הכרעה, עם כוכבית: צה"ל הצליח למוטט את שלטון חמאס, אך הדרך לניצחון עוד ארוכה

ב-16 באוקטובר 2023 התכנס קבינט המלחמה ואישר ארבע מטרות: מיטוט שלטון חמאס והשמדת יכולותיו הצבאיות והשלטוניות, הסרת איום הטרור מהרצועה, מאמץ מרבי לפתרון סוגיית בני ערובה, והגנה על גבולות המדינה ואזרחיה.

לאחר מכן התפרסמו בכלי התקשורת עדכונים לא מאומתים לפיהם שר הביטחון ציין שלושה יעדים עיקריים למלחמה: שארגון חמאס יחדל מלהתקיים כמסגרת צבאית ושלטונית בעזה, לא יהיה איום ביטחוני מעזה על אזרחי ישראל, ושלצה"ל יהיה חופש פעולה מלא ללא מגבלות על הפעלת הכוח, ובמילים אחרות: יוכל לפעול בכל מקום ומרחב ברצועה כמו באיו"ש.

כבר מראשית המלחמה השתרבב על ידי המערכת הפוליטית והממשלה המשפט: "יחד ננצח". לאחר מכן היה מי שחידד ואמר את המילה "ניצחון" על חמאס.

עוד לפני שבאים לנתח את המציאות הביטחונית יש לציין, כי לפי המילון למונחי צה"ל הגדרת המילה "ניצחון", היא: "התגברות על האויב, ויצירת מצב שבו המנצח במלחמה, במערכה או בקרב השיג את מטרותיו הצבאיות במלואן או בעיקרן, במחיר שיכול לעמוד בו". פרשנות זו מחזירה אותנו לפי צה"ל למטרות המלחמה.

צה"ל בהדרגה משך מידי חמאס את מרבית היכולות לשלוט בשטח. יש מאמץ של חמאס להראות סממני משילות, אך בכל מקום שבו יש ניסיון להפעיל שוטרים ברחובות או ניסיונות להשתלט מחדש על המציאות האזרחית באופן גלוי, לרוב צה"ל יתקוף וייפגע. רוב המוסדות והרשויות לא מתפקדים. אנשי חמאס שודדים בנקים כי אין להם יכולת להתקיים מבחינה שלטונית. בעזה חושבים שכל עוד סינוואר, אחיו מוחמד ודף חיים, ימשיכו האזרחים לפחד מהם יותר מישראל. לכן, הסיכול הממוקד של הבכירים בארגון נותר מאוד רלוונטי, והוא יהיה מוטיב חוזר בעלילה הפלסטינית.

בנוסף לכך, צה"ל ביתר את הרצועה לשני חלקים, מה שפוגע בחופש הפעולה של חמאס, בריבונותו וביכולת שלו למשול כרצונו בכל מקום. תשתיות ממשלת חמאס ומוסדותיה הושמדו, וצה"ל ממשיך עדיין בתהליך. בכירי הארגון ושאר אנשיו נרדפים על ידי קהילת המודיעין וצה"ל.

מה שמעיב על כך היא היכולת של סינוואר וצמרת הארגון ברצועת עזה, ומחוצה לה, להמשיך ולנהל מו"מ עם ישראל בתיווך מדינות זרים. בעזה יש מאמץ גדול מאוד לאתר בכירים ולתקוף אותם, ובחו"ל נדמה שיש להם הגנה מסוימת מהמדינות המארחות. מסיבה זו, על אף ששלטון חמאס ברצועת עזה נפגע אנושות, הוא יכול להשתקם כל עוד לא מחסלים את בכירי הארגון.

במהלך השנים, סמוך לסבבי הלחימה מול צה"ל, בנה חמאס כושר התאוששות, שיקום ותהליכי ייצור אמצעי לחימה, תוך שהקציב לכך משאבים רבים.

