לפני מספר ימים ניתן פסק דין בתיק רונאל פישר, תיק שנגרר ונמרח למעלה מעשור בבית המשפט
המחוזי בירושלים. חרף העובדה שמדובר באחד מתיקי השחיתות החמורים שנדונו במדינת ישראל,
גזר בית המשפט על פישר עונש של תשעה חודשי עבודות שירות בלבד.
כותרות החדשות מיהרו לתהות כיצד תיק כה חמור מסתיים בקול ענות חלושה. במקביל, עיתונאים
מטעם, עטו כמוצאי שלל על הדברים שכתב עלי בפסק הדין השופט משה סובל והחלו לנגח אותי
ממניעים פוליטיים במסווה של פרשנות משפטית.
כך למשל בחר ברוך קרא להכפיש אותי באופן אישי ובסגנון ירוד, בטור שלם שהקדיש לי באתר זה.
גם חברו הטוב, אביעד גליקמן, המתפקד הלכה למעשה כדובר של הרשות השופטת והפרקליטות,
מיהר להצטרף למקהלה.
ביום רגיל הייתי בוחר להתעלם מדברים מסוג זה, שכן ברור שמדובר במסרים מטעם, המגיעים
מלמעלה, ומתוך ניסיון לנהל נגדי מאבק פוליטי במסווה עיתונאי. אך הפעם אני בוחר להגיב, שכן
ברור לי שהמתקפות של קרא, גליקמן ודומיהם אינן מקריות כלל, אלא נובעות מפחד ממשי
מהצעדים והפעולות שאני נוקט בהם, מהאיום שאני מציב על מוקדי הכוח המוכרים, ומכך שאני
לא חושש להתעמת עם חבריהם במערכת המשפט ובפרקליטות. עבורי, ההכפשות הללו הן לא עלבון
אלא אות כבוד והוכחה ברורה לכך שאני פוגע בעצבים החשופים של ראשי המערכת שסטתה
ממסלולה ושאני פועל בדרך הנכונה.
אז הנה תגובתי לקרא, גליקמן ודומיהם: תמשיכו. שום תקיפה והכפשה שלי במסווה של טור דעה
או פרשנות משפטית לא יזיזו אותי מן הדרך. לא תרתיעו אותי, לא תשתיקו אותי ולא תסיטו אותי
במילימטר. אני אמשיך להיאבק למען הצדק ובשביל לנקות את מערכת המשפט ולהשיב אותה
למסלול, למען אזרחי ישראל.
ועכשיו לעובדות עצמן. כבר לפני מספר חודשים ועוד בטרם פסק הדין, הגשתי תלונה חמורה לנציב התלונות על השופטים כנגד השופט משה סובל שהוא לטעמי מהכושלים שבשופטי ישראל. בתלונתי הצגתי בפני הנציב את התנהלותו המבישה של סובל, את הסחבת המחפירה והבלתי נתפסת בתיק, והכי חמור - את העובדה שהשופט סובל דוחק בפרקליטות להגיע לעסקת טיעון ומפציר בפישר עצמו שילך לעסקת טיעון, תוך שהוא מבטיח לו עונש מקל.
אזכיר שבאולם המשפט הסמוך מתנהל משפט ראש הממשלה, והרכב השופטים דורש לקיים
שלושה ימי עדות בשבוע, ועוד בזמן מלחמה. אך באולמו של נשיא בית המשפט המחוזי, מי שאחראי
על יעילותו של בית המשפט, מתנהלים דיונים אחת לחודש או חודשיים, ולפעמים רק שלושה דיונים
בשנה, כאשר הפרקליטה נוסעת לשנת השתלמות בחו"ל מטעם קרן וקסנר. פתאום לשופטים אין
דחיפות ופתאום ההגעה לחקר האמת לא מעניינת אף אחד ומשאבי המדינה הם חסרי ערך. ניתן היה לחשוב שהשתלחותו של השופט סובל היא נקמה ילדותית על התלונה שהגשתי נגדו, אבל אני סבור כי ההסבר האמיתי חמור יותר.
נניח בצד את טענותיו על כשלים כאלה ואחרים של המחלקה לחקירות שוטרים שאני דוחה מכל
וכל. הנדסת התודעה של השופט סובל גורמת לכך שבסופה של הפרשה החמורה הזו, שבה קצין
משטרה חובר לעו"ד רונאל פישר ולפרקליטת המחוז לשעבר רות דוד ושהם עברו יחד עבירות
חמורות שעונשם המצטבר יכול להגיע לעשרות שנים, כל הפוקוס התקשורתי הוא על לא אחר מאשר
חבר הכנסת משה סעדה.
