הפרקליטות הצבאית החליטה לסגור את תיק החקירה נגד הלוחם שהכה את חברו באמצעות קומקום בעזה - כך נודע היום (רביעי) לוואלה. בעקבות התקרית בין החיילים, שניהם מחטיבת הנח"ל, הפצוע פונה במסוק כשהוא מורדם ומונשם. החייל לא יואשם בעבירות החמורות שיוחסו לו - ויטופל משמעתית ביחידה.
תחילה, בחודש מאי נעצר הלוחם על ידי המשטרה הצבאית בחשד לעבירות חבלה ופגיעה בנסיבות מחמירות, אלימות כלפי חייל והתנהגות שאינה הולמת. בחקירה הודה כי במהלך ויכוח קולני בבסיס ברצועה, שם שהו בתעסוקה מבצעית כחלק ממלחמת חרבות ברזל, הכה את חברו פעמיים בראשו בקומקום פלסטיק.
בעקבות זאת, הפצוע הובהל למיון בהכרה מעורפלת עם חתך ברכה השמאלית ואובחן בזעזוע מוח משני לחבלת ראש, מה שהביא לכך שהורדם והונשם במשך כמה שעות. מצבו הוגדר אז קשה. לאחר שעות ספורות חל שיפור במצבו, שהוגדר קל.
לטענת הלוחם, שבאותו שלב שהה כשנה וחצי בעזה, הסיבה למעשה הייתה הגנה עצמית. קודם לכן, אמר, במהלך ויכוח מילולי הלוחם השני רץ לעברו והכה אותו באגרופים בפניו עד שנפל לאחור. המכה חזרה עם הקומקום הייתה "אינסטינקטיבית", טען. האירוע התרחש בנוכחות חיילים אחרים בשעות הבוקר המוקדמות של יום שבת, ואחריו דיווח המפקדים עליו להורים.
"בתקופת האירוע היינו אחרי לחימה של שנה וחצי ברצועה. חווינו הכול: מוות של חברים קרובים, כל הדברים הכי קשים שעזה יכולה לתת ללוחם", סיפר הלוחם לוואלה. "אימא שלי התריעה כמה פעמים לקצינים שאני במצב נפשי לא טוב, שאני חווה התקפי חרדה בבית ושאני לא מספיק יציב כדי להיכנס. היא ביקשה שייתנו לי מנוחה. וגם אני ביקשתי לפחות 24 שעות של בית כדי להתרענן. הייתי בתקופה נוראית. לא הפסקתי להיות בהתקפי חרדה, התבודדתי, חוויתי פלאשבקים בבסיס לפני הכניסה. המפקדים אמרו לי שיהיה טוב. סמכתי עליהם".
"באותו שבוע היינו מאוד עייפים, אחרי קו שתפסנו ביו"ש לחודשיים שחשבנו שיהיה עד לשחרור - ואז אמרו שאנחנו נכנסים לצפון הרצועה", הוא נזכר. "היינו אחרי לילה של פעילות מבצעית עצימה ביותר, והגענו לבית שבו לא היה מים או אוכל. מצאנו את עצמנו מלקקים שאריות טונה ומחלקים בינינו. ככה שרדנו עד הלילה".
בלילה הגיע ויכוח ביני לבין חברי שלי למחלקה", שחזר. "הותקפתי ראשונית באגרופים לפנים, ותוך כדי שאני נופל אחורה חבטתי בו עם הקומקום כאמצעי הגנה, זה מה שראיתי ותפסתי ביד באופן אוטומטי כדי להוריד אותו ממני. ברגעים שאחרי ישר הבנתי שפצעתי אותו חמור ממה שפצע אותי. ראיתי שיש לי כמה סימנים בפנים מהאגרופים, אבל ראיתי אותו ועבר לי בראש דברים נוראיים. איך יכולתי לעשות דבר כזה לאח שלי? חוויתי התקף חרדה, ניסיתי כל הזמן לבדוק שהוא בסדר וניסו להרחיק אותי מהאירוע".
"הוא אמר לי אני מבין אותך ואוהב אותך"
לאחר המקרה ביקש ליישר את ההדורים. "זמן מה אחרי המקרה התקשרתי אליו לדאוג לשלומו, דיברנו וסידרנו את העניינים בינינו. הוא ישר אמר שהוא לא כועס עליי, שהוא מבין את הסיטואציה הקשה ששנינו היינו בה. זו הייתה סגירת המעגל בשבילי. הוא אמר לי אני מבין אותך ואוהב אותך, וזה גרם לי להבין שקרה מה שקרה - אבל הוא אח שלי שנתיים ואנחנו יכולים לסדר הכול", אמר.
