ישיבת הקבינט המצומצם הסתיימה היום (ראשון) עם ראשי סיעות הקואליציה בשאלה כיצד להגיב להודעת הנשיא האמריקני דונלד טראמפ על הקמת הוועדה הלאומית לניהול עזה. בדיון הפנו על ידי הנוכחים אצבע מאשימה כלפי חתנו של הנשיא טראמפ, ג'ארד קושנר, כמי שבגללו הוקם גוף הוועד המנהל עם נציג טורקי וקטארי - אליהם ישראל מתנגדת נחרצות. על פי דברים שנאמרו בדיון קושנר "נוקם" בישראל בהקמת הוועד המנהל על הסירוב של ישראל לפתוח את מעבר רפיח.
בהנהגה הישראלית עובדים באופן שוטף ומיטבי מול הממשל האמריקני, דמויות כמו מרקו רוביו, מזכיר המדינה של ארצות הברית, פיט הגסת', שר המלחמה של ארצות הברית ומייק האקבי, שגריר ארצות הברית בישראל נחשבים לכאלה שרואים עין בעין את כל ההתרחשויות עם הממשל הישראלי לעומת קושנר, חתנו של טראמפ, שרואה דברים בצורה שונה.
ההנהגה הישראלית רואה בקושנר מי שטרפד את הצהרת והחלת הריבונות בשנת 2020, והוא זה שמערים קשיים בשל קשריו הקרובים והכלכליים עם מנהיגי מדינות ערב השונים.
בעבר נטען באחת מישיבות הקבינט כי לקושנר: "יש פנטזיות על שלום עולמי ולא תמיד זה עולה בקנה אחד עם האינטרסים הישראליים".
בנוסף, בקבינט הוסבר כי ההודעה של לשכת ראש הממשלה לפיה ראש הממשלה הנחה דווקא את שר החוץ, גדעון סער, לפנות למזכיר המדינה של ארצות הברית, היא לא "זריקת אחריות" כפי שהואשם בכלי התקשורת אלא רצון לנהל את המשבר באופן מושכל. הדבר מהווה הורדת רמה אחת בטיפול בנושא בין שרי החוץ, סער ורוביו, ולא שבירת כלים ברמה שבין ראש הממשלה והנשיא טראמפ. כך או אחרת הוסכם לפעול מול הממשל האמריקאי כנגד נוכחות של נציגות טורקית או קטארית בוועד שינהל את רצועת עזה ולהמשיך עדכונים בשבועיים הקרובים.
מאחורי ההכרזה האמריקנית על הקמת הגופים שינהלו את רצועת עזה, התפתחה דרמה מדינית חריגה בין ישראל לארצות הברית. בעוד שבבית הלבן הציגו את שלב ב' בתוכניתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כסידור טכני-מוסדי שנועד לייצב את הרצועה ביום שאחרי, בישראל מזהים שינוי עמוק - לא רק באופן ניהול עזה, אלא גם במאזן ההשפעה על עתידה. בתוך כך, הבוקר ירדן מסרה שהמלך עבדאללה קיבל הזמנה להצטרף לוועדת השלום.
העימות אינו נוגע רק לעצם קיומו של ממשל אזרחי פלסטיני בעזה, אלא להרכב הגופים המלווים אותו, ובעיקר למעורבותה של טורקיה. עבור ישראל, הכללתו של שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן, כאחד החברים המרכזיים בגוף, חוצה קו אדום. זאת לאחר שבישראל הבהירו לגורמים אמריקניים לאורך החודשים האחרונים כי טורקיה אינה נתפסת כגורם ניטרלי או לגיטימי לניהול הרצועה, בשל קשריה הפוליטיים והאידאולוגיים עם חמאס.
כדי להבין את עומק המחלוקת, יש להבין את מבנה התשתית שטראמפ הניח - תשתית רב-שכבתית והיררכית, שנועדה להפריד בין קבלת החלטות אסטרטגיות לבין ניהול יומיומי בשטח.
