שופטי בג"ץ דנו היום (רביעי) בעתירות נגד סגירת גלי צה"ל, והקשו על נציגי המדינה בנוגע למניעים שעמדו בבסיס ההחלטה. הדיון התמקד בשאלה האם המהלך נבע משיקולים ענייניים או פוליטיים, כשברקע עמדת היועמ"שית התומכת בהקפאת הסגירה מחשש לנזק בלתי הפיך לתחנה ולציבור.
הדיון התקיים באולם מלא באנשי תקשורת ובכירי התחנה, בהם המפקד טל לב-רם ויו"ר ועד העובדים אפי בן אברהם, לצד חברת הכנסת טלי גוטליב מהליכוד. בחודש שעבר הקפיא נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, את החלטת הממשלה לסגור את התחנה, בנימוק שהממשלה לא התחייבה להימנע מפעולות בלתי הפיכות עד להכרעה המשפטית. בראש ההרכב עמדה השופטת דפנה ברק-ארז, ולצידה השופטים אלכס שטיין ויחיאל כשר.
"תהום פעורה בין המקרים"
נציגי העותרים, בהם התנועה לאיכות השלטון וארגון העיתונאים, טענו לפגמים מהותיים בהליך קבלת ההחלטות ולפגיעה בדמוקרטיה. עו"ד אורי הס טען כי הממשלה פעלה בחוסר סמכות וכי ישראל "מידרדרת במדרון חלקלק" בכל הנוגע לחופש הביטוי. עו"ד בעז בן-צור, המייצג את עובדי התחנה, דחה את ההשוואה של השופט שטיין ליחידות צבאיות אחרות. לדבריו, "יש תהום פעורה בין המקרים" שכן גלי צה"ל מעוגנת בהחלטות ממשלה ופעילותה נוגעת לזכויות ולחופש העיתונות, בשונה מפלס"ר נח"ל.
במהלך הדיון נרשמה תקרית חריגה כאשר מספר נוכחים התפרצו בצעקות לעבר השופטים ונציגי המדינה. המוחים קראו קריאות כגון "הורגים אלף עזתים ביום" ו"השופטת שירתה בגלי צה"ל". השופטת ברק-ארז הורתה להוציאם מהאולם והבהירה לפרוטוקול כי מעולם לא שירתה בתחנה הצבאית.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, צידדה בעמדת העותרים וקבעה כי החלטת הסגירה "רצופת פגמים". בתגובה שהגישה המדינה קודם לדיון, נטען מנגד כי קיום תחנת שידור צבאית בדמוקרטיה הוא "אנומליה", וכי סגירתה היא צעד מתבקש שהיה נשקל על ידי כל ממשלה בעבר, ללא קשר לזהות העומד בראשה.
שאלת הסמכות והמניע הפוליטי
במרכז הדיון עמדה שאלת הסמכות של הממשלה לסגור גוף שידור הפועל עשרות שנים, והמניעים מאחורי ההחלטה. השופט שטיין הציג גישה התומכת בסמכות הממשלה וציין: "אני מאמין שהפה שהקים הוא הפה שיכול לפרק. עדיין לא שוכנעתי אחרת שלממשלה יש סמכות לסגור את גל"צ". שטיין אף השווה את המהלך לסגירת יחידה צבאית כמו פלס"ר נח"ל על ידי שר הביטחון והרמטכ"ל.
מנגד, השופט יחיאל כשר אתגר את נציג המדינה, עו"ד פטר, כשהציג מכתב ששלח שר התקשורת לשר הביטחון. במכתב נכתב במפורש: "עלינו לקדם יחדיו מהלך חשוב ומתבקש: סגירת גלי צה"ל, תוך מימוש סדר היום הימני-ליברלי שאנחנו חולקים". כשר הדגיש כי אם השיקול לסגירה נובע מחוסר שביעות רצון מהקו הפוליטי, הרי שמדובר בשיקול פסול. "האם כל זאת לבדו לא מצדיק צו על תנאי?", תהה השופט. נציג המדינה אישר כי שיקול פוליטי הוא אכן בעייתי.
השופטת ברק-ארז הוסיפה כי האמירות המגיעות מצד הממשלה הן ברורות וחסרות איזון, וציינה כי עמדת שר התקשורת רלוונטית מאוד מאחר שהוא מקדם במקביל רפורמות נוספות בתחום.
בהמשך הדיון, פטר ביקש להוסיף כי שר הביטחון שלח לו השלמה לפיה "בישיבת הממשלה שבה ראש הממשלה ביקש לבחון את הסוגיה משר כתקשורת והביטחון, שר הביטחון הבהיר שהגיב לראש הממשלה במקום שלא מקים צוות משותף עם שר התקשורת. כל שר יעסוק בתחום סמכויותיו. אין קשר לשיטתו בין סמכויות שר הביטחון על תחנה צבאית לעמדה זו".
הס הגיב: "דבריו מנסים להראות שקרעי מנותק לכאורה משר הביטחון. כהשלמה, אביא את דבריו של שר הביטחון עצמו: לא אקבל מצב שהבמה תהווה במה לביקורת על חיילי צה"ל. הדבר נטוע עמוק בשיקול דעתו של הביטחון עצמו".
ברק-ארז: נשקול את כלל הטענות וניתן את החלטתו בזמן המתאים תוך ששוקלים את הדחיפות היחסית והצורך להתעמק בטענות.