"מאז הייתה מסיבת שחרור והוא היה פה. חוץ מזה יצא לנו להיפגש עוד הרבה פעמים, כל פעם שנפגשים הכל בסדר, חיבוקים ונשיקות. הכל הסתדר בינינו ובמחלקה. אחרי החקירה השם שלי היה מוכתם בגדוד. לא הסתכלו לי בעיניים. אתרים פרסמו דברים שקריים שלא היו. המשפחה שלי עשתה הכול כדי שארגיש שהם איתי, קיבלתי הרבה תמיכה מהם ומהחברים במחלקה", הוסיף.
הלוחם תיאר כי "אחרי המקרה נלקחתי בידי קב"נית שזיהתה שיש לי תסמינים פוסט-טראומתיים. אובחנתי בפוסט טראומה בדרגה הגבוהה ביותר. הוגשתי למשרד הביטחון וקיבלתי הכרה כמתמודד. לא יצאתי מהבית כבר חודשיים. לילות בלי שינה, התקפי חרדה וזעם".
"סגירת התיק משחררת בצורה מטורפת. סוג של פיל שישב לי על הצוואר בכל החודשים שהתיק היה פתוח, לא נתן לי להחלים בצורה מלאה. הוקל לי שהתיק נסגר וקל לי ולמשפחה יותר לחיות. השם שלי הרגיש מלוכלך. בהתחלה היה נראה אחרת, זה אירוע קיצוני, אבל צללו יותר לחומרים, ראו מה קרה והחליטו שאין מה להמשיך את התיק", אמר.
"השניים חברים לנשק שעשו דברים רבים יחד כתף אל כתף לטובת מדינת ישראל", הדגיש סנגורו, עו"ד רן כהן רוכברגר, באחד הדיונים. "המראות הקשים של חברים שנפלו ונפצעו לצדו, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות של מחבלים מרוטשים וקרועי איברים, הצטרפו למתח בלתי נסבל, פחד ואימה. אל אלה הובילו למצוקה נפשית שביטא גם כשהלך לקב"נים ואמר שלא יכול לשרת, אבל חייב לשרת לצד חבריו. התקפי חרדה, מתח כבד וחוסר סבלנות, מאפיינם של פוסט טראומה".
"החבר, שגם עצביו היו מרוטים, ואני לא בא אליו בטענות, איבד את זה, רץ לעבר הלוחם שנמוך ממנו בראש וחצי והכה אותו ברצף אגרופים חזקים לפנים. הוא באופן אינסטינקטיבי וללא מחשבה הדף את התקיפה נגדו, ללא כוונה רעה של אף אחד מהם. יש פה הגנה עצמית סבירה ומתבקשת", המשיך.
התביעה הצבאית דרשה את הארכת מעצרו בכלא הצבאי - וקיבלה. אולם בהמשך, לאחר שההגנה העלתה טענות הן ביחס לרשלנות בחקירה והן ביחס לאירוע עצמו, דחה בית הדין הצבאי את בקשת התביעה והאריך את מעצרו של הלוחם ביום אחד בלבד, כדי שמצ"ח ישלימו פעולות חקירה. יום לאחר מכן, התביעה הצבאית הודיעה כי היא לא תדרוש עוד את המשך מעצרו של הלוחם, אך הבהירה כי החקירה לא תיפסק. לאחרונה, בסיום החקירה, התביעה הצבאית הודיעה כי היא סוגרת את התיק הפלילי, כך שהמקרה יסתיים בדין משמעתי ביחידה.
עורכי דינו של הלוחם, כהן רוכברגר ונאור אלון סוסנוסקי, בירכו על ההחלטה. "מיד לאחר האירוע התפרסמו בתקשורת פרסומים מטעים ביחס לאירוע שגרמו למרשנו עוול כבד והחלטת הסגירה כעת עושה צדק ומנקה את שמו. אנו שולחים איחולי בריאות שלמה לחייל שנפגע, גם הוא לוחם רב זכויות, ביחידה שלחמה בעוז רוח להגנת מדינת ישראל", מסרו.