לפי גורמי ביטחון, כבר בשיא המלחמה ניהלה הזרוע הצבאית של חמאס מאמצי הסתגלות ושיקום על רקע התמרון העצים של צה"ל מהאוויר ומהקרקע. בעיקר בגלל ההבנה שאין ביכולתם לפעול במסגרות של חטיבות וגדודים, או לפחות לא בהתקפה על כוחות צה"ל. מי שכן יכלו מחבלי חמאס לעשות זה לפעול במתווה של מחבלים בודדים בשיטה מבוזרת, או חוליית טרור, או לכל היותר מספר חוליות במקביל.
במילה אחת: גרילה.
שיקום שרשרת הפיקוד
במהלך המלחמה, רשימת הבכירים הארוכה שהייתה תלויה במשרדו של מפקד פיקוד הדרום לשעבר, האלוף ירון פינקלמן, הלכה והצטמצמה ככל שהתקדמו הסיכולים הממוקדים.
כבר אז היה ברור שמדובר במכה קשה לליבה המבצעית של חמאס. מפקדי חטיבות וגדודים שהחזיקו בתפקידם במשך למעלה מ-15 שנה, צברו ניסיון מבצעי אדיר והכירו את דפוסי הפעולה של צה"ל לעומק.
אמנם חמאס מיהר למנות מחליפים לשרשרת הפיקוד שחוסלה, אך בצה"ל מדגישים כי מדובר בשינוי איכותי לרעה עבור הארגון.
המחליפים הטריים חסרים את הניסיון המבצעי, את הסמכות הפיקודית ואת ההיכרות האינטימית עם השטח והאויב שהיו לקודמיהם. פער שיוצר שחיקה משמעותית ביכולת הפיקוד והשליטה של הזרוע הצבאית.
גיוס פעילים
לפי דיווחים מהרצועה הזרוע הצבאית של חמאס גייסה בשנה האחרונה אלפי פעילים מגילאים שונים כולל נערים וביצעה הכשרות מהירות כדי להטיל עליהם מגוון משימות.
אותן משימות כללו איסוף מודיעין ותצפיות, לוגיסטיקה, הנצלה של אמצעי לחימה, שיקום מבנים ומפקדות, הנחת מטעני חבלה ותקיפת כוחות צה"ל. לפי גורמי ביטחון, חמאס הצליח להבריח כספים ולממן את המשכורות של הפעילים השונים תוך כדי שהוא מנצל מצוקות כלכליות קשות ברצועת עזה לגיוס פעילים חדשים.
תעשייה צבאית של חמאס
אחת מנקודות התורפה המדאיגות ברצועה היא יכולת ה"הנצלה" של חמאס: הפיכת נפלים של חיל האוויר ואמל"ח שנותר בשטח למטעני חבלה קטלניים וראשי קרב. לצד שיקום אתרי ייצור לרקטות ופצמ"רים בהיקף קטן, חמאס הטמיע טכנולוגיה "אזרחית" כמו מצלמות רכב במבנים המאפשרים זיהוי כוחות והפעלת מטענים מרחוק.
גורמי ביטחון אישרו לוואלה כי חמאס ינסה לנצל כל פרצה, כולל את תהליך השיקום האזרחי, להברחת ציוד צבאי וחומרים דו-שימושיים.
עם זאת, בצה"ל מבהירים כי לא יהיה הבדל בין נשק "הגנתי" להתקפי. היעד נותר פירוז מוחלט, השמדת כלל אמצעי הלחימה וחיסול תשתיות המנהרות. בשורה התחתונה: חמאס מחזיק ברקטות, פצמ"רים וטילי נ"ט.
שיקום מנהרות
גורמי ביטחון אישרו בנוסף כי חמאס לא רק ששיקם מנהרות שנהרסו על ידי צה"ל - אלא חפר חדשות לאורך המלחמה. אומנם בתנאים מורכבים ובתצורה פחות יציבה (אין כניסה של תשומות בנייה לרצועת עזה, א.ב), אך די בהם כדי לאפשר לחמאס להסתתר בתת קרקע, לנוע בין מבנים וקיים באמצעותם מארבים.
חשוב לציין כי קילומטרים רבים של מנהרות לא נפגעו משתי סיבות: כי היו בהן חטופים ועם העברתם לישראל התחייבה מערכת הביטחון להפסקת אש.
שליטה אזרחית כמנוף צבאי
חמאס ממשיך לשלוט באוכלוסייה הפלסטינית. לראייה לא היתה קריאת תיגר אפקטיבית מבצעית על חמאס למעט המליציות החמושות בהן חמאס מתאמץ לטפל בצורה שיטתית ומדורגת. הן עדיין מהוות איום עליו אבל הן מיעוט ביחס לציבור הכללי שסר למרותו של חמאס. חשוב להדגיש כי משרדי הממשלה, ראשי הרשויות ומנהלי בתי החולים והמרפאות סרים למרות חמאס חלקם פעילי חמאס מובהקים.
אתגר המודיעין
חמאס, שפעל עד שבעה באוקטובר כארגון ריכוזי והיררכי, שינה את פניו. כדי לשרוד את הלחץ הצבאי של צה"ל, החליט הארגון לבזר את פעילותו ולהגביר משמעותית את החשאיות אך הוא גם עושה "טעויות". עבור קהילת המודיעין, האתגר הופך למורכב מאי פעם: איתור "מרכזי הכובד" של חמאס כאשר אלו נטמעים באופן מוחלט בחסות האוכלוסייה האזרחית ובתשתיות רגישות.
נכון לעכשיו, הגורם הצבאי הבכיר ביותר שנותר ברצועה הוא עז א-דין אל-חדאד ששרד את המלחמה ומתמרן בין השרידות האישית, האינטרס הצבאי למדיני. בניגוד למציאות של ערב המלחמה, אנשיו פועלים כיום על כ-50% מהשטח בלבד, אך הם עושים זאת בשיטות גרילה חמקמקות. כל עוד לא יושלם תהליך פירוז חמאס מנשקו, תמשיך לרחף מעל האזור השאלה הגורלית: כיצד תיראה המערכה הבאה, והאם המודיעין הישראלי יצליח לפצח את המבנה המבוזר החדש בזמן?