מספר נקודות למבחן מטרת המלחמה: 17 אלף פעילי חמאס נהרגו, הרצועה בותרה לשני חלקים. מערכי הייצור הענקים בתת קרקע הושמדו, מעבר רפיח נסגר ו-80% ממנהרות ההברחה בציר פילדלפי בשליטה מבצעית ישראלית. חמאס כבר לא מקבל תקציבי עתק מאיראן, יש לו קשיי נזילות מובהקים וכל כדור, רקטה וטיל שעושים בהם שימוש לא ניתן להשיב למחסנים. זו נקודה אסטרטגית חשובה.

ככל שצה"ל יגביר את החיכוך מול מחבלי חמאס, וייפגע ביותר מאגרי נשק ותחמושת, התמורות בשטח יהיו מובהקות. לא בכדי פיקוד העורף החזיר את האישור לחגיגות בנגב המערבי להיקף אזרחים גדול. חמאס למעשה כבר לא פועל בסדר כוחות גדודי או פלוגתי כבתחילה, אלא בשיטת גרילה של חוליות או בודדים, להם יש עדיין תחמושת, אמצעי לחימה, מטעני חבלה, ואלפי אוחזי נשק כשירים.

האיום לא הוסר באופן מוחלט, לראייה הניסיון לחדור את הגבול הישראלי לפני כשבועיים, והרג גשש מאוגדת עזה, אך צבא הטרור של חמאס הוכרע. הוא כבר לא יכול להוציא התקפה בסדר גודל של אלפי מחבלים ואלפי רקטות במתווה ה-7 באוקטובר, אך צריך לתחזק את המציאות במסגרתה הוא הפך מצבא לארגון גרילה.

ההגנה השתדרגה משמעותית. יש יותר כוחות צבא שמפרידים בין השטח הבנוי הפלסטיני לגבול הישראלי והיישובים, אך חשוב להדגיש כי הזרוע הצבאית של חמאס לא נעלמה והיא עדיין מאפשרת התקפות על כוחות צה"ל בעומק השטח. במידה והכוחות לא יהיו בעומק השטח הם יתנפצו על קו הגבול, אך לאורך זמן יהיה להם קושי גדול מאוד לשקם את היכולות הצבאיות בהנחה שצה"ל ישלוט במעבר רפיח ובציר פילדלפי, וימנע הברחות או יכולות שיקום.

חרף ההישגים הצבאיים, הדרג המדיני לא השכיל להוביל ליותר עסקאות לשחרור חטופים, ומנגד יש מי שיאמר כי ממשלת ישראל לא נכנעה לתכתיבי חמאס, שכל רצונו הוא לחזור ולמשול ברצועת עזה. מי שרוצה להקשיב לבנימין נתניהו ישמע, שכל עוד הוא ראש הממשלה חמאס לא יחזור לשלטון, ולשם כך, חייב צה"ל לנהל ציד מתמיד אחרי בכיריו, פעיליו ומוסדותיו ברצועת עזה, איו"ש ובכל העולם.

בבואנו לבחון שוב את המושג "ניצחון", ניתן לקבוע בשלב זה כי צה"ל התגבר על האויב, יצר תנאים גבוהים להשיג את מטרותיו הצבאיות, שיבחנו לאורך זמן בנחישות והתמדה של הפעילות הצבאית. יחד עם זאת, בהיבט של ההשלכות האזרחיות, צה"ל חייב לקדם חלופות אחרות, אחרת יתממש כאן הסיוט של מערכת הביטחון, לפיו, מי שכובש את עזה מקבל "מתנה": את עזה.

באינתיפאדה השנייה הצליח צה"ל לנצח את הטרור הפלסטיני אחרי שנים של לחימה, ולמנוע חדירה של מחבלים מתאבדים ומכוניות תופת, ולפרק את מרבית תשתיות הטרור. ואולם, מאז הצבא עדיין נלחם מדי לילה בטרור הפלסטיני. על אותו משקל תידרש כאן פעולה מערכתית צבאית-מדינית, כדי לתחזק את ההישגים הגדולים לצורך הכרעת חמאס ושאר ארגוני הטרור, שעוד ינסו לקום ברצועת עזה.