נסקור לרגע את הפרטים שאין עליהם ויכוח. רונאל פישר, עורך הדין המפורסם, תועד במצלמות
כשהוא מקבל מזוודה של כסף כשוחד עבור סגירת תיק פלילי. פישר עצמו הודה שדרש וקיבל כספי
שוחד במסגרת ההסדר, והורשע בהוצאת חומרי חקירה חסויה מיחב"ל בנוגע למשפחת פשע יחד
עם רות דוד, תוך שהוא מעביר את חומרי החקירה לחשוד ומתדרך אותו. בנוסף לכך הודה פישר
שהוא רקם מזימה עם רות דוד לנטרל את הפרקליט המלווה של התיק הנ"ל במטרה לפגוע בחקירה
ולהכשיל את התיק. כאשר כיהנתי במחלקה לחקירות שוטרים היה בכוונתנו להגיע להסדר טיעון
עם פישר, במסגרתו הוא ירצה שש שנות מאסר, אך פרקליט המדינה דאז שי ניצן דחה את ההצעה
כיוון שהיה מדובר לדעתו בעונש קל מדי. בנוסף לכך אותו קצין משטרה שהיה שותף עימו לעבירה
וחתם על הסכם עד מדינה, ריצה עונש של שבע שנות מאסר! כיצד ייתכן שעד המדינה מקבל עונש
חמור עשרות מונים מהנאשם הראשי? התשובה לכך ברורה.
הפרקליטות בהתנהלותה הפושעת הביאה לכך שפישר יזוכה מעבירות חמורות רבות שהואשם בהן.
ואיך השופט יצדיק את מתן העונש המגוחך לעבירות החמורות שנותרו בכתב האישום בתיק כל כך
חמור עם פרופיל ציבורי כל כך גבוה? איך יצדיק השופט את הנחת הסלב לרונאל פישר, שכמובן
מתוכה ייגזר גם העונש הפיקטיבי של רות דוד?
גם כאן התשובה ברורה - נסמן את האשם האמיתי, סגן ראש מח"ש לשעבר, שהוא במקרה לגמרי
גם חבר כנסת מגוש הימין ועוד מטעם מפלגת הליכוד, ובמקרה לגמרי הוא מקפיד לחשוף את
ערוותה של מערכת המשפט.
זה לא רלוונטי שמי שקיבל את ההחלטות היה פרקליט המדינה לצד ראש מח"ש אורי כרמל, זה לא
רלוונטי שהפרקליטות פשעה וזה לא רלוונטי שהשופט סובל עצמו מרח את התיק. שופרות השמאל
כמו גליקמן וברוך קרא יהפכו את רונאל פישר ואת רות דוד העבריינים לקדושים מעונים שחייבים
לגונן עליהם אל מול חבר הכנסת משה סעדה, וכך נסיט את האש מ הסיפור המרכזי שהוא חטאי
הפרקליטות ופשעיהם החמורים של הנאשמים.
ואם צריך הוכחה נוספת לדברים אלו, אז די להבחין בכך שהשופט סובל לא מסתפק בעונש המקל
של פישר המושחת, אלא הוא אף מצדיק את העונש הזה בין היתר כדי לאפשר לפישר לשוב ולהיות
עורך דין. עולם הפוך ראיתי בו פרקליטות המדינה מכשירה את השרץ, שופט מסייע לעבריין מורשע
לשוב ולהיות עורך דין, ושופרות התקשורת נזעקים להגן על המהלך ולטהר את שמו של זה שצולם
לוקח את כספי השוחד. ובמילים אחרות - השופט, הפרקליטות והתקשורת בשירות העבריינים.
השופט משה סובל ופרשת רונאל פישר הם דוגמא נוספת לריקבון העמוק שפשה במערכת המשפט
בישראל. אזרחים רבים חשים היום כי בבתי המשפט הם לא ימצאו לא אמת ולא צדק, וכי קיים
דין אחד לאנשים הנכונים מהמילייה הנכון ודין אחר לשאר האזרחים.
מלאכת התיקון שלפנינו עוד רבה אך היא כבר החלה. חוק מח"ש שעבר בשבוע שעבר במליאת הכנסת בקריאה בראשונה, יביא להוצאת המחלקה לחקירות שוטרים מידי הפרקליטות ולהקמת גוף חקירות חיצוני עצמאי ובלתי תלוי, כך שמעתה גם אנשי הפרקליטות יהיו חשופים לחקירות. אני מבין היטב שגלי בהרב מיארה ופרקליט המדינה אייסמן מזהים את אובדן "המליציה" שהם מפעילים כדי להלך אימים, ובשל כך הם העלו הילוך במאבק נגדי, אך אני כאמור מתחייב בפני אזרחי ישראל וגם בפני קרא גליקמן ודומיהם: זו רק הסנונית הראשונה. לא תרתיעו אותי ולא תשתיקו אותי. אני אמשיך לחשוף את ערוותכם ברבים ולא אשקוט עד להשלמת מלאכת התיקון של מערכת המשפט, לטובת אזרחי ישראל כולם.