשם והן על טיפול רפואי, ב-0.6 נקודת האחוז.

תשלומי העברה כמו קצבאות הנכות, הבטחת הכנסה, ומענקים מיוחדים בעקבות אירועי אוקטובר תרמו לצמצום ממדי העוני, אך בצורה מוגבלת. קצבת נכות תרמה לצמצום העוני בקרב מקבליה ב-56.2%. קצבת הבטחת הכנסה ודמי אבטלה צמצמה את תחולת העוני בקרב מקבליה ב-16.4%. בנוסף, מענקי המלחמה ששולמו על ידי הביטוח הלאומי בשנה זו (מענק אכלוס, מענקי עידוד ותמרוץ ומענק מיוחד לבני 67 ויותר שהוצאו לחל"ת או פוטרו בתקופת המלחמה), צמצמו את העוני ב-0.5%, אך תרומת הממשלה לצמצום העוני עמדה על 35% בלבד, נמוך משמעותית מהממוצע ב-OECD (58%).

מדד ג'יני לאי-שוויון בהכנסות מראה שישראל ממוקמת במיקום גבוה במדד זה בהשוואה לעולם, לצד מדינות כמו ארצות הברית, מקסיקו וטורקיה. העלייה בהכנסות נטו בשנת 2023 הייתה משמעותית יותר בעשירונים התחתונים: 10% בעשירון הראשון לעומת 0.8% בלבד בעשירון העשירי.

ההוצאה החברתית בישראל מהווה 16.6% מהתמ"ג בלבד, נמוכה בכ-0.6% מהממוצע ב- OECD.

מצב העוני של ילדים בישראל חמור מאוד גם בהשוואה בינלאומית. ישראל נמצאת בראש הרשימה למעט קוסטה ריקה, ומרוחקת בכ-11 נקודות האחוז מממוצע מדינות ה-OECD. תחולת העוני של ילדים בישראל גבוהה בכ-88% מהממוצע. באשר לאזרחים ותיקים, ישראל מדורגת מעל הממוצע במדינות מפותחות במדד תחולת העוני, אך מתחת למדינות כמו יפן, שוויץ ואוסטרליה.

בשנת 2023 בכמחצית מהמשפחות העניות בגיל העבודה היה לפחות מפרנס אחד. בעוד שבאוכלוסייה כולה משפחות עם שני מפרנסים ויותר מהוות 51.7%, עם מפרנס אחד 39.9% וללא מפרנסים 8.4%, בקרב העניים הייתה ההתפלגות ב-2023 24%, 47.5% ו-28.6%, בהתאמה.

מבדיקת תחולת העוני לפי מספר המפרנסים, עולה כי הקשר הברור בין מספר מפרנסים במשפחה והימצאות בעוני מתקיים בכל השנים - ככל שמספר המפרנסים נמוך יותר כך תחולת העוני גבוהה יותר, כשבמשפחות עם מפרנס אחד תחולת העוני היא בערך כתחולת העוני הממוצעת. על פני זמן, עלתה תחולת העוני במשפחות עם שני מפרנסים במתינות.

לעומת זאת במשפחות עם מפרנס אחד ובמשפחות ללא מפרנסים מגמת העלייה נמשכה עד אמצע העשור הקודם, ומאז התהפכה ונרשמו ירידות מתונות עד 2020 ובשנים 2022 ו-2023 נרשמה עלייה - בדומה להתפתחויות בתחולת העוני הממוצעת בישראל.

במגזרים יהודים לא-חרדים, יהודים חרדים וערבים, גידול במספר המפרנסים מצמצם מאוד את העוני עם זאת, התרומה ניכרת יותר באוכלוסייה היהודית הלא-חרדית בהשוואה לאוכלוסיות החרדית והערבית, הן במעבר ממשפחות ללא מפרנסים למשפחות שבהן מפרנס אחד והן במעבר ממפרנס אחד לשני מפרנסים - זאת בעיקר בשל פערים ברמת ההכנסה מעבודה בין המגזרים המשקפים בין היתר הבדלים בהכנסה לשעת עבודה ובהיקפי המשרה.

