כשהמחאות באיראן הולכות ומתגברות, ולצידן ההתבטאויות של אנשי ממשל אמריקנים בנוגע לנעשה במדינה, כל העיניים נשואות כעת אל האיש החזק בעולם, נשיא ארצות הברית דונאלד טראמפ.
טראמפ הגדיר את הפגיעה באזרחים האיראנים על ידי משטר האייתולות כ"קו אדום" ובהתאם לפרסומים בוושינגטון הוא הנחה את הפנטגון להציג בפניו "בנק מטרות שלטוני" ולא רק "בנק מטרות צבאיות".
למה הימים הקרובים רגישים?
ההפגנות של מתנגדי המשטר ביותר מעשרים מוקדים ברחבי איראן, ובדגש על טהרן, נמצאות בתנופה וככל שחולפים הימים הם מצליחים לאתגר את מנגנוני הביטחון ולפגוע בסמלי שלטון, ובמיוחד במטות הבאסיג' והמשטרה.
במקביל, המשטר האיראני מגביר את הלחץ ואת האש הישירה שגובה מחיר דמים מהאזרחים. אם יחלוף פרק זמן קריטי בו טראמפ לא יתערב ורק יאיים בעל פה - עשוי המומנטום שסוחף את הציבור האיראני להתפוגג ואיתו אופציה מוחשית מאי פעם להפלת המשטר הקיצוני והאכזרי. בהתאם לכך, זו הזדמנות טובה לבצע תקיפות נקודתיות ללא פלישה קרקעית.
התיאומים המוגברים בין ישראל לארה"ב שנחשפו בוואלה מעידים על שלב מתקדם בתכנון התקיפה האמריקאית באיראן. לפי גורמים בישראל, צבא ארה"ב נערך לביצוע וממתין להחלטה של הנשיא טראמפ. על פי ההערכות, הממשל בוושינגטון יאמץ מודל של "תקיפות מוגבלות" כדי לאותת למשטר האיראני על נכונותו להסלים את התגובה אם הדיכוי הקטלני ימשיך.
מה יכול הצבא האמריקאי לתקוף?
צבא ארה"ב מחזיק בבסיסיו בקטאר, כוויית, ירדן וטורקיה מטוסי קרב מסוג אף-22, אף-35, אף-15, ואף 16. יש פרסומים בארה"ב לפיהם מפציצים הגיעו בימים האחרונים לבסיס דייגו גרסיה.
על הכוונת האמריקנית כעת:
- מרכזי פיקוד ושליטה של משמרות המהפכה כולל הבאסיג', כדי לשבש או לגרוע יכולות שקשורות ישירות לדיכוי המהומות.
- פגיעה ביכולות הניטור, שבאמצעותם עוצרים אזרחים, ופגיעה בכלים לחסימת תשתית האינטרנט האיראני.
- סמלי שלטון כמו מפקדות שלטון בטהרן ומשרדי ממשלה.
- מדרגה חמורה יותר: תשתיות נפט וגז באופן שיזעזע את המשטר. כאמור, מדובר בסקטור מרכזי המהווה את מרבית ההכנסות במדינה.
תקיפה ענישתית או מערכה רחבה?
יש לציין כי טראמפ יכול להנחות על תקיפות מוגבלות כ"ענישה", אך כניסה למערכה גדולה הרבה יותר מחייבת את אישור הקונגרס, כשברקע חשש מזינוק במחירי האנרגיה וזהו נושא מאוד רגיש בארה"ב.