עובד בחברת החשמל שלקה בהתקף לב לאחר שהתבשר כי לא יקודם, יוכר כנפגע תאונת עבודה - כך קבע בשבוע שעבר בית הדין הארצי לעבודה. פסק הדין ניתן בתום מאבק משפטי שנמשך כמה שנים מול המוסד לביטוח לאומי, והפך את החלטת בית הדין האזורי, בעקבות ערעור שהגיש העובד.
לפני כחמש שנים הגיש העובד מועמדות לתפקיד חדש בחברה, אליו ביקש לעבור. לאחר כחצי שנה של המתנה, שנבעה מ"הקפאת ניודים", אושרה בקשתו. ואולם, בהמשך התברר לו כי מימוש הקידום מותנה במציאת עובד שיחליף אותו בתפקידו הנוכחי.
יום לאחר מכן, בעת ששהה בחופשה פרטית באילת, החשש התממש. בשיחת טלפון עודכן העובד כי ההחלטה על המעבר בוטלה באופן סופי, לאחר שהמחלקה הקולטת הודיעה כי אינה יכולה להמתין עוד למציאת מחליף. בעקבות ההודעה יצר קשר עם יושב ראש ועד העובדים, ששהה אף הוא בעיר, והשניים קבעו פגישה דחופה במהלך השבת.
הפגישה הייתה טעונה וקשה. יושב ראש הוועד הבהיר לעובד כי אין באפשרותו לסייע וכי האפשרות למעבר לתפקיד החדש ירדה מהפרק. העובד, מנגד, הגיב בסערת רגשות, הרים את קולו והיה נסער ופגוע. זמן קצר לאחר הפגישה החל לחוש בכאבים עזים בחזה וביד שמאל, פונה לבית החולים יוספטל בעיר ואובחן כלוקה בהתקף לב.
העובד פנה למוסד לביטוח לאומי בבקשה להכיר באירוע כתאונת עבודה, אך בקשתו נדחתה. עמדת המוסד הייתה כי מדובר במתח נפשי מתמשך ולא ב"אירוע חריג בעבודה" כמשמעותו בתקנות. לטענת המוסד, המתח נבנה מאז יום ההודעה על ביטול הקידום ולא היה תוצאה של אירוע נקודתי.
העובד ערער על ההחלטה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, באמצעות עורך הדין אלישר פיינגרש ממשרד מרקמן טומשין ושות'. ואולם, בית הדין אימץ את עמדת המוסד ודחה את התביעה. בהחלטתו קבע כי הפגישה באילת הייתה המשך למתח הקודם ואינה עולה כדי אירוע חריג המצדיק הכרה כתאונת עבודה.
בתגובה הגיש העובד ערעור לבית הדין הארצי לעבודה וטען כי לא ניתן משקל מספק לתחושותיו, שלפיהן הפגישה באילת הייתה "רגע שבירת התקווה" - הרגע שבו הבין באופן סופי כי לא יקודם. בית הדין הארצי קיבל את הטיעון, הפך את ההחלטה וקבע כי הפגישה אכן מהווה אירוע חריג בעבודה.
בעקבות זאת מינה בית הדין מומחה רפואי מטעמו, פרופ' אנדרי קרן, מומחה למחלות לב, על מנת לבחון אם קיים קשר סיבתי בין האירוע לבין התקף הלב. בחוות דעתו קבע המומחה כי מתקיים קשר זמני וסיבתי בין המתח הנפשי החריג לבין התקף הלב. לדבריו, סערת הרגשות הובילה להחמרת טרשת העורקים שממנה סבל העובד, וזו גרמה לחסימת העורק.
בעקבות חוות הדעת הודיע המוסד לביטוח לאומי כי הוא חוזר בו מהתנגדותו ומכיר בתביעה. פסק הדין הכיר בהתקף הלב כפגיעה בעבודה, פסק לעובד הוצאות משפט והביא לסיומו של ההליך. כעת צפוי העובד לזימון לוועדה רפואית, שתקבע את שיעור נכותו ואת גובה הקצבה החודשית שלה יהיה זכאי.