אלי כהן מנכ"ל ארגון פתחון לב, מסר בנוגע לממצאי דו"ח העוני של הביטוח הלאומי: "דו"ח העוני שיצא היום, הוא רק הפרומו לדו"ח של שנה הבאה, שם נראה את התמונה האמיתית של השפעת שנת המלחמה על אזרחי ישראל, ואת קריסת מעמד הביניים . אצלנו בפתחון לב הצטברו נתונים מבהילים של עלייה ב 23% בבקשות הסיוע במהלך שנת 2024. כלומר על כל 5 משפחות שקיבלו סיוע, נוספה משפחה. התקציב הנוכחי מתדלק את דו"ח העוני הבא! הרי כולנו שמענו על גזרות ינואר - בהן עליות מחירים של אחוז במע"מ, 3.8% בחשמל, 3.4% במים, 3-6% בארנונה, גם במס בריאות ובביטוח לאומי. אנחנו נראה עוד ועוד משפחות רבות שנכנסות למעגל העוני".

"הדרך היחידה לצמצם את מימדי העוני המפלצתיים שהגענו אליהם בישראל, הממשלה והאוצר צריכים לבטל את כל הגזירות שפוגעות באופן ישיר באוכלוסיות החלשות. להעביר את חוק 'פתחון-לב' להקמת רשות לאומית לטיפול בעוני שתפעל עם תקציב מצד המדינה בבסיס התקציב, הצבת יעדים ועמידה בהם והקמת תוכניות פעולה", סיכם.

שר העבודה יואב בן צור: "בקדנציה שלי כשר העבודה עלה שיעור התעסוקה במשק ונרשמה עלייה גם בשכר הממוצע - אלו שני נתונים משמעותיים המבטיחים יציאה מעוני. במקביל אנו רואים שמדיניות כלכלית - סוציאלית עם חמלה וסיוע לחלשים בחברה מביאה לשיפור משמעותי במצבם הכלכלי של אוכלוסיות מגוונות בישראל. בשנה זו העניים היו עניים פחות ושיפור נרשם גם בחומרת העוני, אך כדי להבטיח המשך מגמה זו יש צורך בסיוע ייעודי לעצמאים קטנים בישראל, שיפור אפשרויות התעסוקה במקביל לעזרה בקצבאות לאוכלוסיות הזכאיות לכך".

מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי, צביקה כהן: "דו"ח העוני מחדד בצורה ברורה את הצורך במתן מענים וסיוע לציבור גדול שנמצא תחת קו העוני והמלחמה אף הרעה את מצבם. כבר עתה ברור שהקושי הכלכלי וההשפעה הכלכלית של המלחמה תימשך עוד שנים קדימה אך הדבר יחייב לשים דגש, כבר בחוק ההסדרים שדנים בו בימים אלה - לא לפגוע באוכלוסיות החלשות ובמקביל להקצות משאבים לאוכלוסיות שנפגעו. כמו -כן הדו"ח מראה את חשיבותו של הביטוח הלאומי והעזרה שלו הן במתן קצבאות והן בתוכניות השיקום התעסוקתי כרשת ביטחון סוציאלית ומכריעה בחברה הישראלית".

סמנכ"לית המחקר והתכנון של הביטוח הלאומי, ניצה קסיר: דו"ח העוני מדגיש את יותר מהכל את החשיבות של רשת ביטחון סוציאלית ומענה לירידה בהכנסות של הציבור הישראלי, בוודאי לאחר השפעות המלחמה ויוקר המחייה שאנו חווים בייתר שאת בימים אלה. הנטל על האוכלוסייה אינו שוויוני כיוון שהנטל הכלכלי עמוק וקשה יותר באוכלוסיות שממילא מצבן הכלכלי קשה. הסיוע והקצבאות צריכות להינתן לא רק בעיתות משבר, אלא כחלק מטיפול מקיף שיעמיד את מדינת ישראל במקום ראוי מול מדינות ה- OECD שמשקיעות יותר בשירותים החברתיים לציבור. ממדי העוני והאי שוויון מהווים אתגר חברתי ממשי והשקעה בחינוך, השתלבות בתעסוקה, שכר הולם ועידוד צמיחה תביא לצמצום פערים ולחברה מתוקנת".