"טיפה בים עכור של פרסומים פוגעניים": כתב האישום בהטרדת ניר חפץ בוטל

בית משפט השלום בתל אביב ביטל היום (חמישי) את כתב האישום שהוגש נגד הרצל גולן, שהואשם בעבירת הטרדת עד כלפי ניר חפץ, עד המדינה בתיק 4000. השופט איתי הרמלין קבע כי ההעמדה לדין נעשתה בחריגה ממדיניות האכיפה של המדינה, ללא מדיניות סדורה, וכי מדובר באכיפה מקרית שהתבססה על חיפוש מודיעיני ולא על תלונה של העד עצמו.

על פי כתב האישום, חפץ שימש יועץ תקשורת של ראש הממשלה בנימין נתניהו ובני משפחתו, וחתם על הסכם עד מדינה בתיק שבו הוגש כתב אישום נגד נתניהו ונאשמים נוספים. הוא העיד במשפט בין נובמבר לדצמבר 2021. ביום תחילת עדותו פרסם גולן בטוויטר שתי תמונות של חפץ עם הכיתוב: "איש חלאה, בוגד, טינופת שקרן, עלוב נפש, לסמוך עליו כמו לסמוך על נאצים שהשמידו מיליוני יהודים ויצאו לשתות אלכוהול, ביום מותך נחגוג".

למחרת הוסיף: "שתמות". בהמשך באותו יום פרסם עשרה ציוצים נוספים ובהם כינה את חפץ "המסוכן שבגד", "הסרטן שבגד", "השרמוטה שבגד", "הטינופת שבגד" ועוד.

המדינה ייחסה לו עבירה של הטרדת עד, אולם כבר בתחילת המשפט טענה הסנגורית לאכיפה בררנית.
חפץ עצמו העיד באפריל 2025 כי כלל לא הכיר את הפרסומים בזמן אמת, ורק לאחר כחמישה חודשים הובאו לידיעתו על ידי המשטרה. הוא סיפר כי קצין מיחידת הסייבר של להב 433 התקשר אליו במהלך עדותו ושאל אם הוא מודע לפרסומים נגדו. חפץ העיד כי היה נתון באותה תקופה למתקפות רבות, אך הפרסומים שבהם הושווה לנאצים היו "מהגרועים ביותר". עם זאת, הודה כי הנאשם מעולם לא יצר עמו קשר ישיר, וכי מדובר במקרה היחיד שבו הגיש תלונה על פרסום שהובא לידיעתו בידי המשטרה בלבד.

ממזכר שצורף לתיק עולה כי רק ביום 27 במרץ 2022 - ארבעה חודשים לאחר הפרסומים התקשר קצין המשטרה רווה לחפץ, הקריא לו את הציוצים ושאל אם ברצונו להתלונן. חפץ אישר. רווה הסביר כי המשטרה נזקקת לתלונה כדי שניתן יהיה להגיש תיק פלילי, והוסיף שהתיק נחקר תחילה כעבירת איומים, לא כהטרדת עד.

בחקירתו ציין רווה כי במסגרת החיפושים ברשת נתקלו החוקרים בהמון פרסומים פוגעניים אחרים נגד חפץ, אך לא נערך ניטור מסודר ולא ננקטו צעדים נגד מפרסמים נוספים. הוא הודה כי בשל מחסור במשאבים המשטרה אינה מבצעת סריקות יזומות אחר עבירות דומות.

עוד עלה כי גרסתו הראשונה של גולן נגבתה באוגוסט 2022, אז הוזהר תחילה בחשד לאיומים בלבד. רק בשלב מאוחר יותר הוזכרה גם עבירת הטרדת עד, ורק בנובמבר אותה שנה כמעט שנה לאחר הפרסומים הוזהר במפורש בגין העבירה.

הסנגורית הציגה דוגמאות נוספות לתיקים דומים שנחתמו בהסדרים מותנים, ואף תיק נוסף של הטרדת עד שהסתיים ללא כתב אישום, וטענה כי מדובר באכיפה סלקטיבית. התביעה הודתה שאין מדיניות כתובה בתחום, אך טענה שמדובר במקרה חריג בשל "ריבוי הפרסומים ואיחולי המוות". נציג המדינה הוסיף כי היו אלפי פרסומים נגד חפץ, אך פרסומיו של גולן היו "מן החמורים ביותר", ולכן הוחלט להעמידו לדין.

השופט הרמלין מתח ביקורת חריפה על אופן האכיפה. לדבריו, המדינה חרגה ממנהגה כשהגישה כתב אישום במקרה שלא נפתח בעקבות תלונה של העד עצמו. הוא קבע כי "האכיפה במקרה זה הייתה לא שוויונית ולא מבוססת על פרמטרים קבועים מראש", וכי ההליך נולד מתוך חיפוש מודיעיני שנועד להגן על חפץ ולא כחלק ממדיניות אכיפה יזומה.

בית המשפט גם קבע כי בעבירת הטרדת עד נדרש שהמסר יגיע לידיעת העד, וכי במקרה זה המשטרה היא שהשלימה את ביצוע העבירה בעצם הצגת הציוצים לחפץ חודשים לאחר מכן. "המדינה חרגה ממדיניותה בכך שביצוע העבירה כלל לא הושלם עד שהמשטרה עצמה הביאה את הדברים לידיעת העד", כתב הרמלין.

בהכרעתו השווה השופט את ההליך לאכיפה אקראית בתחום הבנייה, פקח שמוצא עשרות חריגות אך בוחר לדווח רק על אחת. לדבריו, כך בדיוק נהגה המדינה במקרה זה: "החיפוש באינטרנט העלה המון המון המון פרסומים פוגעניים, אך רק אחד מהם סווג ונבחר להעמדה לדין".

הרמלין הדגיש כי אין מדובר בזיכוי מהותי אלא בביטול כתב האישום בשל פגמים יסודיים בהליך. עם זאת, הוא ציין כי הטרדת עדים היא תופעה חמורה שיש לה השלכות הרסניות על מערכת המשפט ועל האינטרס הציבורי. "חפץ היה נתון למתקפה רבתית, ופרסומיו המכוערים של הנאשם היו רק טיפה בים עכור של פרסומים פוגעניים", כתב.

לדבריו, ההתמודדות עם מתקפות וירטואליות המוניות דורשת שינוי תרבותי עמוק יותר, אך אין בכך כדי להצדיק אכיפה בלתי שוויונית.

בסיום דבריו קרא השופט למדינה לגבש מדיניות אכיפה סדורה וברורה בעבירת הטרדת עד, שתבטיח הן את הגנת העדים והן את שוויון האכיפה. "לא ניתן להגן על עדים בלי להגן גם על עקרונות של צדק ושוויון בפני החוק", סיכם.

עורכת הדין סנדי ליפשיץ שייצגה מטעם הסניגוריה הציבורית את הרצל גולן: "אנו מברכים על החלטת בית המשפט לבטל את כתב האישום. בית המשפט קיבל את טענתנו לאכיפה בררנית וקבע כי נעשתה אפליה פסולה כלפי הרצל גולן, וזאת נוכח העובדה שהתלונה נגדו נולדה כתוצאה מפנייה יזומה של המשטרה לעד, ולא כתוצאה מתלונה טבעית של המתלונן - אלא בביטול כתב האישום".