דמיינו שיום אחד דופקים לכם בדלת ומודיעים לכם שיש לכם חודש וחצי לארוז את כל החיים שלכם ולהסתלק, כי הצבא צריך את הבית שלכם. זה בדיוק מה שקרה לתושבי אימבר (Imber), כפר קטן ומבודד במחוז וילטשייר שבאנגליה, שהפך מאז לאגדת רפאים מקומית.
השנה היא 1943, מלחמת העולם השנייה בשיאה. הצבא האמריקני נערך לפלישה ההיסטורית לנורמנדי (D-Day) והיה זקוק לשטח אימונים סטרילי. התושבים, שקיבלו התראה של 47 יום בלבד, עזבו את בתיהם מתוך אמונה פטריוטית שבתום המלחמה יורשו לשוב. הם טעו.
הכפר נבלע לתוך "מישור סולסברי" - שטח האימונים הצבאי הגדול ביותר בבריטניה, ונותר סגור ומסוגר בפני העולם החיצון במשך עשורים. רוב המבנים המקוריים נהרסו או הפכו לשלדים חלולים המשמשים לאימוני לוחמה בשטח בנוי, ורק הכנסייה העתיקה והפאב הישן נותרו כעדות אילמת לחיים שהיו שם פעם.
"המקום מנותק מהעולם"
אמה ווטס, חוקרת על-טבעי שמפעילה ערוץ יוטיוב פופולרי, הצליחה להיכנס לכפר באחד מהימים הנדירים שבהם הצבא מאפשר גישה למבקרים (לרוב סביב חג המולד). הביקור שלה הוגדר על ידה כ"מטריד" מהרגע הראשון.
"אני עומדת באימבר, כפר רדוף ונטוש שחתום וסגור בפני שאר העולם", דיווחה ווטס בסרטון שלה. "הכפר ננטש, אבל המתים סירבו לעזוב". הדבר הראשון שהטריד אותה היה הבידוד המוחלט: "אין כאן קליטה בכלל. אני לא יכולה להוציא שיחות, זה כל הזמן מראה שהשיחה נכשלה. זה לא סימן טוב".
עוד בנושא
האי המסתורי ליד ניו יורק ננטש לפני 50 שנה ומאז אף אחד אינו רשאי לבקר בו
המשקאות עדיין על השולחן: ביקור בעיר מלונות הרפאים שקפאה בזמן
ככה נראה הביקור שלה בכפר הרפאים
ןאז נשמעו רעשים מתוך ההריסות
ווטס מצאה מבנה נטוש והחליטה להיכנס פנימה כדי לנסות לתעד פעילות של רוחות. בתוך הדממה המעיקה של הכפר הריק, היא החלה לשמוע רעשים שלא הצליחה להסביר. "אני חושבת שייתכן שמדובר ברוחות רפאים ולא בבני אדם", אמרה, כשהיא מעלה השערה מצמררת: "אלא אם כן מישהו פשוט שומר על שקט מוחלט ומקשיב למה שאני עושה".
אז
והיום
ההיסטוריה של אימבר הולכת רחוק אחורה, עד לימי הרומאים, והוא מוזכר ב"ספר דומסדיי" (ספר הסקר הגדול של אנגליה) עוד משנת 1086. כיום, המבנה העתיק ביותר ששרד הוא כנסיית סנט ג'יילס, המוגדרת כמבנה לשימור בדרגה ראשונה.
ניל סקלטון, האחראי על המקום, סיפר ל-BBC כי רוב הבתים המקוריים נהרסו כבר ב-1943 כי היו עשויים מחומרים מתכלים כמו בוץ וקש. "ברגע שהגגות הלכו, המים חדרו והקירות קרסו", הסביר. לדבריו, למרות העצב על ההרס, הטבע כבש את המקום מחדש: "יש לך רק ינשופים, גיריות, ציפורים ושועלים שיארחו לך לחברה".