גבר מהפזורה הבדואית נשלח למאסר של שנה וארבעה חודשים בעקבות פוליגמיה. לפי גזר הדין שנתנה השופטת שוש שטרית בבית משפט השלום בבאר שבע, הנאשם נישא בשנת 2018 לאישה נוספת בשם תחריר, על אף שהיה נשוי באותה עת לאשתו הראשונה. בהכרעת הדין שניתנה בחודש מרץ 2025, בית המשפט דחה את טענת הנאשם על כך שנשא את אשתו השניה כבר בשנת 2014, קודם כניסתה לתוקף של הנחיית היועץ המשפטי האוכפת את עבירת הפוליגמיה.
המדינה טענה למתן עונש של 12 עד 24 חודשי מאסר בפועל, אך את עונשו של הנאשם עתרה לקבוע ברף התחתון ושלא יפחת מ-14 חודשי מאסר בפועל. הם הסבירו זאת בכך שהתייחסו למועד ביצוע העבירה ולעובדה שנאשם לא נטל אחריות על מעשיו.
המאשימה ביקשה לתת משקל לעובדה כי הנאשם בחר לנהל את משפטו בטענה כוזבת לפיה נשא את אשתו השנייה בשנת 2014 וכי הוא חי בנפרד מאשתו הראשונה מיזה שנים, זאת חרף מסמכים רשמיים שהראו אחרת ובעוד שלנאשם ולאשתו הראשונה נולדו ילדים נוספים מאז נישואיו לאישה השנייה.
הסנגור טען כי מידת פגיעת הנאשם בערכים המוגנים הינה נמוכה, זאת בהינתן כי פעל בהתאם למסורת תרבותית הנהוגה בקרב בני קהילתו, ומתוך נאמנות לערכים אחרים ולא מתוך זלזול בחוק ממניע עברייני.
במישור של נסיבות ביצוע העבירה, פגיעת הנאשם בערכים המוגנים הינה גבוהה ומשמעותית. בעודו נשוי לאשתו זוהרה גבועה, אם ילדיו, תכנן הנאשם את ביצוע מעשה העבירה שהחלה בהצעת נישואים לאישה הנוספת, תחריר. בהמשך, נישא לה ולאחר מכן פנה לבית הדין השרעי בבאר שבע על מנת לתקף את נישואיו לאישה השנייה.
העובדה שהנאשם הינו תושב ואזרח ישראלי, ושתכנן ופעל במודע בניגוד לחוק - מדברת בעד עצמה.
טענות ההגנה לפגיעה נמוכה בערכים המוגנים לאור כך שנהג בהתאם למסורת התרבותית המקובלת בחברה אליה הוא משתייך ולא מתוך זלזול בחוק או ממניעים עבריינים - סותרות את התשתית הראייתית אליה נחשף בית המשפט במסגרת שמיעת הראיות, לרבות גרסתו של הנאשם במשטרה ותשובתו לכתב האישום, ומוטב שכלל לא הייתה נטענת.
הנאשם טען בחקירתו במשטרה כי הוא נשוי רק לאישה השנייה אליה נישא לטענתו בשנת 2014, והוסיף כי הוא חי בנפרד מאשתו הראשונה כבר במשך שנים. טענתו סותרת את הממצאים העולים מרישום האוכלוסין, שם עדיין הנאשם מופיע כנשוי לאשתו הראשונה. לא רק זאת, ברישום מתועדת לידה של ילד המשותף לשניהם בשנת 2019.
מנתונים אלה עולה כי הנאשם פגע בכבודה ובמעמדה של אשתו הראשונה, ובמידה לא מבוטלת גם באישה השנייה שהינה תושבת השטחים הנתונה לחסדיו נוכח נתונים אלה.
המסקנה העולה מהמקרים שהובאו לעיל נותנת משקל נכבד למרחק הזמן שבין מועד כניסת הנחיית היועמ"ש לתקוף ולבין מועד ביצוע העבירה. דהיינו, ככל שמרחק הזמן בין תיקוף ההנחייה - 17 בינואר 2017, לבין מועד ביצוע העבירה, חלה החמרה במתחם הענישה ובעונש שיושת בגדרו של המתחם שנקבע.
בהקראת גזר הדין תיארה השופטת: "הנאשם שלפניי, נשא אישה שנייה ביום 08.11.18, דהיינו, כמעט כשנתיים לאחר כניסתה לתוקף של הנחיית היועמ"ש". היא הוסיפה כי לאחר ששקלה את כלל הנתונים קבעה את העונש המותאם: "מכלל הדברים האמורים, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנדרשים לקביעת מתחם העונש, לרבות מתחם הענישה לו טענה המאשימה, אני קובעת את מתחם העונש ההולם למעשי הנאשם, כך שינוע בין 12 ל- 28 חודשי מאסר בפועל".
עוד הוסיפה כי "לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנדרשים לבחינת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש, אני גוזרת עליו את העונשים הבאים":
- 14 חודשי מאסר בפועל. הנאשם יתייצב בבית כלא "דקל" ביום 22.01.2026 עד השעה 11:00 ועמו תעודת זהות ועותק מגזר הדין.
- 12 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים ממועד שחרורו ממאסר, והתנאי הוא שלא יעבור עבירה בה הורשע.
- קנס בסך 15,000 ₪ או 40 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם תוך 60 ימים מיום הקראת גזר הדין.